לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מהו זמן?

מהו זמן?

המודעות שלנו לזמן ולמחזוריו היא המפתח שלנו לעבר, להווה ולעתיד.

מאת

אחת השאלות שהכי קשה לענות עליהן היא "מהו זמן?". אנחנו רגילים למדוד את הזמן שחולף בשעות, ימים חודשים ושנים, אבל מהי המציאות החמקנית שאנחנו מודדים?

פיסיקאי יענה שזמן הוא הדרך שבה אנחנו מודדים את סיבובם ותנועתם ההיקפית של גרמי השמים. אבל בעוד שתנועת גרמי השמים היא מעגלית, תפיסת הזמן האנושית היא ליניארית (קווית). ברמה הפיסיקלית, כדור הארץ מסתובב היום בדיוק כפי שהסתובב אתמול. אבל ברמה העמוקה יותר, האתמול לא יחזור על עצמו בדיוק באותו אופן היום, ושנה זו לא תהיה חזרה על השנה שעברה. אנחנו מבינים באופן אינטואיטיבי שחיינו מוכרחים לנוע, לא במעגלים, אלא בספיראלות, כשכל סיבוב גבוה יותר מזה שקדם לו.

אנחנו יודעים גם שהזמן בורח, ושהגוף שלנו יכול להתקיים רק מספר מסוים של שנים בטרם יגווע. המודעות התת-הכרתית הזאת לחוסר נצחיותנו, משפיעה גם על אופן התייחסותנו לזמן ולכך שהוא חולף.

המודעות התת-הכרתית בחוסר נצחיותנו, משפיעה על אופן התייחסותנו לזמן

האר"י ז"ל, חכם הרזים הכמעט אגדי, הסביר שלסיבוב ולהקפה שמציינים מבחינה פיסית את תנועת הזמן, יש מקבילות רוחניות. כל שנה ייחודית מבחינת הפוטנציאל שלה, כמו גם כל חודש, יום או שעה.

כך, אין שתי תפילות זהות. תפילה שנאמרת בשנה זו יכולה להוריד כוחות רוחניים שלא היו יכולים לרדת בשנה שעברה, או אי פעם בשנים שקדמו לה. לכל יום או רגע המתת הייחודית לו, בקונסטלציה מסוימת של אנרגיות. אנחנו יכולים לנצל את המתנה הזאת, או לדחות אותה.

עת להשתנות

קל להבחין כיצד טמון המסר הזה במילים המתארות את הזמן. המלה "שנה" היא גם שורש המילה "שונה" (שוני, שינוי). המלה "חודש" נובעת מ"חדש". התקדמות הזמן אמורה לשנות אותנו באופן משמעותי. איך נוכל לפתח בתוכנו התייחסות משמעותית לזמן?

קידוש הזמן, במה שמכונה "ראש חודש" (היום שבו הירח מתחדש), הוא המצווה הראשונה שקיבלנו כעם. המצווה הזו ממחישה כיצד מתייחסת היהדות לזמן.

הבה נבחן תחילה את הרקע למצווה הזאת. בערב יציאת מצרים, היו יהודי מצרים מוכנים לפתוח בחייהם כעם. העבדות לימדה אותם שלא להשתעבד לעולם מרצונם לאדון ארצי, וגם לא לתת לעצמם להיקלע למעמד של משעבדים. הם גם ראו ניסים גדולים שהעידו על נוכחותו של האלוקים המסור לעמו, ועל יכולתו לשנות את כללי הטבע.

עד לאותה נקודה, הצטרפו היהודים למסע שלא בבחירתם. כעת נתן להם האלוקים מצווה, שתעביר אותם מהגדרה עצמית פסיבית, להגדרה עצמית אקטיבית. נאמר להם לקדש את הזמן.

קידוש הזמן

ראש חודש, יום קידושו של ירח חדש, היה חל כאשר העידו שני עדים בפני שלושה דיינים מוסמכים, על כך שראו בשמים פס דק ראשון של ירח. אז, היו הדיינים מכריזים על תחילתו של חודש חדש. ירח חדש מתגלה רק ביום ה-29 או ה-30 של החודש הקודם. אם אי אפשר היה לראות את הירח (למשל, כשהשמים מעוננים), רק היום ה-31 של החודש הקודם הוכרז כיומו הראשון של החודש הבא.

מנקודת המבט היהודית, הזמן מוגדר על ידי בני האדם

מה שמדהים בהלכה הוא, שהחודש לא מתחיל עד שהדיינים יכריזו על כך. לדוגמא, אם ביום השלושים מונע עיכוב כלשהו מהעדים להגיע בזמן או מהדיינים לגבות את עדותם עד לשקיעה, לא משנה כמה אנשים ראו את הירח - החודש הבא יתחיל ביום ה-31 ולא לפני כן.

אין זה סתם עניין טכני. מנקודת המבט היהודית, הזמן אינו מציאות מכאנית או פיסיקאלית שמוגדרת על ידי תנועת גרמי השמים. הזמן מוגדר על ידי בני האדם, על פי הכרזת בית הדין היהודי. זה אומר שאנחנו נמצאים מעבר להבחנה סתמית בשינוי פיסיקלי בשמים; בתור ישויות רוחניות, מוטלת עלינו האחריות לממש את פוטנציאל הקדושה שה' הטביע בכל רגע.

בכל פעם שהירח 'רואה' את השמש ומקבל שוב את אורה, מתרחש משהו רב משמעות. האלוקים רוצה שעַמו (כפי שבא לידי ביטוי בבית הדין והעדים) יבחין בו שוב ויגלה את אורו, למרות שלעתים קרובות ה'מראה' מעורפל בתקופות של חשיכה והסתר רוחני. לכן, מולד הירח החדש הוא זמן ללידה רוחנית ומוסרית מחודשת של האני הפנימי שלנו.

מזל טוב?

זרימת הכוח הרוחני שיורד בכל חודש נקראת "מזל". אם נשים לב לצורה הדקדוקית, נוכל לראות שמשמעות המילה היא בעצם "מה שנוזל" – מה שזורם. מזלו של החודש הוא למעשה הצינור שבאמצעותו אנחנו יכולים לחוות את האלוקים.

לכל אחד משנים עשר החודשים יש תבנית כוכבים שמעצבת את מזלו. האסטרולוגים בעת העתיקה היו מסוגלים לקרוא את הסימנים האסטרולוגיים, כמו שאנחנו קוראים היום מפה. מובן שהעובדה שאני יכולה לקחת את מפת הארץ ולמצוא בה את חדרה, לא אומרת שאני יצרתי את חדרה. באותו אופן, המידע האסטרולוגי אינו משנה בשום אופן את המציאות, אלא פשוט מציג אותה באופן סכמאטי.

אחת הטעויות האנושיות היא שאנחנו נוטים לבלבל בין היכולת שלנו לתאר דברים, לבין היכולת שלנו לשלוט בהם. אסטרולוגיה, או הבנת ה"מפה" שמתארת את דרך השפעת המזל שלנו על חיינו, עלולה להפוך לעיסוק אובססיבי. התורה אומרת לנו ללכת עם ה' בתמימות, ולהניח לזמן להתגלות על פי רצון ה'. אנחנו לא סוגדים לאסטרולוגיה, לגילוי עתידות, או לכל אמצעי כוזב אחר של נטילת המושכות מידי האלוקים על ידי ניחוש העתיד.

עיסוק שונה לחלוטין הוא רכישת מודעות לטבעו הרוחני של כל חודש, לא כדי לקחת שליטה, אלא כדי להיות מודע לאופן הניצול היעיל של אותם כוחות.

אחת הדרכים לגעת באנרגיה המיוחדת של כל חודש, היא חגיגת החגים היהודיים. החגים לא נקבעו כדי לחוג את אירועי העבר. המודעות שלנו לֶעָבָר מגלה לנו אילו כוחות נמצאים בהישג יד, לשימושנו, כדי להתאים את ההווה והעתיד שלנו לתוכנית האלוקית ההולכת ונפרשת כל הזמן.

בתורה מוזכרים שבעה חגים מרכזיים. זאת אומרת שחגים אלה הם חלק בלתי נפרד משרטוט הזמן האלוקי, המזל, גורלו של העולם. בספרות הקבלית מתוארים החגים כ"עת רצון". אלו הם ימים שבהם הרצון האלוקי, שבדרך כלל נסתר, יכול להתגלות בבהירות רבה יותר מאשר בכל זמן אחר.

בתורה, החגים נקראים "מועדים", כלומר, זמן להתוועדות, זמן למפגש בינינו - על כל מגבלותינו, לבין האלוקים - על אינסופיותו הבלתי נתפסת. הגשר שעליו אנחנו יכולים לפסוע כדי לפגוש את האלוקים, בנוי מרוח הזמן עצמו, כמו גם מהאירועים שהתרחשו בהיסטוריה ופותחים בפנינו צוהר לתובנות פנימיות בהתייחס לזמן ולבורא הזמן.

כל חג יחיד ומיוחד. החגים משמשים פנסים, שמאפשרים לנו לראות הרבה מעבר לגדות הקיום.

 

28/5/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-5 דיונים

(5) משיח בן דוד, 13/2/2015 15:16

דבר מה חשוב נא

שתהיה לכולם שבת מבורכת ושאלוקים יהיה איתכם

(4) יודה מולק, 29/5/2012 11:23

מאמרך

מאמרך, כבוד הרבנית, מעניין, אך מעניין לא פחות איך היית משנה אותו אם היית אפיקורסית, דהיינו, חילונית גזעית בלתי קשורה לצד הדצי שביהדות

(3) לאה, 28/5/2012 11:53

מימד נוסף בבריאה

אני חושבת שהזמן הוא מימד נוסף בבריאת העולם, על מנת שהעולם יוכל להתקיים מתחת לשמים. בזכות הזמן יש לאדם אפשרות לחתוך את האותיות, ולצרף הברות וליצור מילים, כמו אות אחרי אות מוקלדות. אילולי הזמן היינו זועקים זעקה אחת בלי מילים. בזכות הזמן יש תשעה ירחי לידה, ומקום לעבד ולהפנים ולצמוח, וגם לטעות ולתקן. אילולי הזמן לא היינו יכולים לעשות טעויות ולתקן אותן ואת עצמנו ואת קיומנו בעולם הזה, ואילולי הזמן אם כך, לא היתה משמעות לבריאה.

(2) משה, 27/5/2010 07:38

הערה

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

(1) יעקב נ', 6/12/2007 00:27

הערה קלה

שלום רב
הערה לביטוי 'בכל פעם שהירח 'רואה' שוב את השמש, ומקבל שוב את אורהּ'.
ובכן, השמש מאירה את הירח כל הזמן, ללא הפסקה; בדיוק כפי שהיא מאירה את כדור הארץ, ואת שאר כוכבי הלכת שסביבהּ, ואת ירחיהם השונים. אנו לא רואים כל הזמן ירח מלא, בגלל השתנות המצב הגיאומטרי ההדדי של שלושת גרמי השמיים שמש - ארץ - ירח. זאת אומרת: מה שמשתנה איננו כמות האור שהירח מקבל מהשמש, אלא החלק מאותו אור שמגיע אל כדור הארץ. עד כאן.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub