לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




 8 – איחוד מחדש

 8 – איחוד מחדש

לאחר הקרע בין האחים, נדרשת הכנה כדי לאחד אותם מחדש.

מאת

סיפור בתוך סיפור

לקורא את פרשת התורה העוסקת ביוסף, מתגלה תופעה מעניינת. התורה עוזבת לפתע את יוסף ושבה לארץ כנען כדי לתאר את עלילות יהודה, הרביעי מבין 12 האחים. בעיון ראשון לא ברור מדוע בוחרת התורה לספר לנו על פרק זה בחיי יהודה, דווקא בנקודה זו. (ראה ספר בראשית, פרק לח).

כאשר אנחנו מעיינים בדבר, אנו למדים שליהודה נולדו שלושה בנים, הבכור שבהם נושא אישה בשם תמר. הוא נפטר ואז, בהתאם להלכה, נושא הבן השני את תמר לאישה וגם הוא נפטר. הבא בתור לשאת את תמר הוא הבן השלישי, אבל יהודה מעכב את הנישואין. הזמן מתארך ותמר מבינה שיהודה לא מתכונן להשיא אותה לבנו השלישי, אין לה ילדים והיא לא הולכת ונעשית צעירה יותר. תמר מחליטה לקחת את העניינים לידיים.

התורה מספרת לנו כיצד היא מתחפשת ליצאנית ומפתה את יהודה, שמבטיח לה גדי עזים בתמורה. היא נוטלת את המטה והחותמת שלו כעירבון, אבל כאשר הוא שב עם גדי העזים, ה"יצאנית" נעלמת ללא עקבות.

זמן קצר אחר כך מתגלה כי תמר בהריון ודנים אותה למוות על התנהגות מופקרת.

זמן קצר אחר כך מתגלה כי תמר בהריון ודנים אותה למוות על התנהגות מופקרת. למרות גזר דין המוות התלוי ועומד על ראשה, היא נמנעת מלהביך את יהודה על ידי גילוי העובדה כי הוא אבי הילד שברחמה. במקום זאת, היא שולחת לו את המטה והחותמת בצירוף בקשה: "הכר נא למי החותמת... והמטה האלה".

במלים אלה בדיוק, השתמש יהודה יחד עם אחיו – לאחר מכירת יוסף – כאשר הציגו לפני אביהם את כתונת יוסף. התורה מספרת לנו כי הוא ואחיו נטלו את כותנתו, מרחו אותה בדם עזים וטענו שיוסף נטרף על ידי חיה רעה באומרם: "הכר נא, הכתונת בנך היא".

כאשר מלותיה של תמר מהדהדות בראשו ומזכירות לו את חטאו הגדול, מודה יהודה: "צדקה ממני" – היא צדיקה גדולה ממני. יהודה יכול היה להתכחש למעשה, לא לענות לשאלת תמר ולמנוע מעצמו מבוכה גדולה. ובכל זאת, הוא מתגבר על הנטייה הטבעית ומודה במעשה.

על ידי הודאתו באשמה, הופך יהודה לאדם הראשון בתורה שמקבל אחריות על חטאו מרצונו החופשי, והופך בכך למודל של תשובה אמיתית ושלמה. זהו דפוס התנהגות ההולם מנהיג יהודי, ואכן, בזכות מעשה נאצל זה, זוכה יהודה ששרביט המלוכה ישתייך לשבטו מעתה ועד עולם כשדוד המלך ושלמה המלך יהיו צאצאיו, כמו גם המשיח לעתיד לבוא. עם ישראל אף הוא קרוי על שמו של יהודה – יהודים.

כעת מתברר הקשר בין האירועים, כאשר סיפור תמר ויהודה, מכשיר את הקרקע לחרטת האחים ולאיחודם המחודש עם יוסף.

המשפחה

בינתיים, מתגבר הרעב הגדול שחזה יוסף והוא משפיע לא רק על מצרים אלא על כל המזרח התיכון. אבל מצרים – הודות לראיית הנולד של יוסף – היא המקום היחידי בו ניתן עדיין להשיג מזון.

יעקב שולח את האחים "לערוך קניות". אבל את בנימין הוא משאיר בבית, מאחר ורק הוא נותר לו מרחל האהובה, לאחר אובדן יוסף.

יעקב שולח את האחים "לערוך קניות". אבל את בנימין הוא משאיר בבית, מאחר ורק הוא נותר לו מרחל האהובה, לאחר אובדן יוסף.

האחים מגיעים למצרים. הם משתחווים לפני המשנה למלך, מבלי לדעת שמדובר ביוסף. אחרי הכל, הוא לבוש כמצרי, הליכותיו כשל מצרי והוא מדבר כמו מצרי, ובנוסף כשעזב היה נער צעיר בן 17 ועכשיו הוא אדם מבוגר.

יוסף נוכח לדעת שבמהלך השנים התפתחה מתיחות עמוקה בקרב האחים. הוא מבין שעכשיו הזמן המתאים להיפטר ממנה, כשהדרך ההולמת ביותר לכך היא באמצעות חרטה ותשובה על חטאם כלפיו.

תהליך התשובה מתבטא בכך, שכאשר אדם מוצא את עצמו באותן נסיבות בהן חטא בעבר והוא מתגבר ולא חוזר על החטא, בכך למעשה הוא מוכיח שאכן חל בו שינוי והתשובה שלו אמיתית.

יוסף מזהה את ההזדמנות להעמיד את האחים שוב באותו מצב בו חטאו כנגדו, והוא אכן עושה זאת.

המבחן

בתחילה הוא מאשים אותם בריגול. הם טוענים בתוקף שאינם מרגלים, הם רק אחים בני אותה משפחה ולחיזוק דבריהם הם מספרים שהותירו בבית אב ואח.

"על מנת להוכיח לי שאתם דוברים אמת", מצווה יוסף, "שובו והביאו לכאן את אחיכם שנשאר מאחור."

בני יעקב, כיאות לאנשים מאמינים, מנסים לקשר את כל הקורה להם למעשיהם בעבר. הם מפשפשים במעשיהם ומגיעים לכלל הבנה שכל זה קורה להם כתוצאה ממה שעוללו ליוסף. כעת מוטל עליהם להביא עמם את בנימין ולהציגו בפני יוסף – והם יודעים שאם יקרה לבנימין משהו, אביהם לא יהיה מסוגל להתמודד עם הצער.

לפני שהוא שולח אותם חזרה לדרכם, מטמין יוסף גביע כסף באמתחתו של בנימין ומאשים את האחים בגניבה.

יוסף עומד על שלו ומזהירם שלא יעזו לחזור אליו ללא בנימין. הם שבים לביתם, וכאשר הרעב הופך כבד מנשוא, הם מגיעים שוב למצרים, הפעם עם בנימין. לפני שהוא שולח אותם חזרה לדרכם, מטמין יוסף גביע כסף באמתחתו של בנימין ומאשים את האחים בגניבה. לאחר מכן, הוא מציע לאחים לשלחם לחופשי ולהעניש רק את בנימין על ידי הפיכתו לעבד.

זהו רגע המבחן – האם יפנו את גבם לאחיהם כדי להציל את עצמם?

הם עומדים בניסיון בכבוד, ולא רק שאינם נוטשים את בנימין, אלא יהודה אף מציע את עצמו במקום בנימין על מנת לפדותו.

אז פורץ יוסף בבכי ומגלה סוף סוף את זהותו האמיתית: "אני יוסף, העוד אבי חי?"

הקורא עומד נפעם למראה האחים המביטים בתדהמה באחיהם אותו מכרו לפני שנים רבות כעבד, והניצב בפניהם עתה במלוא הדרו כמשנה למלך מצרים.

תכנית א-לוהית

בשלב זה משמיע יוסף באוזניהם מלים, שמהוות בסיס השקפתי משמעותי ביותר במושגים של הבנת ההיסטוריה היהודית:

 

"ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני א-לוהים לפניכם. כי זה שנתיים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר. וישלחני א-לוהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדולה. ועתה, לא אתם שלחתם אותי הנה, כי הא-לוהים, וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו, ומושל בכל ארץ מצרים." (בראשית, מה, ה- ח).

 

אחת מן האמרות הבולטות ביותר של חכמי התורה בהסבירם את הדרך להבנת מהלך ההיסטוריה היהודית, היא כי "א-לוהים מקדים תרופה למכה".

לא חשוב באיזו דרך נבחר לצעוד, א-לוהים פועל כל הזמן כדי להבטיח שמטרות הבריאה אכן יושגו.

בתחילת סדרה זו, דנו ברעיון של ההיסטוריה כתהליך מבוקר בעל יעד מוגדר. החלטותינו האישיות והלאומיות הנן בעלות משמעות רבה לגבי הדרך בה יתנהלו חיינו, אבל בכל מקרה, תהיינה החלטותינו אשר תהיינה, ההיסטוריה האנושית בכללותה תגיע ליעד שהוגדר מראש על ידי בורא עולם. כלומר, לא חשוב באיזו דרך נבחר לצעוד, א-לוהים פועל כל הזמן כדי להבטיח שמטרות הבריאה אכן יושגו. ההשגחה הא-לוהית דואגת לכך שכל חלקי הפעילות האנושית יורכבו בסופו של דבר לתמונה אחת. המעשים שלנו מהוים גורם משפיע רק כלפי עצמנו. איזה מקום יהיה לנו בתיקון העולם.

כאשר אנו חיים את חיינו והמאורעות מתרחשים להם, איננו רואים תמיד את היעד, ולעיתים נשגב מבינתנו כיצד מתאימים כל פרטי ההתרחשות לתמונה הכוללת. אבל כאשר יגיע התהליך לסיומו, נוכל לראות כיצד כל דבר שהתרחש הנו בעל משמעות והגיון.

יוסף, שהיה אדם נבון ביותר ובעל אמונה עזה בא-לוהים, הבין שמכירתו לעבדות הייתה חלק מתכנית-על א-לוהית. נגזר עליו לרדת למצרים, מכיוון שהיה זה חלק מתהליך קוסמי – היסטורי עצום בממדיו.

פאזל

ההיסטוריה היהודית היא כמו פאזל ענק, בן ששת-אלפים חלקים, כשכל חלק מציין שנה. אבל בשונה מפאזל רגיל, שניתן לראות אותו בשלמותו על גבי האריזה, לנו אין כל מושג לגבי התמונה הסופית. על מנת להניח את החלקים הראשונים במקומם הנכון – כמו שעושה יוסף – נדרש מאמץ מחשבתי כביר. אבל, ככל שמתקדם מעשה ההרכבה, מתחילה התמונה להתבהר, כל חלק מתחיל להתאים לתמונה הכוללת, מתמעטים חלקים שלא שייכים לתמונה, וככל שמתקרבים לסיום, מעשה ההרכבה נעשה קל יותר ויותר.

כך מתנהלת ההיסטוריה האנושית, כשלכל אירוע יש מטרה המצטרפת לתמונה הכללית.

כך מתנהלת ההיסטוריה האנושית, כשלכל אירוע יש מטרה המצטרפת לתמונה הכללית. כאשר נגיע לסוף הדרך ונתבונן בתמונה במלואה, נוכל להביט לאחור ולהבין את ההגיון הצרוף בכל האירועים.

יוסף שולח לאביו את הבשורה כי הוא חי והוא כעת המשנה למלך מצרים. כאשר יעקב, שהיה שרוי באבל על בנו כל אותן שנים, נוכח לדעת שאכן יוסף עודנו חי, הוא מתמלא בשמחה אין קץ.

בהמשך מזמין פרעה את כל המשפחה להתגורר במצרים וכך הם עושים. התורה מספרת ששבעים בני המשפחה ירדו למצרים – יעקב, 12 בניו, נשותיהם וילדיהם. תשתית העם היהודי הגיעה למצרים.

ושוב, אנו עדים כאן לדפוס העובר כחוט השני לאורך ההיסטוריה היהודית. יהודים המגיעים לארץ גלותם מתקבלים בברכה. נותנים להם את נכס הנדל"ן הטוב ביותר בארץ גושן. הם מתיישבים שם בטוב לב ומשגשגים. הכל נראה כל כך טוב, עד שהמצרים מתחילים לראות שהם מצליחים וחיים טוב מדי לטעמם.

מכל מקום, כאשר מסתיים חומש בראשית – עם פטירת יעקב ויוסף – הכל מסתדר עבור בני ישראל. הבעיות תתחלנה רק בחומש השני, חומש שמות.

17/1/2004

מאמר 61 מתוך 68 בסדרת Jewish History (Hebrew)

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-5 דיונים

(5) אנונימי, 24/3/2008 09:31

יישר כח, ניתוח מעניין ומרתק.
אהבתי מאוד.
תודה.

(4) myaakov, 24/3/2008 09:01

"מאחר ורק..." - יש לומר "מאחר שרק הוא נותר לו..."

(3) myaakov, 24/3/2008 06:32

"מאחר ורק..." - יש לומר "מאחר ורק הוא נותר לו..."

(2) דוד, 16/11/2005 16:17

בראשית מה פס' ה

ב"ה

ה וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ,

נמצאה טעות דפוס בכתוב אצלכם

מוטב לתקן לפי המקרא הכתוב ועתה אל רשום על תקן לפי ה וְעַתָּה אַל-תֵּעָצְבוּ,

לנוחות הציטוט מוטב לפנות ישירות למכון ממרא

יש אצלם במאגר את התורה הקדושה
סרוקה. פשוט קאט & פייסט

יש טעם לפרסם תגובה זו, כדי שיותר קוראים יהיו מודעים לתהליך.

יישר כוח!

דוד.

(1) royi, 3/9/2004 04:41

מעניין ביותר.

יישר כח לרב קן ספירו אשר מעביר את "ההיסטוריה היהודית" בצורה כה עיניינית ומרשימה. אני נהנה מאוד ממאמריך. חזק וברוך.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub