לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




דרך 7 –

דרך 7 – "בענווה", סוד הקסם האישי

ענווה היא לא תסביך נחיתות או כתפיים שמוטות. ענווה היא עשיית הדבר הנכון, מבלי להיות תלוי בדעתם של האחרים וזוהי כריזמה אמיתית!

מאת

Just released! Rabbi Noah Weinberg’s 48 Ways to Wisdom. Click here to order.

הפניה להקדמה

כוכב סרטים ידוע נכנס למסיבה: מתנשא, מגונדר, עם האף למעלה. כל ההתנהגות שלו צועקת: "אני גדול, וכ...ו...ל...ם יודעים את זה." החדר כולו משתתק בהערצה. וואוּ... איזו כריזמה!

על פי היהדות קסם אישי כזה הוא זיוף. השחקן אינו מנהיג, הוא תלוי לחלוטין במשתנים חיצוניים שעליהם אין לו כל שליטה – ללא קהל המעריצים, הוא אינו שווה דבר.

הדרך השביעית מלמדת אותנו את סודו של הקסם האישי. ענווה היא הדרך לכריזמה.

איך ייתכן שענווה מובילה לכריזמה? בדרך כלל אנחנו מדמיינים את הענוותנים למיניהם, ככפופי גב וחלשים, אנשים הצועדים כל ימיהם בשולי הדרכים מבלי שנבחין בהם כמעט.

ענווה היא הדרך לכריזמה וזהו סוד הקסם האישי.

נתחיל בהגדרת המושגים – ענווה אינה תסביך נחיתות, או חוסר ביטחון עצמי. ענווה משמעותה "לחיות בהכרה, ששום דבר אינו חשוב, חוץ מעשיית הדבר הנכון." העניו נאמן לחלוטין לאמת, כפי שהיא באה לידי ביטוי בחייו. מכיוון שביטחונו העצמי של העניו, אינו תלוי בדעתם או בתגובותיהם של האחרים, הוא בוחר בטוב גם כשזה לא פופולארי או לא "מצטלם" טוב.

הגאוותן, מצד שני, תלוי לחלוטין באגו שלו, בגאווה שלו, בכסף שלו. כך, אף על פי שהוא נראה ידידותי, ומלא קסם אישי, הוא בעצם מנסה "לתחמן" את העולם, כדי להתאימו לצרכיו האנוכיים.

 

  • גאווה – רק אני נחשב.
  •  

  • ענווה – רק מה שיותר חשוב ממני באמת, נחשב.

 

להתעלות מעבר לקטנוניות

למרות הופעתו המוּחצנת והחלקלקה, הגאוותן מנוע, למרבה האירוניה, מלחשוף את עצמיותו הפנימית. איך הוא יכול "להיות הוא עצמו" כשהוא כל הזמן עסוק ב"איך אני נראה" או "מה חושבים עלי האחרים"?

ענווה היא חירות. כשאתה נאמן לאמת במלוא הכנות, וחי על פיה, רק אז אתה חופשי להביע את עצמך בדרך הישרה ביותר, וללא כל סייגים. ומכיוון שאתה עצמך באמת אדם מיוחד, יוכל הזוהר הפנימי שלך לזרוח ולפרוץ החוצה. זהו קסם אישי אמיתי!

אם תמיד חשבנו שאדם עניו לא יעז לפנות אל אחרים בצורה ישירה, שהוא יצעד כל ימיו בשולי החיים, וכשיעזוב בסופו של דבר את העולם, לא יותיר אחריו שום סימן וזכר - באה התורה ומגלה לנו שהאדם העניו ביותר בעולם היה משה רבנו. אותו אדם שלא חשש לדרוש מפרעה "שלח את עמי", אותו אדם שלימד את כל עם ישראל תורה, אותו אדם שהשאיר אחריו רושם בל יימחה על האנושות כולה – הוא ה"עניו מכל אדם" והוא בעל הכריזמה האדירה.

למשה רבנו היה בטחון מלא בצדקת דרכו, ולא היה דבר שיכל להסיט אותו ממנה – לא המצרים ולא עם ישראל, לא מרידות ולא תלונות... ההליכה העקבית והבלתי משתנה בדרך האמת, היא זו שהעניקה לו את ההערכה הגדולה ביותר.

עם כזה ביטחון עצמי מושלם, הענוותן מתעלה הרבה מעבר לקטנוניות הארצית. בעל הענווה לא מרגיש צורך לענות לכל הקנטה, הוא יכול להתרומם מעבר לויכוחים ולמריבות.

בעל הענווה מכיר במקומו, ועוזר לאחרים למצוא את מקומם. הוא גורם לכל מי שנמצא בסביבתו להרגיש חשוב, בגלל שבנוכחות הענוותן, גם האחרים מצליחים להתעלות. אין כאן נקודות לקנאה, כי אין לה מקום בחייו. אין גם סיכון של שבירת הדימוי החברתי, משום שאין לו כל משמעות בעיניו.

האם פגשת אי פעם באדם כזה? הוא מושך אותך אליו כמו מגנט... לא היית רוצה לזכות במעט מהקסם האישי הזה בעצמך?

האדם זקוק למשמעות

מכיוון שדרך הענווה מבוססת על האמת ועל השלכותיה, היא ממלאת את הצורך האנושי הבסיסי במשמעות.

אנו רואים שבני האדם מחפשים משמעות בחייהם. כמעט כל אחד רוצה לעזור לחלשים, לנצרכים, לעניים, לרעבים, לגלמודים... ורבים בוחרים "לעזור" בבחירת קריירה של עורכי דין או רופאים. אמנם אנו זקוקים לפרנסה, אך בכסף לבדו אין די הנאה, בכדי לתת לאדם סיפוק לאורך כל חייו.

אין רע בבחירת מקצוע שבו נוכל להעניק, לעזור ולהביע את עצמנו, אך מדוע לא להתחיל בזה כבר עכשיו? אם באמת רוצים לעזור, למה לא לשבת ללמוד עם מישהו שקשה לו? למה לא לוותר לחבר או לשכן? לצערנו, לעתים קרובות מידי, מסיטה אותנו שגרת החיים מהדרך. בתוך כל הפגישות, השליחויות והדואר האלקטרוני, אנחנו מאבדים את המבט הבהיר על המשמעות הנעלה של החיים.

דרך אחת להחזיר את המיקוד היא לשאול את עצמך: "לשם מה אני חי? האם אני אוכל בשביל לחיות, או חי בשביל לאכול? האם אני עובד בשביל לחיות, או חי בשביל לעבוד?"

אם כן, למה אתה חי? בצע מחקר קטן. בדוק אם "שאיפות החיים" שלך הן אכן בעלות משמעות, או שהן סתם רעיונות וירטואליים?

עליך לחזור ולשאול את עצמך שאלות אלה בכל יום. כך תוכל לשמור על העבודה שלך, על מערכות היחסים שלך ועל שאר האתגרים בחייך בפרופורציה נכונה.

אם כן, למה אתה חי? בצע מחקר קטן. בדוק אם "שאיפות החיים" שלך הן אכן בעלות משמעות, או שהן סתם רעיונות וירטואליים?

אם בראש שלך מהדהדת התשובה: "אין מטרה אובייקטיבית אמיתית לחיים", זאת אומרת שלפני שאתה מוותר על הכול, אתה צריך לבדוק האם המשפט הזה נכון. האם באמת אין מטרה אמיתית ואובייקטיבית לחיים? אל תיכנע כל כך מהר ואל תהפוך לציני! משמעות היא יותר מידי חשובה, מכדי להתעלם ממנה. כמו שאתה זקוק למים ולמזון לשמירה על בריאותו של הגוף, כך בדיוק אתה זקוק למשמעות בחיים כדי לשמור על בריאותך הנפשית.

עשה מה שנכון לעשות

עשיית הדבר הנכון, עלולה להיות קשה לעתים קרובות, משום שאנו לא מזהים אותה עם הנאה.

אם תחשוב על כך, תגלה שאין עוד מקור אדיר כל כך להנאה.

הנאות חומריות הן נחוצות ונחמדות, אבל אינן דומות כלל להנאות הנעלות יותר של אהבה ומשמעות. נסה לתאר שמישהו מציע לך עשרה מליון דולר תמורת אחד מילדיך. לאחר שתדחה את ההצעה, תופתע להבין עד כמה הילד יקר לך! סביר להניח שתמיד ידעת בשכל, שאין סכום שישווה לערכו של ילד, אבל כעת ההבנה הפכה למציאותית.

באותו אופן, אילו הייתה ניתנת לך הבחירה אם להרוג 1,000 ילדים חפים מפשע, או להיהרג בעצמך, אין שום ספק במה היית בוחר.

אף על פי שמתואר כאן מצב קיצוני, בכל זאת משתקף כאן דבר עמוק שנמצא בנשמתו של כל אדם – הרצון להיות טוב הוא כל כך חשוב, שאנו מוכנים אפילו למות למענו.

מה העיקרון שלך?

כעת נתקדם מעט הלאה. אם אתה מוכן למות, על מנת להיות טוב, נבין מכך שאין מטרה גדולה יותר מאשר לחיות על מנת להיות טוב!

בסופו של דבר, כולם 'מתים' על עיקרון כלשהו - שלום עולמי, "תנו לחיות לחיות", עזרה לשכבות המצוקה... כל אחד מתמסר לעיקרון אחר. השאלה שנשארת בסופו של דבר היא – מה העיקרון שלך?

שב, חשוֹב, ונסה לגלות - מהו הדבר שבשבילו היית מוכן למות? כתוב על עצמך הספד, נסח מודעת אבל המבשרת על מותך. מה היית רוצה שיזכרו בך? דרך זו תיתן לך נקודת מבט רחבה יותר, והרבה יותר אובייקטיבית.

כשתמצא עיקרון שהוא כל כך חשוב, עד שהיית מוכן למסור את חייך למענו – תקבל גם את התשובה לשאלה החשובה יותר: "לשם מה אתה אמור לחיות?"

ואז, כשבאמת תחייה למען אותו עיקרון, יהיה בך מאגר בלתי נדלה של כוח, תכליתיות והנאה.

התחברות לעיקרון העילאי שלך, היא משימה גדולה. אבל אין שימוש טוב יותר לזמן ולאנרגיה שתשקיע.

עכשיו, ערוך לעצמך תוכנית אישית כיצד ליישם רעיון זה בחיי היומיום שלך. תתחיל לאט, צעד קדימה בצעדים קטנים ומתונים, בכדי לא להישבר, אבל תמשיך להתקדם. אל תסיר את העיניים מהמטרה, ובדוק מידי יום, עד כמה התקדמת.

התחברות לעיקרון העילאי שלך, היא משימה גדולה. אבל אין שימוש טוב יותר לזמן ולאנרגיה שתשקיע.

האם אתה מוכן לאתגר?

עשה זאת למען הסיבה הנכונה

כשאנחנו אומרים: "לעשות את הדבר הנכון" אנחנו מבינים את ההמשך המתבקש: "משום שזהו הדבר הטוב לעשות". מי שעושה את הדבר הנכון מסיבות אנוכיות כלשהן (למשל בשביל שכולם יראו איך הוא משתנה לטובה), יישאר בסופו של דבר עם "טעם רע בפה".

מסופר על אחד מגדולי ישראל, ששכב על ערש דווי, והתכונן לרגע הפרידה מהעולם הזה. התלמידים שלו התאספו סביבו ושאלו: "רבי, על מה אתה חושב ברגע זה?"

עשה את הדבר הנכון, עבור הסיבה הנכונה ולא משנה מה יהיו התוצאות. זוהי ההרגשה הנפלאה ביותר בעולם!

ענה להם הרב: "יש בתוכי קול שאומר: 'תתפלל בכל הכוח, כדי שהתלמידים שלך יתרשמו...' " אפילו ברגע המוות, עסק אותו צדיק במלחמה נגד האֶגוֹ שלו.

כריזמה אמיתית מגיעה, כאשר אנחנו מנתקים את עצמנו לחלוטין מהצורך בהערכה חיצונית. אם כך – עשה את הדבר הנכון, עבור הסיבה הנכונה ולא משנה מה יהיו התוצאות. זוהי ההרגשה הנפלאה ביותר בעולם!

א-לוהים – המשמעות המוחלטת

בחיפוש אחר מעשים בעלי משמעות ננסה להחליט מהי הדרך שעל האדם לבחור – התנהגות על פי דעה סובייקטיבית (שיכולה להשתנות בכל רגע), או התנהגות על פי סטנדרט חיצוני אובייקטיבי (בלתי משתנה)? ברור לכל שהרבה יותר משמעותי להיצמד אל מה שנכון באופן אובייקטיבי ומוחלט.

 היהדות מלמדת אותנו, שעל מנת לגלות משמעות אמיתית, אנחנו צריכים להיות קשורים לרצונו של הבורא. הא-ל נמצא מעבר למגבלות האנושיות של אגו והשתייכות קבוצתית. א-לוהים הוא מקור האובייקטיביות. במלים אחרות – הוא מהווה עבורנו הגדרה ל"טוב" מוחלט.

ענווה ואובייקטיביות הם רעיונות דומים. האובייקטיביות מעניקה לנו את היכולת להבחין מהו הטוב האמיתי, וכך להתעלות מעל לרצונותינו האנוכיים ולבחור בדבר הטוב - עבור הסיבות הנכונות - מה שיוביל אותנו אל הענווה.

משה רבנו נקרא "העניו מכל אדם" משום שהוא עמד מול הא-לוהים באימה, מתוך הערכה מרבית לגדולת הבורא מול אפסותו. משה ידע היטב מה מקומו – אולם, מהו ערכן של מנהיגות או חכמה אנושית אל מול אינסופיותו של א-לוהים? משה ידע שהחשבת כל דבר אחר תרחיק ממנו את הבורא. מאותה סיבה משווה התלמוד את הגאווה לעבודת אלילים, שתיהן "מחשיבות" דברים גשמיים, וממילא מרחיקות ודוחות את נוכחותו של הא-ל.

בכל מצב, שאל את עצמך: "מה היה בורא עולם רוצה?" עשה זאת, וכך תעשה תמיד את הדברים הנכונים.

היה פתוח לחכמה

השתמש בענווה על מנת לפתוח את עצמך לחכמה. ללא ענווה אנחנו לא יכולים לקבל דברי חכמה, משום שאנחנו תקועים עמוק מידי במציאות הסובייקטיבית שלנו.

ככל שאתה מתעלה מעבר לצורך בהערכתם של האחרים, כך תזכה במנה גדולה יותר של קסם אישי וכריזמה.

חכמים שואלים שאלה עקרונית: מדוע ניתנה התורה במדבר? ומשיבים - משום שהמדבר ריק. משמעות הדבר היא שעל מנת להשיג את התורה – על מנת לקבל את החכמה הא-לוהית – אנחנו מוכרחים לשאוף תחילה לפנות לה מקום ולפתוח בתוכנו חלל ריק.

אחת הדרכים להגיע לאובייקטיביות רבה יותר, היא לתת עצה למישהו אחר. התבוננות מנקודת מבט חיצונית, תעזור לנו לראות את המצב שלנו עצמנו בבהירות רבה הרבה יותר.

שורה תחתונה: ככל שאתה מתעלה מעבר לצורך בהערכתם של האחרים, ובמקביל מפתח את החוש הפנימי של הערכה עצמית נכונה, כך תזכה במנה גדולה יותר של קסם אישי וכריזמה. ומכיוון שאינך תלוי באיש - אף אחד לא יוכל לקחת אותן ממך לעולם.

מה נותנת לנו דרך ה"ענווה"?

 

  • ענווה מובילה לאמת ולאובייקטיביות.
  •  

  • ענווה היא חירות. האישיות שלך מבטאת את עצמה בצורה טבעית, פנימית, משוחררת ואמיתית יותר.
  •  

  • הענווה היא הנאה - הגאווה היא כאב.
  •  

  • הענווה מאפשרת לך לקבל ולקרב אחרים.
  •  

  • הענווה מעמיקה את מערכת היחסים שלך עם א-לוהים.
  •  

  • כל עוד לא גילית על מה אתה מוכן למות, עדיין לא התחלת לחיות.

 

 

Just released! Rabbi Noach Weinberg’s 48 Ways to Wisdom. Click here to order.

6/12/2003

מאמר 7 מתוך 50 בסדרת 48 הדרכים לחכמה

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 20 תגובות ב-20 דיונים

(20) עבאס עבאס, 29/1/2013 13:55

לדעתי כל שבוע יש לפרסם מאמר לרב נוח וינברג ז"ל

בסופו של דבר דעתי לא נחשבת אפילו אם חשבתי שדעתי נחשבת, כי מה שצריך לקרות יקרה והדבר הנכון ייעשה עם דיעה או בלי דיעה,

(19) מור, 12/5/2012 22:22

ה' יברך את הרב!

יישר כוח!

(18) משה, 6/4/2010 19:30

הסיפור עם הרב

במאמר מסופר על רב שבחר לא להתפלל ברגעים האחרונים אלא לעבוד על האגו שאלתי את הרב על תגובותו והוא אמר שזאת עצת היצר עובדה הוא סיפר לתלמידים על גדולתו שהוא עובד על ... דבר שני הרב צריך להאדיר את שמו מול התלמידים ןשלוש יש עליו לפני את יובותו לעשות לעצמו יהי רצון שמילים אלו יהין תיקון לרב אם יש צןרך

(17) עבאס עבאס, 15/2/2010 16:37

כל פעם כמעט שאני קורא את המאמר מרגיש ענווה

האנשים אומרים עלי מסומם או לקחתי כדור --אני בענווה- ובוכה משמחה על עצמי- ואוווו -אם עשיתם טעויות בחיים תשלמו עליהא -- לטובתכם -תעשו טוב תרגישו מליונירים. תעשו טובה לכולם ותנו לכולם את האתר הזה אני רוצה לתרגם אותו לערבית עברית אנגלית צרפתית וכל השפות שיש בעולם

(16) יהודיה יואלהכהן!, 28/12/2009 23:34

בס"ד שהשם ישמור כמה ישתנתי לטובה מהמארמר עוד בהתחלה שאני חזרתי בתשובה ואי תודה להשם המלך הוא שומר ומגן עלינו תודה רבה לבוראנו ואי תודה רבה מאד!

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub