לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




דרך 39 –

דרך 39 – "נושא בעול עם חברו", תן כתף!

לב שבור כואב יותר מיד שבורה. פתח את עצמך לכאבם של אחרים, ותזכה במודעות רבה יותר.

מאת

Just released! Rabbi Noah Weinberg’s 48 Ways to Wisdom. Click here to order.

הפנייה להקדמה

קרה לך פעם שהרגשת "זיפת", ואז מישהו ניגש אליך מאחור ובטפיחה אדירה על הגב אמר: "תתעודד בן אדם – מה חסר לך בחיים?!" במקום להתעודד, רק התעצבנת יותר. למה? משום שלמרות כוונותיו הטובות, הוא בכלל לא התחיל להרגיש מה בעצם עובר עליך.

נושא בעול עם חברו – הדרך השלושים ותשע לחכמה – מלמדת אותנו כיצד להשתתף בנשיאת העול – לתת כתף לאחרים ולשאת עמם את משא החיים. עלינו להיות מודעים לכאבם של האחרים. אסור לנו לעבור את החיים כאילו היו מרוץ מכשולים – "שים לב, הנה בן אדם – גרום לו לחייך, דחוף אותו קדימה, קבל נקודה – החזרת עוד אדם למסלול!" זו אינה הדרך. עלינו להשתתף איתו באופן מעשי, בנשיאת המשא המכביד עליו.

כשמישהו נפגע באופן גופני, אנשים עוזרים לו. אם מישהו נחתך באצבע, כולם קופצים על התחבושות, מביאים מים, ערכת החייאה – מה שצריך. אבל אם הכאב הוא רגשי או רוחני – כאשר מישהו מדוכדך וסובל – אנחנו לפעמים לא יודעים מה לעשות ומעדיפים להתעלם מהמצב. אך במבט אמיתי, זהו הזמן שבו עלינו להתעלות מעל לעצמנו, וללמוד כיצד לשאת את הכאב עם הזולת... משום שלב שבור, כואב הרבה יותר מיד שבורה.

העמד את עצמך במקומו

הצעד הראשון לנשיאה בעול, הוא לראות את הזולת כבני אדם אמיתיים ולא כאובייקטים. לעתים קרובות אנחנו מברכים מישהו ב"מה נשמע?" מכל הלב. זוהי התנהגות חברתית מקובלת – אבל הדבר האחרון בעולם שאנחנו רוצים, הוא שהוא יתחיל לספר...

נסה להיכנס לנעליים שלו. הבעיות שלו הן הבעיות שלך. איך הוא מרגיש ביום הראשון שלו בעבודה? איך ההרגשה לעבור לשכונה חדשה? שאל את עצמך: אילו הייתי במקומו, איך הייתי מרגיש? לפקיד בדואר יש עבודה קשה. מה עובר עליו? כשמישהו דוחף אותך באוטובוס – שים לב באיזה לחץ הוא נמצא.

איך מרגיש אדם זקן? חלש? כבד שמיעה? בלי שיניים? בלי הורים?

קח את הדברים ללב. זה לא מספיק רק להבין. צריך גם להרגיש יחד איתו. הבעיה שלו, היא בעצם הבעיה שלך. אם הוא מדוכא, הרגש זאת יחד איתו. איך מרגיש אדם זקן? חלש? כבד שמיעה? בלי שיניים? בלי הורים?

התמקד, הפוך תחושות אלה למוחשיות. הוא אינו יצור מעולם אחר וזר, הוא אדם בדיוק כמוך. ובפעם הבאה שבה תשוחח עם אדם מבוגר ממך, נסה לדמיין אותו כצעיר יותר וכן להיפך.

ומה באשר לילדים? קל להתייחס אליהם כאל צעצועים קטנים ולשכוח שהם מבינים הכול – ורגישים במיוחד.

כל אחד וה"חבילה" שלו

היה מודע לכך, שכל אדם נושא על גבו "שק" פרטי, הגדוש לעייפה בקשיים ומאבקים שעליו להתמודד עמם – בעיות של הערכה עצמית, תוכניות שלא מומשו, כישלונות, ספקות, אי התאמה... זהו חלק מאתגר ההתקדמות בחיים.

ההופעה החיצונית של בני האדם, אינה משקפת בהכרח את פנימיותם. דווקא אלה שנושאים את השק הכבד ביותר, עלולים להיראות כלפי חוץ משוחררים ועליזים. אנשים רבים מעדיפים להסתיר את רגשותיהם. אדם שנראה לך כרגוע ומסודר, יכול להיות נתון בסערה פנימית עזה.

בחן היטב את האנשים ונסה לחשוב מה מתחולל בקרבם. הבן, שבעיותיהם של האחרים, חלומותיהם ותקוותיהם, אמיתיים לא פחות מאלה שלך. בדיוק כמוך, לכולם ישנו משא. התמקד בכך ושאל את עצמך: "מה הם סוחבים?" השתמש בדמיון על מנת להרגיש כיצד המשא מכביד עליהם.

היה רגיש. האם אדם זה שמח או עצוב? חלש או חזק? חששן או בטוח בעצמו? הקדש שימת לב ותהיה מסוגל לחלוק עמו את הקשיים.

מאין הוא בא?

לכולנו ניתנו כוחות – אינסטינקטיביים או נרכשים – בהם אנחנו משתמשים על מנת להעריך בני אדם. אנו עושים זאת מבלי לשים לב. כשאתה נכנס למסיבה, אתה מרגיש אילו מין טיפוסים משתתפים בה? משהו גורם לך להתרחק מבני אדם בעלי מראה מפוקפק? משהו מושך אותך לאנשים אחרים? היכולת מצויה בנו, וכעת צריך ללמוד להשתמש בה בצורה מודעת.

כולנו נכנסים לויכוחים עם אחרים, ומתפלאים – איך הם בכלל יכולים לחשוב ככה?! מסיבה זו עלינו ללמוד לבחון את העולם מתוך מבט מקיף.

נניח לדוגמא, שההורים שלך נואמים לך על 'איך אתה מבזבז את החיים' (במלים אחרות – אתה לא עושה מה שהם היו מצפים ממך לעשות). אל 'תחזיר להם', אל תתלהט, אל תנסה להפגיז אותם בכינויים. להיפך, הכרח את עצמך לעמוד במקומם, להרגיש את הדאגה שלהם, ולחשוב איך היית מרגיש, אילו היה לך בן שמדאיג אותך.

- מה מטריד אותם?

הם דואגים לי.

- מה הם מרגישים?

הם לחוצים. הם רואים שאני קם כל בוקר ב-11:00 ומפחדים שאני הולך לבזבז ככה את כל החיים שלי – לא טוב להם עם זה.

 

למד להבין, שכל אדם הוא עולם שלם בפני עצמו.

למד להבין, שכל אדם הוא עולם שלם בפני עצמו, עם רקע שונה, רגשות שונים, ניסיון שונה ומבט שונה על החיים. חכמים אמרו, שכשם שפרצופיהם של בני האדם שונים, כך גם דעותיהם שונות. קח פסק זמן על מנת להיכנס לתוך עולמם ולגלות מה הם חושבים. אל תמהר להביע דעה, נסה לגלות מהי דעתם, הקשב.

גם אם ההתבוננות מבעד למשקפיהם של האחרים לא תשכנע אותך בנכונות דעתם, לכל הפחות היא תגרום להפחתת הכעס ולהגברת תחושת האמפתיה.

להילחם ברגישות

כשאתה מגיע למצב של אי הסכמה עם מישהו אחר, אל תתמקד בלוגיקה ובצדק שבעמדה שלך. נסה לחוש מה מפריע לו. האם יש משהו שחוסם אותו מלראות את האמת?

אתה חייב להרגיש איפה נתקע החבר שלך. אולי הוא אינו רוצה להודות שטעה? אז תפסיק ללחוץ. הוא בטח לא מרוצה מהמסקנה, משום שהיא תגרום לו לאי נעימות. אם כך, הרגע אותו.

כאשר אתה מלמד מישהו, אל תשפוך את החומר באופן חד סטרי.

אל תחזיר אש לאנשים כאילו הם חפצים. אם המועסק שלך לא עושה את העבודה כמו שצריך, אולי הוא זקוק למעט הכוונה, או אולי לטיפת הערכה?

בדומה, כאשר אתה מלמד מישהו, אל תשפוך את החומר באופן חד סטרי. בדוק אם הוא מקשיב, האם הוא שומע אותך, האם הוא מתעניין, פתוח לקבל, מתכחש, מתפעל, מוטרד, מרוצה... אתה מוכרח ללמוד להשתמש בכושר האבחנה שלך.

הדבר פועל גם בכיוון ההפוך. כשיש לך מורה שמשדר ידע, בדוק בין המלים. נסה להבין מה אומרים לו הדברים באופן אישי. כך תיכנס לתוך מימד אחר. זו דרך מצוינת לרכישת חכמה.

תן כתף

על מנת לתפוש את הקשיים העומדים בפני אדם עיוור, נסה לקשור את העיניים במשך יום אחד. צא לבית החולים ופגוש באנשים שאיבדו איבר מגופם. פעולות חיצוניות כאלה יגבירו את המודעות שלך לסבלם של האחרים, וכך תהיה מוכן יותר להושיט יד לעזרה בעת הצורך.

כשמישהו יודע שאתה מבין מה הוא מרגיש, המשא הופך מיידית לקל יותר. תאר לעצמך שהורה של חבר נפטר. אתה הולך לשבעה ואפילו לא יודע על מה לדבר. עצם הישיבה השקטה יחד איתו, מפחיתה מעט מהנטל. הוא יודע שאתה שם, ושאתה מזדהה איתו.

זה פועל גם אצל אנשים חולים. הביקור שלך עשוי לגרום להם להרגיש טוב יותר.

זה פועל גם אצל אנשים חולים. הביקור שלך עשוי לגרום להם להרגיש טוב יותר – ואפילו בריאים יותר. אם אתה משקיע זמן, והאדם יודע שאתה מרגיש אותו, כבר הקלת עליו. תן לאנשים להבין שאכפת לך מהם: "אתה מדוכא, אני מבין את ההרגשה שלך." לפעמים זה נשמע שטותי – אבל זה עוזר. זה מקל.

ומעבר לכך – אל תסתפק באמפתיה. בדוק אם ישנה דרך מעשית לקחת מעורבות ולהקל מעליו את העול.

היינו שם

קורה לפעמים שעני מתעשר, ומאותו רגע והלאה הוא משתדל בכוונה להתרחק מעניים. התזכורת יותר מדי כואבת.

היהדות אומרת: דווקא באותם נושאים שבהם סבלנו בעבר, אם כיחידים ואם כעם, מוטלת עלינו חובה גדולה יותר לגלות רגישות לזולת – אנחנו כבר מכירים את ההרגשה...

משום כך נאמר בתורה: "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים". הניסיון היהודי במצרים, הופך אותנו לרגישים יותר לקשייהם של החלשים. אמנם מדובר באבות אבותינו, יחד עם זאת, הזיכרון הלאומי הקולקטיבי, מחייב אותנו לרגישות מיוחדת.

הכול מתחיל בבית

המקום הראשון ליישום הרעיונות הללו, הוא עם המשפחה והחברים. חוסר הבנה ואמפתיה, הם הסיבה הראשונה להיווצרות טינה במשפחה. כשאתה חוזר הביתה, נסה להבין מה עובר על בת זוגך. חשוב מה היא עושה בכל יום על מנת שהבית יתנהל כראוי. שוחח על כך והראה שאתה מבין שהיא עובדת קשה. חפש דרכים חדשות לעזור.

בדומה, בחור שחוזר הביתה וצונח מול הטלוויזיה עם צלחת מלאה באוכל, מעליב את ההורים. זה נראה כאילו שהוא מסתובב בבית מלא ברהיטים, כשברקע זוג דמויות של הורים שישלמו את ההוצאות שלו. תן מבט לעבר האמא שלך כשאתה חוזר הביתה. על מה היא חושבת? משהו מטריד אותה? משהו משמח אותה? שים לב!

 

הילדים שלך הם אלה שלהם אתה צריך לדאוג הכי הרבה. אתה אוהב אותם, ובאמת כואב בשבילם. אבל האם אתה מסוגל להרגיש איפה הם עומדים? 'להיכנס לנעליים של הילדים' עלולה להיות משימה קשה במיוחד, משום שהיא דורשת הכרה בכך, שמדובר בבני אדם בעלי ישות עצמאית ונפרדת. משמעות התפישה הזאת, היא שהגיע זמן להפסיק להתמקד בכאב שנגרם לך, משום שהם אינם מגשימים את ציפיותיך מהם, ולהתחיל להתמקד בקשיים שלהם עצמם.

באופן מצער, מיליוני הורים עוברים את זה עם הילדים שלהם. אין דבר שהם אוהבים יותר מילדיהם – ובכל זאת הם משדרים אומללות ושנאה. האם זה לא מזעזע? וכל זה רק בגלל שהם לא מרגישים מספיק את השני.

כמה הרסני עלול להיות חסרונה של פיסת חכמה!

הושט יד לאנושות

בסופו של דבר אנחנו צריכים להרחיב את אופקינו. עלינו להרגיש בכאבם של האחרים, אפילו של אלה שאיננו מכירים. מי שאינו עושה זאת אוטם את עצמו. היהדות אומרת לנו, לשים לב במיוחד לפגיעים ביותר – יתומים ואלמנות. דאג למי שמבודד בביתו ואינו מסוגל להסתובב. חשוב איך ההרגשה להיות עני, וכיצד מצבו משפיע על ההערכה העצמית שלו. אדם יכול להסתובב ולהאמין שהוא אדם טוב... הוא יכול לדבר על זה... אבל כל עוד הוא אינו מרגיש את הדברים בתוכו, הוא לא באמת שם.

הרגש את קורבנות החברה. הבן את קורבנות הפשע. הזדהה עם קורבנות הזקנה.

הרגש את קורבנות החברה. הבן את קרבנות הפשע. הזדהה עם קרבנות הזקנה, עם קורבנות האפליה. הרגש את סבלם של אותם אנשים שלעולם לא תכיר – סבלם של הזרים, מהצד השני של כדור הארץ. אחרת, אינך עוסק במציאות.

עזרה בנשיאת עולם של האחרים, היא דרך לגישור פערים בינינו לבין שאר תושבי העולם. בדוק כבר עכשיו אם ישנה דרך למעורבות, שתסייע בהקלת הקשיים שלהם.

כאבו של א-לוהים

באותה מידה נלמד להבחין בכאבו של א-לוהים. א-לוהים סובל כשבני האדם סובלים. הצב מול עיניך את כאבו של הא-ל, כשהוא רואה את בניו נבוכים ומבולבלים.

מי שיש לו ילדים מגלה, שאין ביכולתו לכפות עליהם לציית. אי אפשר להפוך אותם למלאכים. מוכרחים לאפשר להם ללמוד גם מהשגיאות שלהם עצמם, וזה לטובתם. הם צריכים להיות עצמאיים.

גם אנחנו, בני האדם, עושים הרבה טעויות ובורא עולם סובל (כביכול) מהמעשים המזיקים שלנו. הרגש את כאבו של הא-ל, הוא ברא עולם נפלא. עולם של הרמוניה, הסכמה ושלום – וכיצד אנחנו חיים בו?!א-לוהים נתן לכולנו פוטנציאל אדיר – והוא סובל לראות איך כל כך הרבה ממנו מתבזבז.

אולי אתה תעשה משהו בקשר לכך?

להשתתף בשמחה

בחתונה יהודית כולם לוקחים חלק בשמחתם של החתן והכלה. גם זו נשיאה משותפת בעול. מדוע? דמיין שנולד לך תינוק חדש ואין לך למי לספר. או שחברה שלך אמרה "כן" ואין לך למי לבשר. אתה הולך ברחוב ו – "אני מאורס! לאף אחד לא אכפת?!"

כואב מאוד כשאין אפשרות לשתף אחרים בשמחה. זו הסיבה, שבני אנוש זקוקים לשתף אחרים בשמחתם. שמחה שרבים נוטלים בה חלק, היא אדירה. דבר זה הופך אותה לאמיתית, למלאה.

בסופו של דבר, גם כשאנחנו חולקים עם מישהו את הכאב, אנחנו חולקים גם שמחה. מדוע? משום שעזרה לזולת היא עצמה הנאה. וכשידיד שלנו מתגבר על הבעיות שלו, השמחה על כך שייכת לנו כמו שהיא שייכת לו.

נושא בעול עם חברו, הדרך השלושים ותשע לחכמה.

 

  • כולם רוצים להיות טובים ולעזור לאנושות. על מנת להפוך את העולם לאנושי יותר, היה רגיש לאחרים והשתתף אתם.

  • על מנת ליצור קשר אפקטיבי עם אדם, אנחנו חייבים להבין מאיפה הוא בא והיכן הוא עומד. אם לא תרגיש את נקודת המבט שלו, לא תוכל לנהוג עמו בחכמה.

  • אם לא תרגיש אמפתיה לאחרים, תמצא את עצמך מוסיף לנטל שלהם – באמירת הדברים הלא נכונים בזמן שהם סובלים. 

 

Just released! Rabbi Noach Weinberg’s 48 Ways to Wisdom. Click here to order.

2/4/2005

מאמר 39 מתוך 50 בסדרת 48 הדרכים לחכמה

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 13 תגובות ב-13 דיונים

(13) עדי, 12/10/2014 09:37

שאלה בקשר לעצב

שלום, תודה רבה על התוכן המחזק. יש לי שאלה בקשר למה שנאמר במאמר- עלינו להכיר ולחוש את סבלם של אחרים. בבמאמרים הקודמים אמרת שהחיצוניות משפיעה על הפנימיות, האם בכך שננסה להבין את סבלם של אחרים יכולה לבוא לנו עצבות? תודה וחג שמח

(12) ישראל מזרחי, 24/1/2011 09:57

לעולם יהא אדם.......

מאמר מרומם ומקסים,הנותן קריאת כיוון לחיים בעלי משמעות ,והנותן בידינו כליםלהיות שותפים פעילים בעשיית העולם מקום שכיף לחיות בו.תודה לרב הכותב,יישר כוחך.

(11) אבי, 26/4/2009 15:22

מאמר חשוב

(10) ירנווווושע, 27/10/2008 12:57

זה עזר לי!!!!!!

זה מאד עזר לי בשיעורים , (:
תווווווודה , זה מדהיים 3>

(9) assaf, 25/6/2007 14:52

תודה והערה(:

הייתי רוצה לקבל תגובה מכותב המאמר לתגובתה של רבקה. המאמר באמת כתוב היטב אך אני לא יכול שלא לשאול את עצמי את אותה שאלה שלה. ידוע שאדם שניכנס לשימחת חתן וכלה- דובקת בו השימחה. באותו אופן ידוע גם לגבי רגשות עצובים וחוויות קשות, שמדכאות את הרוח כמו חולי או עוני. השאלה של ריבקה מאוד רלוונטית גם עבורי והייתי שמח לקבל עבורה תשובה. בתודה מראש,
אסף(:

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub