רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

48 דרכים לחכמה

דרך 29 – "אינו מחזיק טובה לעצמו", המלכודת הסמויה של הגאווה

ב׳ בכסלו ה׳תשס״ה ב׳ בכסלו ה׳תשס״ה 15/11/2004 | מאת הרב נח וינברג

הגאווה מונעת צמיחה רוחנית. על מנת להינצל מן הגאווה, יש להבחין בין יהירות לבין הכרת הטוב.

הפנייה להקדמה

נניח שזכית בפרס הגדול בפיס – ארבעה מליון שקלים. אתה מאושר עד הגג! אבל האם היית מייחס את העושר החדש שלך לחכמה יתרה או להבנה עמוקה? מובן שלא! מצד שני, אם תמציא מוצר שיכניס לך כמה מיליוני שקלים, אתה עלול להתחיל להחשיב את עצמך קצת יותר מידי.

יחד עם ההישגים מגיעה תחושה נעימה – ובצדק. אבל, האם התחושה הנעימה שלך נובעת מ"יהירות וגאווה" או מ"הכרת הטוב"?

יהירות = "אני עשיתי את זה! סימן שאני יותר טוב מהאחרים."

הכרת הטוב = "תודה לא-ל שנתן לי הזדמנות כזאת ליהנות ולהתקדם! זה לא שאני טוב יותר, אני פשוט בר מזל."

"אינו מחזיק טובה לעצמו" היא הדרך העשרים ותשע. עצור לכמה רגעים וחשוב על הישג כלשהו שבו אתה מתגאה. באיזה אופן מתבטאת השמחה שלך – בדרך של הכרת הטוב או בדרך של יהירות?

כוחות טבעיים, מתנות טבעיות

היהירות תופסת אותנו לעתים קרובות בתחום הכישורים הטבעיים שלנו. אנשים נוטים להתגאות בכוח גופני, בבריאות או במראה חיצוני נאה. לא צריך להעמיק ולחשוב כדי להבין שזה ממש מגוחך! נכון, אנחנו יכולים להשפיע מעט על הדברים האלה באמצעות דיאטה מוצלחת או התעמלות, אך בכל זאת הנתונים הבסיסיים ניתנו לנו מלידה. עצם האמירה שאדם כלשהו טוב יותר מיסודו, רק משום שאפו סולד ועצמות לחייו גבוהות, מבטאת תפישה בעלת אופי גזעני למדי!

אף על פי כן, נוכל לפגוש לעתים קרובות באנשים ש'משוויצים' בעניינים אלה. קרה לך ששכבת במיטה, קודח מחום, מנוזל ואומלל, ומולך יושב 'ידיד' שבא לבקר : "אני לא הייתי חולה אפילו יום אחד בחיים שלי!" הוא מספר בגאווה, ומסתכל עליך במבט מרחם ומזלזל כאחד. אם רק היה לך כוח לזוז היית זורק אותו מכל המדרגות...

ומה בקשר לכישורים אינטלקטואליים? האם יש מקום לשבח גאון על המזל הטוב שזיכה אותו בראש טוב?

ומה בקשר לכישורים אינטלקטואליים? האם יש מקום לשבח גאון על המזל הטוב שזיכה אותו בראש טוב?

העיקרון הוא, שכל דבר שיש בנו הוא מתנה מא-לוהים. לאנשים בעלי גאווה יש בעיה להכיר בזאת. הם אינם מעוניינים לקבל את העובדה שא-לוהים עזר להם, משום שאינם רוצים לוותר על תחושת הגאווה, שמבוססת על מעלותיהם האישיות.

בפעם הבאה שבה אתה מרגיש התנשאות בגלל כישרון טבעי כלשהו, שאל את עצמך: "האם אני עשיתי משהו על מנת להשיג אותו?"

יש לך כשרונות ספורטיביים? יש לך זיכרון טוב? כישרון אמנותי? זה נהדר – תיהנה מכך, אך אל תתגאה!

להתגאות בהישגים

האם אתה מכיר מישהו שהיה החבר הטוב שלך, עד שהתעשר או עד שהפך למומחה במקצועו?

הרבה יותר קל ליפול ברשת הגאווה, כאשר מדובר בהישגים שאליהם מגיעים מתוך עבודה ומאמץ – משום שכאן האדם מרגיש שבאמת "הוא עשה את זה".

על מנת להתגונן מפני הגאווה ההרסנית הזאת, אנחנו צריכים להתבונן מעט לעומק, ולשים לב לכל הפרטים שהובילו אותנו אל ההצלחה. התבוננות כזאת תעזור לנו להבחין ולשמוח בהבנה הנכונה בה זכינו, ולהכיר טובה לכל אותם אנשים שעזרו לנו לאורך הדרך. אלמלא ההורים והמורים שלנו, שהעמידו אותנו על רגלינו, וייצבו אותנו על דרך החיים, לעולם לא היינו יכולים להגיע לשום מקום. זה טוב ליהנות מן ההישגים שאליהם הגעת, אבל לעולם אל תאמין שאתה טוב יותר מן האחרים!

אין שום ספק שהדור הבא יפתח יכולות טכנולוגיות כאלה, שירתיעו אותך באותה מידה.

לדוגמא – אתה יודע כיצד להשתמש במחשב. סביר להניח שהסבים והסבתות שלך מעולם לא השתמשו בו, אף על פי שהם לא פחות חכמים ממך. היכולת הממוחשבת שלך היא רק תוצאה של עיתוי. אין שום ספק שהדור הבא יפתח יכולות טכנולוגיות כאלה, שירתיעו אותך באותה מידה.

הכול עניין של הסתכלות נכונה. בפעם הבאה שבה תרגיש את הגאווה מתקרבת, שאל את עצמך: "האם אני שלטתי בכל הנסיבות שהביאו אותי בזמן הנכון, למקום הנכון, כדי לזכות בהזדמנות המצוינת הזאת?"

היזהר מבעלי גאווה

אנשים שמתייחסים בגאווה להישגיהם הם שתלטנים. כמעט שאין להם סבלנות עבור מי שאינו נמצא "במעמדם". תוכל לשמוע אותם לועגים "זה רופא זה? הוא סתם סנדלר." "הוא מתנהג כמו מיליונר, אבל אין לו כסף למלא את הבריכה בחצר שלו במים." "תראו אותה, תופרת בגדים בכמה גרושים וחושבת שלא ישימו לב..."

נטייתם של בעלי הגאווה להפחית מערכם של האחרים, באה לידי ביטוי גם בחינוך הילדים. לעתים קרובות הורים "מושלמים", נוטים לגרום לכך שילדיהם ירגישו "לא יוצלחים", אם לא זכו לאותה מידה של שאפתנות או יכולת. הורים רבים, בשמה של האהבה, דוחפים את ילדיהם בצורה כל כך חזקה, ודורשים כל כך הרבה, עד שהם גורמים לילדיהם לקבל תדמית אישית שלילית של "כישלון".

לעומתם, אלה שמביטים על העולם מתוך הכרת הטוב, יגלו רגישות לזולת – יקרבו אותו, יעזרו לו, יתחשבו בו ומעל לכל – יבינו אותו

לעומתם, אלה שמביטים על העולם מתוך הכרת הטוב, יגלו רגישות לזולת – יקרבו אותו, יעזרו לו, יתחשבו בו ומעל לכל – יבינו אותו.

ארבעים ושמונה הדרכים אומרות: הגאווה מובילה לזלזול; הכרת הטוב מובילה לרחמים. אם אתה מסתכל מלמעלה על האחרים – זוהי גאווה. היזהר שלא להזיק לאחרים בדרך שלך אל ההצלחה.

גאווה "מוצדקת"

הגאווה בטוב ליבו של האדם, היא אחת מסוגי הגאווה המסוכנים ביותר, משום שהיא נובעת מאותו "טוב" אשר רבות מעוולות העולם הגרועות ביותר נעשו בשמו.

האם שמעת אי פעם מישהו אומר: "מעולם לא פגעתי בזבוב"? זה היה יכול להיות הישג נפלא, אילו היה אמיתי. אולם קשה מאוד להאמין שאדם זה לא הכאיב מעולם לבני משפחתו או לחבריו.

"טוב לב" הוא מושג בעל דרגות רבות מאוד. תמיד תוכל להמשיך ולטפס מעלה במעלות הטוב – מתן צדקה באופן חד פעמי, אינו דומה לתמיכה קבועה. עזרה ליחיד אינה דומה לעזרה לחברה. ויתור על כסף אינו דומה להשקעת זמן ולהתמסרות... אם אדם מתגאה בחצי שקל שנתן לעני ברחוב, זה ממש מגוחך. אולם, כאשר מתבוננים על סולם החסד השלם, רואים שהמתגאה בתרומה של עשרת אלפי שקלים לאחד מארגוני החסד, גם הוא מבזה את עצמו.

לעולם אל תתגאה או תתנשא על מעשים טובים שעשית, משום שאין גבולות לטוב שביכולתנו לעשות.

לעולם אל תתגאה או תתנשא על מעשים טובים שעשית, משום שאין גבול לטוב שביכולתנו לעשות.

לפעמים נשמעת השאלה: האם אנשים דתיים חושבים שהם טובים מן האחרים?

נכון שהאמונה, כי בידיך נמצאים הכלים לגילוי משמעותו של העולם הא-לוהי, עלולה להוביל לגאווה ולביטחון עצמי. מסיבה זו בדיוק אנשים מאמינים, צריכים לעבוד קשה במיוחד על מידת הענווה – "תודה א-לוהים שנתת לי את הכלים הנפלאים האלה במתנה, אני אשתדל להשתמש בהם בצורה הטובה ביותר, ולהעניק מהם לכל מי שירצה."

גאווה תרבותית

במידה מסוימת כל אחד גאה בחברה, במדינה ובתרבות אשר בה צמח. אלה שנולדו בסין עשויים להתגאות בקומוניזם. אילו נולדת בספרד, סביר להניח שהיית קתולי גאה, ואילו גדלת באיראן, יכולת באותה מידה להפוך לפונדמנטליסט מוסלמי!

השפעת החברה כל כך חזקה, שלעיתים קרובות אנו מאמצים לעצמנו ערכים מבלי לשים לב. הערכים האלה מוטמעים בנו והופכים להיות פחות "מודעות אינטלקטואלית" ויותר "אינסטינקט רגשי". לדוגמא: יש לישראלים רבים נטייה לחוש "מעל" לעולים החדשים – "הם אפילו לא יודעים לדבר עברית כמו שצריך...", אין זה משנה אם אותם עולים, הם דוקטורים ששולטים בשבע שפות שונות, בה בשעה שלנו יש רק תעודת בגרות, וחוץ מעברית אנחנו מגמגמים קצת אנגלית...

על פי 48 הדרכים, כל אדם חייב לבדוק היטב מהו המקור לדעותיו ומה משמעותן.

מובן שלטכנולוגיה אין שום קשר למוסר ולאדיבות. בועידת וואנזה (הפגישה הנאצית שעיצבה את עקרונות "הפיתרון הסופי" להשמדת היהודים), 9 מתוך 13 המשתתפים היו דוקטורים לפילוסופיה – היצירתיים שבמוחות המדעיים בעולם הנאור באותה תקופה.

על פי 48 הדרכים, כל אדם חייב לבדוק היטב מהו המקור לדעותיו ומה משמעותן – אחרת הוא עלול לבלות את כל חייו כתוצר מוצלח של פס הייצור החברתי.

לשם כך:

  1. בדוק מהם המקורות של הערכים שלך.

  2. הגדר אותם.

  3. קבע בצורה אובייקטיבית אם הם ערכים חיוביים.

  4. ודא שערכים אלה אכן שייכים לך.

מכשולים בדרך לחכמה

הגאווה היא המכשול הגדול ביותר שמעכב אותנו מלהגיע לחוכמה. חכמינו אומרים: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" (משנה, אבות ד, א) – בעלי הגאווה אינם מסוגלים ללמוד מן האחרים, ואם כך, איך יוכלו להגיע אל החכמה?!

הכר טובה למורים שלך. לפעמים אתה שואל בן-אדם, "אתה יודע מהי ההגדרה של המושג 'אהבה'?" או, "אתה יודע מה זה חסד?" והוא עונה, "לא". אתה יושב איתו ומלמד אותו, ואז, בסופו של התהליך, הוא קם ואומר: "נו, זה פשוט. תמיד ידעתי את זה. לא למדתי שום דבר חדש...". תגובה כזאת נובעת מגאווה. גם אם הדברים היו מוכרים, סביר להניח שכעת הם ברורים יותר. עלינו לזכור, שאם מישהו השקיע מזמנו על מנת ללמד אותנו, מחובתנו להעריך את השקעתו – גם אם אנחנו לא משוכנעים שלמדנו משהו חדש.

אם אתה גאה בנקודה מסוימת, ומישהו מגיע ומציב בפניך אתגר נוסף באותה נקודה, התגובה הטבעית שלך תהיה מגננה. עד עכשיו חשבת שאתה בשיא ופתאום מגיע מישהו שמגלה לך, שיש עדיין לאן להתקדם – אתה מרגיש מאוים. כשאתה נמצא בעמדה של התגוננות, אתה אוטם את עצמך, ואין סיכוי שתוכל להיפתח ולהקשיב למה שמסבירים לך.

לעומת זאת, אם מישהו מצביע על דבר שאתה עושה לא נכון – וההתייחסות שלך אל אותו דבר היא הנאה ולא גאווה – אז אתה "כולך אוזן". "אם נהניתי כל כך לעשות את מה שחשבתי שהוא נכון, אז בטח שההנאה שלי תהיה הרבה יותר גדולה, אם אני באמת אעשה מה שנכון!"

טעות נוספת היא המחשבה, שעל מנת למצות את ההנאה מההצלחה, כולם צריכים לדעת עליה. המציאות היא, שדווקא אי זקיפת ההצלחה לעצמנו, נושאת בחובה הרגשה נעימה יותר. מי ששומר את ההנאה מההצלחה והמימוש, בינו לבין עצמו, הופך את עשיית הטוב לאמיתית – הוא עושה טוב פשוט מפני שהוא טוב, ולא על מנת לזכות בתהילה.

התרופה לגאווה

מה קורה לפטפטן רציני, כשאדם חשוב באמת נכנס לחדר? הוא הופך לשקט באופן מסתורי.

התרופה הטובה ביותר נגד גאווה היא ההבנה, שא-לוהים שלח אותנו, על מנת לעשות דברים גדולים – כל אחד רוצה להיות זה שיבקיע את השער המנצח. אולם, אם תהיה מודע לצורך הזה להצלחה, תבין שלא משנה מה כבר עשית, עדיין לא התחלת לממש את הפוטנציאל האמיתי שלך.

לדוגמא, אם אתה עוסק בנדל"ן, אתה גאה שקנית מבנה ב-100,000$ ומכרת אותו ב-200,000$. אבל, מה יקרה לגאווה שלך אם תשמע, שמי שקנה אותו ממך הצליח למכור אותו במיליון...? אירועים כאלה גורמים לנו להבין, איזו דרך עוד נשארה לפנינו עד שנזכה להגיע להצלחה האמיתית!

ביטוי ישן אומר "חתול שבע אינו יכול לרוץ". אם אתה גאה ו"מרוצה מעצמך", סביר מאוד שלא תשאף להתקדם הלאה לצמיחה גדולה יותר. אתה אומר: "טוב לי איך שאני", ונשאר תקוע באותה רמה לנצח!

בכל פעם שאתה מרגיש איך הגאווה משתלטת עליך, הזכר לעצמך מהי הגדולה האמיתית, ועד כמה אתה עדיין יש בך יכולת לממש את הפוטנציאל שטמון בך. התבוננות שכזו תחזיר אותך לקרקע במהירות ואז, במבט מאוזן – הבט קדימה אל המימוש העצמי שלך!

אינו מחזיק טובה לעצמו – הדרך העשרים ותשע לחכמה

  • אם אתה עסוק בלטפוח לעצמך על הכתף על מה שכבר השגת, לא תעשה מאמץ להשיג יותר.

  • אם אתה מגן בעקביות על דעותיך, לעולם לא תהיה פתוח לשמוע אנשים אחרים.

  • כשאתה מכיר טובה במה שזכית, אתה בדרך הנכונה לצמיחה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן