לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חודש אב: אסון ונחמה

חודש אב: אסון ונחמה

אותה ברית שהביאה לנו ייסורים, תביא לנו גאולה.

מאת

חודש אב העברי הוא חודש בעל אופי טרגי במיוחד, מכל הבחינות. בחודש זה התרחשו האסונות הגדולים ביותר בהיסטוריה שלנו.

אסונות אינם זרים לנו. הם מהווים, במידה רבה, חלק בלתי נפרד מהברית שכרת אברהם עם האלוקים. כשאמר אלוקים לאברהם שעַמו יהיה העם הנבחר, הוא גם אמר לו שיהיה עליו לשלם מחיר על כך. מהו המחיר? מבט חטוף בהיסטוריה היהודית מגלה לנו שתי פיסות מידע שהופכות אותנו לעם ייחודי. האחת היא שאיננו נכחדים, וזאת משום שיש לנו תכלית כעַם, אותו כינה הגאון  מווילנה "תיקון עצמנו ותיקון עולם". השניה היא שכאשר אנו מנסים להתבולל ולהיטמע, התוצאות הרות אסון.

  אברהם אבינו היה מבקש דרך. הדרך שביקש הובילה אותו לארץ אחרת, ולתפיסת עולם שונה מזו שרווחה בעולם כולו באותה תקופה. עבור אברהם, האלוקים איננו רק בשמיים, כי אם גם עלי אדמות, איתנו. אברהם איחד את עולם המחשבה עם עולם המעשה. אנשי דת אחרים באותה תקופה היו שקועים במדיטציה, ואילו אברהם חתך ירקות לסלט, צלה בשר והגיש אוכל לאורחיו הרבים מספור.

אברהם האמין שעולם המחשבות, הרגשות והמעשים לא היה אמור להתפצל לשלושה עולמות אוטונומיים, מנותקים זה מזה. החיים צריכים להיות רצף אחד, שלם. אלוקים הבטיח לו שהדרך שסלל לא תאבד במותו. הוא יהיה לאבי אומה, וזו תשמר את מורשתו.

העובדה שהוא-עצמו היה מוכן לתת מעצמו, לא הבטיחה שילדיו לא יהפכו לחומרניים ואנוכיים.

כשאלוקים הבטיח לו עתיד, שאל אברהם שאלה אחת בלבד: "במה אדע כי אירשנה" איך ארשתי אכן תעבור הלאה?"

אברהם לא פקפק בכוחו של אלוקים. הוא הלך בעקבות ה' מאוּר-כַּשְׂדִים לארץ ישראל, למצרים, ובחזרה לארץ ישראל, ללא כל טענות ומענות. הדאיגה אותו המחשבה שבחירותיהם של צאצאיו ינתקו אותם מבוראם. העובדה שהוא-עצמו היה מסור, רחום, ומוכן לתת מעצמו, לא הבטיחה שילדיו לא יהפכו לחומרניים ואנוכיים. ככלות הכול, כמה מאיתנו מחקים בדיוק את חייהם של הורינו וסבינו?

וכך ענה לו אלוקים: "קחה לי עגלה משולשת ועז משולשת ואיל משולש ותור וגוזל;

"ויקח לו את כל אלה ויבתר אותם בתווך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הציפור לא בתר; וירד העיט על הפגרים וישב אותם אברם; ויהיה השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשיכה גדולה נופלת עליו; ויאמר לאברם ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה... והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה; ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת..." (בראשית ט"ז, ט-י"ח).

אלוקים אומר לאברהם שזהותנו תישמר בשתי דרכים. האחת, באמצעות הקרבת קורבנות. קורבנות אינם עניין ארכאי. משמעות המלה קורבן היא חפץ שמקרב אותנו למשהו אחר. החיה שבנו (ויש לנו גן חיות לא קטן בנפשנו פנימה) עלולה להרחיק אותנו מאלוקים, כשהיא משכיחה מאיתנו את החלק האמיתי שבנו, החלק הנצחי, האותנטי ביותר – האני הרוחני שבנו. האני החייתי שבנו עלה באותם ימים בסולם הרוחני באמצעות הקרבת הבהמה שהיא מעין תאומה שלנו, והיפתחות לשינוי שהחוויה הזו חוללה בנו.

כיום אנו מאפשרים לאני הפנימי שלנו להתעלות על ידי תפילה, ואילו קיום מצוות מאפשר לנו התעלות בעולם החיצוני. שני אלה קשורים לאני החייתי שלנו. מצוות כגון שמירת כשרות מובילות אותנו בדרכו של אברהם, אותה דרך רצופה של מסירות להשם, שבה העולם הגשמי והרוחני חד הם.

ואם אנחנו רוצים לצאת מהמשחק? בחירה חופשית קיימת תמיד. אך האל לא יאפשר לנו לבחור, כעם, באובדן רוחני, ובמקרה כזה ניחשף לאימפריות חייתיות. הזאב הגרמני לא היה רק לוגו; הוא סימל את כל מה שהיה גרמני. אנחנו נסבול, נשתעבד ונמצא ניכור – במקום שבו קיווינו למצוא קבלה.

"גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום ועינו אותם". הגשמנו נבואה זו במצרים (הגלות הראשונה, אבטיפוס לכל המהדורות הבאות), בבבל, ביוון וברומא. שמות אלה נשמעים אמנם רחוקים ועתיקים, אך הם שעומדים ביסוד התרבות שתקפה אותנו בחייתיות בלתי ניתנת לתיאור.

כיצד ניתן לתאר את מה שהתרחש באושוויץ, בטרבלינקה ובמזרח אירופה? ביורק, שבה נשרפה מצודה על היהודים שהתחבאו בה? בספרד, שבה העלו על מוקד אנשים שכל פשעם היה יהדותם?

קמנו מחדש לאחר כל התעמתות עם העיט ששאף לחסל אותנו, כואבים אך חיים.

לא נעלמנו מהמפה. קמנו מחדש לאחר כל התעמתות עם העיט ששאף לחסל אותנו, כואבים אך חיים. עוד ידענו, כשיצאנו מהמחנות, שהזהות שלנו, אינו דומה כהוא זה למה שהגרמנים בחרו להיות. חוויה זו אינה ייחודית לשואה. היא זו שמנעה את טמיעתנו בבבל, ספרד או יוון. בכל פעם גילינו את עצמנו מחדש. התבונַנּו במראה והבנו שמה שחשבנו שהוא שלנו אינו שלנו, ולעולם לא יהיה. לעולם.

בחודש אב אנו עומדים מול צד זה בהיסטוריה שלנו.

סמלו האסטרולוגי של חודש אב הוא האריה. הוא מסמל את המפגש שלנו עם כוח פראי. מעניין לגלות שא' באב הוא יום פטירתו של אהרון, אחי משה, שהיה ידוע כאיש שלום מובהק. משמעות הדבר היא, כי גם אם נתרחק מהאל ומהאני הגבוה שלנו, בסופו של דבר ישרור שלום. זהו שלום שמבוסס על יכולתנו להיפתח ולקבל את האני הגבוה שלנו ולחלק הפנימי שלנו שהוא אדם, ולא חיה.

התלמוד מספר לנו שהמשיח ייוולד בתשעה באב. ביום זה שבו נחרבו שני בתי המקדש, היום שבו החל גירוש ספרד, והיום שבו פרצה מלחמת העולם הראשונה, "מלחמת האם" של מלחמת העולם השניה. משמעות הדבר היא כי אותה ברית שמבטיחה לנו סבל, מבטיחה לנו גם גאולה. אלו הם שני צִדיו של המטבע: חבלי הלידה – והלידה.

אל לנו לשכוח לעולם את הסבל שעברנו. העובדה שאלוקים לעולם לא יתן לנו להיכחד אינה פוטרת מעונש את אלו שפשעו את הפשעים החמורים ביותר נגדנו. כוונותיהם היו זדוניות, בחירותיהם נעשו במודע, והחשוב מכול, החייתיות שלהם לא ידעה כל גבול.

אל לנו לשכוח מי אנו, ומדוע שרדנו. אנו עמו של אלוקים, ועלינו לקיים את בריתו של אברהם. יעדנו הוא לקדש את החיים, להתעלות אל מעבר לגשמי, להביא את העולם כולו להכרת האלוקות. העובדה שאנו עדיין כאן, במאה ה-21, שלא שכחנו מי אנו, ושאנו מחויבים להמשיך ולקיים את הברית, היא בגדר נס, לא פחות.

ט"ו באב הוא דווקא הזמן לשמוח. בימי קדם היה זה יום שבו נערכו חתונות, והתחלות חדשות נחגגו. זהו זמן להתחיל מחדש, שבו ניתן להצהיר לא רק מי איננו רוצים להיות, אלא גם מי אנו יכולים ורוצים להיות.

הלוואי שיביא לנו חודש אב שמחה, סיפוק ונחמה.

14/7/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-5 דיונים

(5) אנונימי, 1/8/2016 14:40

תודה על המאמר המקסים לחודש אב

(4) מאיה, 29/7/2014 14:58

זה רק מאשש את הפחדים שלי

כשמעזה חופרים מנהרות תחתינו יש לי תחושה קשה שהם לעולם לא יפסיקו עד אשר תתרחש עלינו שואה שנייה, מלבנון יחפרו מנהרות ומירדן יחפרו מנהרו. הצילו!

(3) אורית, 2/8/2011 16:59

הרעיונות יפים מאוד וחכמים. נהנתי מאוד!

(2) אמיתי'ה, 15/7/2007 16:28

זה נותן את כל ההסתכלות שצריך וכל כך כל כך חסר! תודה לה' שמכוון ונותן אור גם בימים אלה!

(1) , 15/7/2007 07:51

מאמר עמוק ומחדש תודה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub