רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

מעגל החיים

7 עצות לניחום בשעת סבל

ב׳ במרחשוון ה׳תשע״א ב׳ במרחשוון ה׳תשע״א 10/10/2010 | מאת הרבנית פייגה טוורסקי

רגישות לנסיבות ולרגשות של הסובבים אותנו, הנה אבן פינה ביחסי אנוש. לכולנו צורך נואש באהבה והבנה מאחרים.

הרב שמשון רפאל הירש, פרשן ובלשן תנ"כי, מציין שהמילה "רחמים", נובעת מאותו שורש של המילה "רחם". חמלה ורגישות לאחרים נובעות מהמודעות לכך, שכולנו חולקים את אותו "רחם" רוחני, אותה היסטוריה ואותו גורל. ואכן, מה שיקרה לאחד מאיתנו, ישפיע בהכרח על האחר. הבנת המציאות הזאת מאפשרת, לא רק השתתפות ותמיכה בזמנים קשים, אלא גם תחושה של שמחה ועליצות במזל הטוב של שותפינו למסע החיים.

איך אתה יכול לטעון שאתה אוהב את שאינך רואה, כשאינך מסוגל לאהוב את האח והאחות שעומדים לנגד עיניך?

אבי ז"ל היה מעודד אותנו לשאת על גופנו כרטיס חבר ב"מועדון המפרגנים".

אבי ז"ל היה מעודד אותנו לשאת על גופנו כרטיס חבר ב"מועדון המפרגנים" – קבוצה המחויבת להכרה וביטוי של תחושות שמחה כאשר אחרים זוכים במזל טוב בחייהם, כמו, מציאת בן או בת זוג, לידת ילד, בנייה או הרחבה של בית, נישואין של בן או בת, זכייה בלוטו וכו'.

חשוב להבחין שרגישות איננה רק רגש; עליה לבוא לידי ביטוי גם במעשים, במיוחד כאשר אנשים שאנו מכירים חווים קושי וכאב.

המשימה הראשונה בלימוד רגישות, היא לצאת מתוך עצמנו ולהבחין באחרים. חז"ל אומרים שהעבדות במצרים, המסמלת את הגולה כולה, החלה כאשר "עיניהם ולבם של בני ישראל היו אטומים". כשיהודים אינם שמים לב, רואים או חשים זה את זה, האפלה משתלטת. ואכן, הגאולה החלה כאשר משה "גדל, יצא אל אחיו וירא בסבלותם" (שמות, ב, יא). על אף מעמדו הרם כילד שגדל בארמון, משה נעשה מודע והבחין בסבל של אחיו.

הרמה הבאה היא להגיב, והתגובה יכולה ללבוש צורות רבות. לא כל דבר מתאים לכל אחד ופעמים רבות אותו המצב, בזמנים שונים, דורש התייחסויות שונות.

  1. הצעד הראשון בכל אינטראקציה, במיוחד במצבים עדינים, הוא ללחוץ על כפתור ה"עצור" הפנימי, כלומר, לא לירות מהמותן, אלא לעצור ולחשוב אם באמת כדאי לומר את מה שאנו עומדים להוציא מפינו.

  2. הימנעו מלשאול יותר מדי שאלות. חפשו סימנים אצל האדם הסובל. אנשים סובלים עלולים להיפגע, כאשר אדם שבעבר לא התעניין בהם במיוחד, מתחיל לחקור אותם אודות כל הפרטים הכי קטנים של מה שקרה. זה גורם להם להרגיש כאילו הם מושא לסקרנות ולרכילות.

  3. חכמינו ז"ל מלמדים אותנו שאין מנחמים את האדם כאשר מתו מוטל לפניו. כאשר הכאב כל כך חדש וטרי, אדם אינו במצב שבו הוא יכול לשמוע הטפות מוסר כמו "הוא חי חיים טובים וארוכים", או, "הוא השאיר אחריו ילדים מצוינים" וכו'. בשעה כזאת, עוד מוקדם מדי למשפטים כאלה. בשעה זו האבֵל זקוק למשמעות ולתמיכה. הוא יבקש את נקודת המבט שלכם כשיהיה מוכן לשמוע אותה.

    התקשרה אליי אישה והזמינה אותי לשאת דברים מטעם ארגון של משפחות בעלי ילדים עם צרכים מיוחדים. שאלתי מה הכיוון שהיא רוצה שאתן לדבריי. היא ענתה, "רק אל תגידי לנו כמה אנחנו מיוחדים ועד כמה אלוקים כנראה אוהב אותנו, מפני שנתן לנו כל כך הרבה כאב. אנחנו צריכים משמעות ועזרה בהתמודדות".

    הבחירה בחיים פירושה, שעלינו לתכנן תכנית לכל יום.

    אני מוצאת שמה שעובד בשבילי, בדרך כלל עובד גם לאחרים. אם ישנה הזדמנות מתאימה, כדאי להזכיר לסובל בעדינות, שעליו לקחת אחריות על חייו. לא משנה מהן נסיבות חייו של אותו אדם, המסר של התורה שאומר "לבחור בחיים", תקף מאוד. למעשה, התורה מזהירה אותנו מהנטייה לדחות את החיים עד שאלה יבחרו בנו, כלומר, עד שנמצא בן או בת זוג, עד שיהיה לנו ילד, עד שנחלים, עד שנקים את המתים לתחייה, עד ששוב יהיה לנו כסף וכו'. מעשית, הבחירה בחיים פירושה, שעלינו לתכנן תכנית לכל יום – מה נעשה, את מי נפגוש, מה נלמד וכו'. החיים צריכים להיות פרודוקטיביים ומוצדקים מדי יום, תמיד.

  4. נתתי ייעוץ לאנשים רבים שסיפרו לי שקרוביהם התרחקו מהם דווקא בשעת צרה. אישה אחת שעברה טיפולים כימותרפיים סיפרה, שהרגעים הכואבים ביותר שלה היו כאשר ראתה את מכריה חוצים את הכביש לצד השני, כדי להימנע מלברך אותה לשלום או לשוחח איתה. היא הבינה שזה לא נובע מרוע לב. היא ידעה שהם לא יודעים מה לומר, או שהם חוששים שיאמרו את הדבר הלא נכון. ובכל זאת הדבר פגע בה עד עמקי נשמתה. היא הרגישה מנודה, בודדה ודחויה. במצבים כאלה אפשר פשוט לומר, "טוב לראות אותך", או, "חשבתי עלייך", או, "התפללתי למענך" וכו', מבלי לחטט או לבקש דיווח רפואי כל עוד הוא לא ניתן ביוזמת החולה.

  5. אנשים מתמודדים בצורות שונות. אחדים יותר "נוכחים" ואחרים יותר "מסיחי דעת". ה"נוכחים" מתנחמים על ידי דיבור ושיתוף בסוגיות שלהם. "מסיחי הדעת" מעדיפים לדון בדברים אחרים על מנת להתרחק ולנוח מצרותיהם. עלינו לנהוג כמנהג האדם שמולנו ולא לכפות את העדפתנו שלנו.

    המשנה בחוכמתה מזהירה אותנו שלא לשפוט אדם עד שנעמוד במקומו. מישל, אישה שעברה הפלות רבות סיפרה לי, שלאחר חודשים רבים במיטה, היא ניסתה למצוא משהו שיגרום לה לרצות לצאת מהשגרה המדוכדכת שלה. פרסומת למהפך במראה החיצוני, שפרסמה אחת מחנויות הכל-בו, צדה את עינה. למרבה הצער, היא לא מימשה את הרעיון מחשש שיראו אותה וישפטו אותה על שהיא מתעסקת בדבר כל כך "טיפשי" וזניח. המחשבה שמותר לנו לשפוט אדם אחר היא מוטעית. כל אדם מתמודד עם כאב בצורה שונה. איננו יודעים דבר על חייו של אדם אחר ולעולם לא נוכל להיות בנעליו. הן חיצונית והן פנימית, העולמות של שני אנשים שונים לעולם לא יוכלו להיות זהים לגמרי.

  6. תהיו ממוקדים כשאתם מציעים עזרה. שרה, שהתאלמנה באחרונה, סיפרה לי שהיא לא התייחסה להצעות של "תתקשרי אליי אם תצטרכי משהו". היא חשה שהן לגמרי לא עוזרות ואפילו לא כנות. כשהתקשרו ושאלו אם היום מתאים לה לצאת לסיבוב קניות, או אם היא צריכה שמרטפית, או אם היא צריכה שיביאו לה משהו, זה נשמע לה הרבה יותר אמיתי וכן.

  7. אסטרטגיות של תחליף יכולות גם הן לעזור. חשוב לכלול את אלה שסבלו אובדן בחיינו, לתת להם מרחב וליידע אותם שהם רצויים.

    חנה איבדה את אמה בגיל צעיר מאוד, ובקושי זכרה אותה. כשבני גילה הנציחו את זיכרון אהוביהם, עלה כאב החסך שלה. המטפל שלה הציע לה להחזיק מחברת מיוחדת שתהווה קשר עם אמה, כך שכאשר יקרה משהו חשוב, למשל כשבתה תצעד את צעדה הראשון, כשתחגוג יום נישואין או כל הישג אחר, שיהווה ציון דרך, היא תכתוב במחברת וכאילו תשתף את אמה. זה ישמש לה בעיקר בשביל לספר לאמה, עד כמה היא ודאי הייתה גאה בהישגים ועד כמה הייתה רווה נחת ממשפחתה. הדבר מאוד עזר לחנה ותמך בה.

    כולנו היינו רוצים לראות את האור בקצה המנהרה האפלה, המסמל את סוף הכאב והסבל הן לכלל והן לפרט. כל פעולה שנעשית מתוך רצון לעזור, מתוך רגישות, מתוך השתתפות בשמחה ובכאב של חבר למסע, מקרבת אותנו לשעת הגאולה האולטימטיבית.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן