לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




 12 – עגל הזהב

12 – עגל הזהב

רק עשירית אחוז מהעם נטלו חלק בסגידה לעגל הזהב. בכל זאת, מתגובתו של א-לוהים נראה שהוא מאשים את העם כולו. מדוע?

מאת

התאריך של מאורע ידוע לשמצה זה, מונצח לעד בלוח העברי – י"ז בתמוז. בהמשך ההיסטוריה היהודית עתיד יום זה להיות היום בו תבקענה חומות ירושלים על ידי הרומאים, קודם לחורבן בית המקדש השני.

חשוב מאד לנתח מה למעשה התרחש ב"חטא העגל" ומדוע מותחת התורה ביקורת כה חריפה על עם ישראל בגין חטא זה וחשוב להבין מה אנו למדים מכך על האופן בו בוחן א-לוהים את העם היהודי.

לאחר חווית ההתגלות הלאומית, הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית, במעמד הר סיני, כאשר כל העם שומע את דברי הא-ל, עולה משה להר ויורד לאחר ארבעים יום כדי למצוא חבורה משולהבת מסביב לפסל.

ובכן, אם אני הייתי זוכה למפגש עם בורא עולם המדבר אלי והייתי שומע אותו אומר "אנוכי ה', לא תעשה לך פסל", אינני חושב שהייתי נמהר דיי לפזז ולכרכר מסביב לבהמה מוזהבת.

מה אם כן קורה כאן בסיפור הזה?

מי אם כן יהיה כה טיפש לפזז ולכרכר מסביב לבהמה מוזהבת, ששה שבועות לאחר מפגש עם א-לוהים?

זהו מקרה קלאסי המוכיח לנו שלא די בקריאה שטחית של הטקסט התנכ"י, אלא נחוץ לקרוא אותו עם המפרשים, מכיוון שבלעדיהם אין אפשרות בעצם להבין מה כתוב. המפרשים מספקים לנו את ההסבר המצורף בתורה שבעל-פה לכל פסוק בתנ"ך. ללא תוספת זו, קשה מאוד לפענח את הכתוב.

כאשר ירד משה מן ההר, האם מצא את כל שלושת מיליוני היהודים מפזזים מסביב לעגל הזהב?

לא. התורה בשמות לב, כח אומרת שהיו שם רק כשלושת אלפי אנשים, רובם מן ה"ערב רב", אלו המצרים שעזבו יחד עם היהודים מכיוון שכה התרשמו ממה שאירע בעשרת המכות.

פירוש הדבר שרק 0.1% מן היהודים נטלו חלק ו- 99.9% מן היהודים לא עשו שום דבר רע. בכל אופן מתגובת א-לוהים ברור שהוא מאשים את כל העם.

קנה מידה קפדני

א-לוהים מודד את עם ישראל על פי קנה מידה גבוה מאד, זאת מפני שמוטלת על כתפיהם אחריות מיוחדת במינה בהיסטוריה האנושית. העולם לא יגיע לשלמותו בלעדיהם, ואם חס וחלילה הם ייכשלו בשליחותם, יחרץ גורל כל האנושות לרעה. לכן, משתמש התנ"ך בשפה ביקורתית מעל ומעבר, כדי ללמד אותנו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, מספר עקרונות חשובים:

1. מידת אחריותך היא בהתאם למידת ידיעותיך. לשגיאות האנשים האוחזים במשרות שלטון בכירות - תוצאות חמורות ביותר.

2. אתה נותן דין וחשבון על מעשיך בהתאם למידת האחריות בה אתה נושא. ככל שאתה רם ונישא יותר, כך יש למעשיך רושם רב יותר, לכן עליך לעמוד בקנה מידה גבוה במיוחד.

בהר סיני הוטלה על כתפי העם היהודי האחריות לגורל העולם, והעקרונות הללו מסבירים את הביקורת אותה מטיח א-לוהים כנגד עמו ומדוע היא כה קיצונית בחומרתה.

"כל ישראל ערבים זה לזה". עם ישראל הוא "גוף" והיהודים הם כמו תאים בגוף זה.

אנו למדים מכאן רעיון יסודי נוסף – "כל ישראל ערבים זה לזה". עם ישראל הוא "גוף" והיהודים הם כמו תאים בגוף זה. אם תא אחד של הגוף מתנהג שלא כשורה, כל הגוף סובל בגללו.

היהדות מלמדת, שהיהודי תמיד לוקח חלק במתרחש – או כיוצר בעיה או כחלק מהפתרון. כמובן שהוא תמיד נדרש להיות חלק מן הפתרון – אך אין ליהודי את הפריבילגיה להישאר מתבונן מן הצד גרידא.

דבר זה חוזר על עצמו שוב ושוב בתנ"ך ובמהלך ההיסטוריה היהודית.

זאת גם הסיבה, שכאשר קבוצה קטנה של יהודים מתנהגת שלא כשורה ושאר העם לא מונע זאת בעדם, כולם נושאים באחריות.

התוצאות שלאחר המעשה

לאחר שחוזר משה למחנה הוא מקדיש זמן רב להתמודדות עם תוצאותיו של חטא העגל. הוא מנפץ את הפסל, מכנס סביבו לויים נאמנים ומעניש את האחראים למעשה.

משה שב ועולה להר סיני בראש חודש אלול – כחודש לפני ראש השנה – תחילת השנה העברית. הוא נשאר שוב ארבעים יום על ההר, ואחר כך ארבעים ימים נוספים. כשהוא שב עם הלוחות השניים, זהו סימן מובהק שא-לוהים סלח לעם ישראל – באיזה יום חוזר משה? ביום כיפור.

כל החגים קשורים ספציפית למאורעות היסטוריים כשכל אחד ממאורעות אלו משרה על החג כוח רוחני מסוים שניתן לנצלו בזמן בו חל החג.

הכוח הרוחני המיוחד ליום כיפור הוא כוח התשובה, הבא לידי ביטוי בחזרה לקרבת א-לוהים ותיקון יחסינו עם רעינו בני האנוש.

כאות למחילה הגמורה, א-לוהים מבטיח למשה שהוא ישכון בקרב העם היהודי, והוא מנחה אותו כיצד לבנות לו "בית".

 

"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כה, ח)

 

לאחר מצווה זו, מקדישה התורה פרשיות רבות לתיאורים מורכבים כיצד בדיוק צריך לבנות מקדש נייד זה.

המקדש היה מורכב מאוהל גדול הקרוי "משכן" או "אוהל מועד", אשר היה מוקף חצר שבתוכה, על גבי מזבח, הקריבו קרבנות. המשכן היה מחולק לשנים, בחלק החיצוני הוצבו מנורה בעלת שבעה קנים, שולחן עם שתים עשרה כיכרות לחם ומזבח קטורת. בחלק הפנימי – שנקרא קודש הקדשים – הוצב ארון הברית.

ארון הברית

כל אחד שראה את "אינדיאנה ג'ונס בעקבות הארון האבוד" ראה העתק די מדויק לארון הברית. הייתה זו קופסת עץ מצופה זהב ומעוטרת בשני פסלי כרובים קטנים בעלי כנפיים, הניצבים זה מול זה.

המפרשים מלמדים שפני הכרובים היו בדרך כלל מופנים זה אל זה אבל כאשר העם היהודי סטה מדרך הישר היו פני הכרובים מוטים זה מזה.

בתוך הארון היו מונחים שברי הלוחות הראשונים שנחקקו על ידי א-לוהים והלוחות השניים שנחקקו בידי משה.

המשכן, לא היה סתם מבנה מפואר או מוזיאון, הוא היווה כלי שימושי, חי ונושם לכל יחיד ולעם כולו, לצורך השראת השכינה והתקשרות עם בורא עולם.

כאשר הושלם בניינו, מספרת התורה, ש"ענני הכבוד" - גילוי של מציאות הא-ל האינסופית המכונה "שכינה" - נחו, פשוטו כמשמעו, על המשכן, כסימן מוחשי שא-לוהים שוהה במחיצת העם היהודי.

בגלל חסרון המקדש, ניתן כיום לקיים רק 369 מתוך 613 המצוות, אשר רובן הן מצוות "לא תעשה". רוב מצוות ה"עשה" בתורה עוסקות בהדרכה כיצד יש להשתמש במשכן/ מקדש כדי להתקשר עם א-לוהים. לחסרון המבנה הזה השלכות עצומות עד ימינו, על יכולתנו להתקשר לא-לוהים ולמלא את יעודנו כעם.

משכן זה - שניתן היה להקימו ולפרקו בקלות – נישא על כתפי בני ישראל בכל נדודיהם במדבר, במשך 40 שנה. אחר כך, כאשר הגיעו לארץ, הקימו אותו ארבע פעמים במקומות שונים. לאחר שדוד המלך הפך את ירושלים לעיר הבירה, הוא תכנן להקים בה בנין קבע, על פסגת הר המוריה, שם נעקד יצחק ושם גם חלם יעקב על סולם העולה השמיימה. אבל הוא לא זכה להגשים זאת בחייו.

בסופו של דבר, בשנת 825 לפני הספירה, הקים בנו, שלמה המלך, במקום זה את בית המקדש הראשון, שהפך למקדש הקבע עד שנחרב על ידי הבבלים בשנת 422 לפני הספירה. בזמן זה נעלם ארון הברית ולא נראה שנית. (נדון בהשערות על מקום הימצאו, כאשר נגיע לתקופה זאת בהיסטוריה).

אבל עשינו קפיצת דרך ארוכה מדי. אנו נמצאים עדיין בנקודת הזמן של ההתגלות הלאומית של העם היהודי. התורה ניתנה להם והם בנו מקדש לא-לוהים ששוכן מעתה בקרבם. כעת הם ממתינים להיכנס לארץ המובטחת.

האם הם יצליחו להיכנס?

20/3/2004

מאמר 57 מתוך 68 בסדרת Jewish History (Hebrew)

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) תמי, 29/4/2008 14:14

דל מאד לגבי חטא העגל , ציפתי ליותר , חבל .

(3) רועי, 10/7/2005 08:35

בני ישראל לא יהודים ....עדיין

הכותב מדבר על יהודים ,יש לזכור שאלו הם כלל בני ישראל ,יהודים כקבוצה אתנית עדיין לא התהוו, אלה אם כן היו משויכים לשבט יהודה, וודאי הכותב התכוון לעם ישראל בכללותו ,אך יש לציין זאת, היהודים יש לזכור יעלו על דף ההיסטוריה כעם וכלאום רק בימי בית שני ואילך ,בלי שום קשר אני נהנה לקרוא את דבריו של הרב.

(2) avi azar, 25/4/2004 15:45

very good

very good artical

(1) אנונימי, 6/4/2004 14:34

ארון הברית

אשמח לקבל הפניה למאמרים בהם השערות: מה עלה בגורלו של ארון הברית?.
תודה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub