מדוע מדליקים נר ומריחים בשמים בהבדלה?
עם צאת השבת עושים "הבדלה", ובה מדליקים נר ומריחים בשמים. למה?
כשיוצאת השבת עושים "הבדלה". בדומה לקידוש בכניסת השבת, שבו אנו מייחדים את יום השבת משאר הימים בתחילתו, בהבדלה אנו מייחדים את יום השבת גם בסופו.
חכמים מייחסים את היכולת להבדיל אל הדעת. הדעת בה התייחד האדם על פני כל עולם החי, היא זו שמעניקה לו את היכולת להבחין בין טוב לרע ובין עיקר וטפל. בכך אדם יכול להתרומם מעבר להוויה הארצית היומיומית ולהתחבר לרוחניות.
במעבר מהיום הקדוש, יום השבת, לימי המעשה – ימי החול, אנו עושים הבדלה. אנו מבחינים בהבדל בין היום הקדוש ומה שהוא מבטא לימי החולין, וכך אנו מתחילים את השבוע עם מודעות גבוהה יותר למה שחשוב יותר ומה קצת פחות חשוב.
עוד בנושא מהות ומשמעות
בנוסף לברכת ההבדלה שנאמרת על כוס יין, מוסיפים שתי ברכות נוספות: מריחים בשמים (מן הצומח) ומברכים עליהם, וכן מדליקים נר ומברכים על בריאת האש.
הסיבה להרחת הבשמים היא מפני שהנפש שלנו מרגישה בחסרון השבת ותוספת הקדושה שהיא מעניקה לנשמה שלנו, והרחת הבשמים תורמת להשבת הנפש ולהרגשה חיובית בתחילת שבוע חדש.
בנוסף, על פי המסורת, הפעם הראשונה בה הודלק אש היתה במוצאי שבת. אדם הראשון, שנברא ביום שישי, הצליח להדליק אש על ידי שפשוף שתי אבנים, במוצאי השבת הראשונה לבריאה. לכן קבעו שמוצאי השבת הוא הזמן המתאים להודות ולברך על יצירה מופלאה זו ועל היכולת להדליק אש ולהאיר את החשיכה.
נוהגים להתבונן לאור הנר על ציפורני הידיים. בכך בא לידי ביטוי כח הדעת שבאדם, שעל ידי האור אנו מצליחים להבדיל בין אצבעות היד (העיקר) לציפורניים (הטפל).