רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

48 דרכים לחכמה

דרך 31 – "אוהב את המקום", החיפוש אחר ההנאה העילאית

כ״ט בכסלו ה׳תשס״ה כ״ט בכסלו ה׳תשס״ה 12/12/2004 | מאת הרב נח וינברג

גם אם יש לנו הרבה כסף, אהבה וכוח. לעולם לא נהיה מרוצים באמת, עד שניצור קשר עם המימד הרוחני והנשגב.

הפנייה להקדמה

כל אחד מאיתנו חווה רגעי התפעמות אל מול נשגבות החיים – בין אם מדובר בלידת תינוק, בשמים זרועי כוכבים, ביצירת מופת מדהימה, או בשקיעה עוצרת נשימה.

חוויות אלה ממריצות ומרגיעות אותנו גם יחד. הן מאפשרות לנו לפרוץ אל מחוץ למגבלות הטבעיות שלנו ולהתמזג עם האחדות הגדולה והאין סופית.

אם אנחנו זוכים להתעלות אדירה כזאת מתוך מפגש עם הבריאה, שערו בנפשכם עד כמה תשפיע עלינו חוויית ההתקשרות אל הבורא עצמו?! כל אחד מאיתנו שואף בפנימיותו להתחבר ולהתקשר אל מקור כל ההנאות שבעולם – אל הא-לוהים.

תאר לעצמך אדם שמסתובב בעולם ומחפש אחר הנאות וחוויות. אתה ניגש אליו ואומר לו: "אם תיכנס לחדר הסמוך, תמצא שם את מי שברא ומְתַחזק את העולם שבו אתה מסתובב ונהנה. יש לך הזדמנות נפלאה לשבת ולשוחח איתו, במשך שעה שלמה, על כל מה שתרצה!"

האם ניתן לדמיין חוויה מדהימה יותר מזו?

אוהב את המקום היא הדרך השלושים ואחת. ביהדות א-לוהים מכונה "מקום", משום שהוא אינו חלק מהיקום, אלא היקום הוא חלק ממנו. או כפי שאומרים חכמינו: "הוא מקומו של עולם." הוא ברא את החלל, הוא ברא את הזמן. אין מקום שא-לוהים אינו מצוי בו, ובכל זאת כל מקום מצוי בתוכו. א-לוהים מכיל בתוכו את היקום, ומעלה אותו לספירות גבוהות יותר.

התורה מצווה עלינו לאהוב את "המקום", מדוע? משום שזוהי ההנאה העילאית!

לעומת אהבת הא-ל, כל ההנאות הופכות לחסרות משמעות. אנחנו יכולים לאכול פיצה טעימה, או לזכות בהרבה כסף, אהבה או כוח, אבל זה לא מספיק. האדם שואף לרומם את הקַטְנוּת שבשגרת החיים, ולהעלותה לרמה רוחנית וערכית. זו הסיבה שמסתורין, קסמים וניסים תופשים בקלות את הדמיון שלנו.

בסופו של דבר, אף אדם אינו מרוצה באמת, אלא אם הוא מצליח לצאת מעצמיותו ברת החלוף, ולהתקשר למימד הנשגב והאין סופי. זאת משום, שלא קיים דבר בר חלוף שקשור לעולם הזה שיכול להשתוות לאין סוף.

ההנאה והתשלום

ככל שההנאה גדולה יותר, התשלום גבוה יותר. על מנת לזכות בהנאה הגדולה ביותר, נצטרך 'לשלם' את המחיר הגבוה ביותר – הכרת הטוב!

הצעד הראשון בדרך לאהבת הא-ל, הוא להכיר בכל הטוב שעשה למענך. עליך ללמוד להעריך כל מתנה ומתנה בה זכית – ולשם כך עליך בד בבד, לוותר על האשליה שאתה עצמך אחראי לכל הישגיך, ולהצהיר שכל מה שיש לך הוא מתנה מא-לוהים.

מדוע קשה כל כך להגיע להכרת הטוב? משום שהאגו האנושי דורש כל הזמן הכרה ועצמאות, הוא דוחה את המושג "להיות אסיר תודה" לכוח נעלה יותר. הרבה יותר פשוט ונוח להשלות את עצמנו ש"אני עשיתי את הכול בעצמי!"

ברגע שאתה מאמין שמישהו או משהו, מלבד א-לוהים, מספק את צרכיך (כולל אתה עצמך), סימן שמערכת היחסים שלך עם הא-ל אינה אמיתית. אם אתה חושב שהקריירה שלך או האהבה שלך הם ההגשמה העילאית, אז אתה טועה – משום שכל הדברים האלה ברי חלוף ועלולים להיעלם. רק לא-לוהים יש את הכוח המוחלט, ורק א-לוהים הוא נצחי!

על מנת להעריך במעט את שוויה של המתנה הא-לוהית, התמקד בתפישה, שכל מה שחסר לך, הוא לא יותר מפסיק קטן, לעומת מה שכבר יש לך. לדוגמא: העיניים שלך – לא תוכל לקנות עין גם במיליון דולר. ובכל זאת, בורא עולם העניק לך, בחינם, שתי עיניים בריאות, מהירות ויעילות יותר מכל מכשיר ראיה מודרני, משוכלל וממוחשב.

האושר שבפורקן כשאתה רוקד, הנאה מטעם, מריח, מאהבה – הכול נובע ממקור אחד ויחיד – א-לוהים.

באופן יחסי קל לאהוב את א-לוהים, היות שכל סיפוק והנאה בעולם נובעים ממנו – הוא מקור ההנאות כולן. כשאתה נהנה מהעוצמה והשליטה הכרוכות בנהיגה ברכב – מקור ההנאה הוא א-לוהים. כשאתה נהנה מתחושת המרחבים והחירות מהרכיבה על סוס – זוהי מתנה מהא-ל. ההנאה מההרמוניה הנפלאה שביצירה מוסיקלית, האושר שבפורקן כשאתה רוקד, הנאה מטעם, מריח, מאהבה – כולם נובעים ממקור אחד ויחיד – א-לוהים.

פיתוח אהבה לא-לוהים משמעותה, הערכה אמיתית של מתנות החיים הנפלאות. נסה להיזכר מתי התנסית בחוויה עילאית כלשהי, ואז חפש את הדרך לחוש אותה בשנית. השתדל להגיע למודעות ולהכרה בכל הטוב, שבא לידי ביטוי גם בהנאות הפשוטות, הקטנות והיומיומיות – אתה נושם, כוח המשיכה מחזיק אותך על הקרקע, לאוכל יש טעם... שאל את עצמך: "איך אני יכול לשמר ולשלב את תחושת ההנאה הזאת בחיי באופן קבוע?"

כאשר תלמד להעריך את ההנאה בחיים – הרגל את עצמך לזהות את בורא עולם כמקור הבלתי נראה שלה. בדיוק כפי שכל משיחת מכחול של פיקאסו הטביעה את חותמו האישי על הבד, כך גם כל דבר בעולם, נושא את חותמו של א-לוהים. עלינו רק ללמוד לזהות אותו.

פיתוח אהבה לא-לוהים

א-לוהים, "המקום", נמצא בכל מקום ובכל עת. אם אתה מתנהג כאילו הוא נמצא כאן רק מדי פעם, או שלא ממש איכפת לו ממך, או שהוא אינו מעורב בכל פרט ופרט בחייך – אז אתה מרגיל את עצמך להאמין, שמערכת יחסים קרובה עם הבורא איננה אפשרית.

בכדי למנוע תפישה שגויה שכזו, אתה מוכרח להיות עקבי. אם אתה שואף למשמעות רוחנית בחיים – ולזה בדיוק אתה שואף – אתה צריך להיות מודע ללא הפסק, לכך שא-לוהים נמצא בכל מקום ובכל עת, שהוא שם לב אליך... ושהוא מחכה, שגם אתה תשים לב אליו...

זוהי בעצם מטרת-העל שלמענה נברא האדם – קרבת א-לוהים. הגענו לעולם בכדי להתגבר על האשליות, ולהשתמש בבחירה החופשית, על מנת לבנות מערכת יחסים נכונה עם הא-ל. הוא יכול היה לברוא רובוטים, אבל לא זה מה שהוא רצה. הא-ל חפץ ביחסים אמיתיים – ומבחינתנו המשמעות היא, שעלינו לפעול על מנת להגיע למערכת יחסים כזאת.

תוכל ללמוד על ההנאה הגדולה ביותר בחיים: שא-לוהים הוא אחד ושהוא דואג לך באופן אישי.

קשה מאוד להיות מודע בכל רגע נתון לקרבת א-לוהים. לשם כך קיימות במערכת היהודית תזכורות יומיומיות רבות. לדוגמא, אנחנו קובעים מזוזה בפתח הבית. זו אינה אמונה תפלה שתפקידה להבריח שדים ורוחות, אלא תזכורת חשובה: אם תפתח מזוזה, ותקרא מה שכתוב בתוכה – תוכל ללמוד על ההנאה הגדולה ביותר בחיים: שא-לוהים הוא אחד, שהוא דואג לך באופן אישי, ושכל דבר שהוא עושה מיועד אך ורק לטובתך. חשוב על מה שכתוב בפנים. נשק את המזוזה כשאתה נכנס לבית וכשאתה יוצא ממנו, והשתמש בה כאמצעי לשמירה על מיקוד תמידי, במטרה שלשמה אתה חי.

תזכורת והנחיה נוספת מגיעה אלינו, בזמן שאנחנו קוראים בבוקר ובערב את "קריאת שמע" ואומרים את הפסוק: "ואהבת את ה' א-לוהיך, בכל לבבך, ובכל נפשך, ובכל מאודך (רכושך)." (דברים ו, ה).

מלים אלה מכוונות אותנו לשלושת הנתיבים הבסיסיים, שיובילו אותנו להתפתחות באהבת הא-ל, וזאת בהתאמה לשלושת ההיבטים המובאים בפסוק: לב, נשמה ומשאבים. הבה נבחן אותם בזה אחר זה...

1. אהבת א-לוהים דרך הטבע

אם תתבונן בטבע מתוך ההבנה, שכל דבר שבורא עולם ברא בעולמו הוא מתנה עבורך, תגיע לאהבת הא-ל. ככל שתעמיק בחוכמת הטבע האדירה, ביופי ובהרמוניה שבה, כך תגיע להערכה עמוקה יותר של מושלמותו וטוב ליבו של הבורא. במשך שנים רבות התקדם המחקר האנושי והוביל לגילויים מדעיים רבים ועמוקים – ובכל זאת, עדיין לא גרד את קצה קצהו של הפלא הקרוי "טבע".

כשאנחנו מתבוננים מטה אל עבר מכתש גדול, אנחנו מתפעמים. כשאנחנו רואים פלגי מים זורמים בין כרי עשב, אנחנו חשים בשלווה וכשברק מאיר את השמים, אנחנו נבהלים ומתלהבים גם יחד.

אם אתה רוצה באמת להחדיר בעצמך יראת כבוד, תוך התבוננות בטבע, יהיה עליך "לפתוח" את עצמך תחילה. אתה צריך לרצות להבין באמת, וללא כל דעה קדומה: "מה אומר לי הטבע?"

שים לב כיצד הטבע עוצב על מנת לספק את כל צרכינו – הן הפיזיים והן הרגשיים.

שים לב כיצד הטבע עוצב על מנת לספק את כל צרכינו – הן הפיזיים והן הרגשיים. לדוגמא, האוכל אינו מיועד רק לתחזוקה תזונתית שוטפת של רקמות הגוף, אלא מכיל עוד כמה צ'ופרים – לכל פרי ישנו יופי מיוחד, טעם משלו, מרקם שונה, מבנה ייחודי, צבע וריח!

נניח שמישהו היה נותן לך מכונית במתנה, ואז באחד הימים מבקש רשות לקחת אותה בהשאלה לנסיעה. האם לא היית שמח לתת לו את המכונית?

א-לוהים לעומת זאת, העניק לך הרבה יותר ממכונית במתנה, הוא העניק לך עולם ומלואו! אם כן, כשהוא מבקש ממך לאכול אוכל כשר, או להפריש עשירית מההכנסות לצדקה – יהיה לך קשה לסרב לבקשות כאלה! תפישת עולם כזאת תביא אותך לאהוב את הא-ל "בכל מאודך".

2. אהבת א-לוהים מתוך ההיסטוריה

ניתן להגיע אל אהבת הא-ל גם מתוך בדיקת ההיסטוריה – הן ההיסטוריה האישית שלך והן ההיסטוריה הלאומית.

שים לב לדברים שא-לוהים עשה למענך – איך הוא נתן (ונותן) לך חיים, איך הוא תומך בך באופן עקבי. הוא שומר שתמשיך לנשום ושהאיברים שלך ימשיכו לתפקד. הוא מעניק לך את כל הכוחות והיכולות שבך.

מדובר ביותר מסתם מתנות. חשוב על מישהו שבאמת איכפת לך ממנו, ואתה מעוניין בפיתוח מערכת היחסים ביניכם. מה תעשה אם הוא יתעלם ממך? סביר להניח שתעשה משהו על מנת לתפוש את תשומת ליבו.

כך א-לוהים מתנהג אתנו. הוא אוהב אותנו ורוצה שנשים אליו לב: הוא מרעיף עלינו מתנות, וכשהוא רואה שאנחנו 'ישנים את החיים', הוא יעשה משהו כדי להעיר אותנו. הוא לא דוחף אותנו, הוא פשוט מנסה להעיר אותנו: "היי, זה אני, א-לוהים. בוקר טוב, אני מתגעגע אליך!"

הערך את האכפתיות התמידית שלו. א-לוהים אומר: "אתה באמת רוצה לחיות? אתה מעוניין במשמעות בחיים? אתה רוצה למצות את עצמך? אולי אתה צועד בדרך הלא נכונה? אולי אני יודע יותר טוב? בבקשה, למענך – שים אלי לב!"

"אהבת א-לוהים" משמעותה, פיתוח השאיפה שלנו להגיע לקרבת הא-ל. אל תחכה עד שזה 'יקרה לך' – הצב זאת כמטרה ועבוד על כך. היה נכון להשקיע זמן ומאמץ על מנת לזכות בהנאה זו.

אם תדע להשקיע בלי גבולות על מנת לשרת את א-לוהים ולהתקרב אליו, תזכה לאהוב אותו "בכל נפשך".

3. אהבת א-לוהים מתוך התורה

כיצד אנו מגלים דרך חיים של משמעות? באמצעות לימוד התורה. התורה היא אמצעי ההתקשרות של הא-ל עם העולם. לכן, ככל שאתה לומד יותר תורה, כך אתה מגיע ליותר אהבה והערכה של חכמת הא-ל – מקור החכמה העילאי והאין-סופי. כך אתה גם בונה ומחזק יותר את יחסיך עם א-לוהים.

כשאתה נכנס לנושא של לימוד התורה ופוגש פתאום במשהו שלא מסתדר לך עם ההיגיון, אתה מופתע. אבל אז – מכיוון שברור לך שהתורה הא-לוהית מושלמת לחלוטין – אתה יושב ושובר את הראש על מנת להבין אותו... ובכל פעם שאתה מצליח לפענח את הקושיה, אתה חש בהנאה אדירה, שגורמת לך לרצות ולהמשיך ללמוד ולהעמיק בחכמת התורה האינסופית.

 

אם אתה שלם עם הנשמה שלך, וחי את רצונה, אתה תשאף למטרה זו כל חייך. זוהי אהבת הא-ל "בכל לבבך" – בכל רצונותיך.

אוהב את המקום – הדרך השלושים ואחת לחכמה

 

  • כל אדם שואף לרוחניות ולהתרוממות רוח.

  • למד ליהנות מהיופי, הנעימות, העוצמה, החכמה והמשמעות האינסופיים של מי שברא אותנו.

  • אהוב את א-לוהים על המתנות שהעניק לך – ידיים, רגליים, כוח דיבור...

  • אם תחוש באהבת הא-ל כלפיך, גם אתה תאהב אותו.

  • ערכה של מתנה גדל, ככל שמעריכים יותר את הנותן – אם תלמד להעריך את א-לוהים, תוכל ליהנות יותר ממתנותיו.

  • כל הנאה שאתה חווה יכולה להתקשר מייד אל הא-ל, שהוא מקור ההנאות. למד להבחין בנוכחותו כל הזמן. 

 

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן