לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




קורס מזורז בהיסטוריה יהודית, פרק 60 – השואה

קורס מזורז בהיסטוריה יהודית, פרק 60 – השואה

בעוד שגרמניה הנאצית המשיכה לרכז את היהודים ולהוציאם להורג, עצם העולם את עיניו ונעל את שעריו

מאת

כשאנחנו מתחילים לדון בנושא הכאוב ביותר לעם היהודי, אנא אל תשכחו שזהו נושא רחב. אלפי ספרים, בשפות שונות, מנסים לברר מדוע החלה השואה, כיצד היא התרחשה, ואת כל שאר הפרטים שבאמצע.

חשוב להבין שקורס מזורז בהיסטוריה יהודית אינו יכול בשום פנים ואופן להקיף כראוי אירוע הרסני כזה, שבו אומה (גרמניה הנאצית) סימנה עם (היהודים) ובאופן שיטתי ועוצר-נשימה רצחה באכזריות 6 מליון מהם. המונח "רצח עם", מטבע לשון שלא היה קיים קודם לכן בשפה, נטבע במיוחד כדי לתאר את הזוועה הזאת. מלבד עיון בספרים שונים, אני מאוד ממליץ על ביקור במוזיאון יד ושם בירושלים.

לא רק גרמניה הנאצית פעלה כדי למחוק את העם היהודי מעל לפני האדמה. למעשה, אף מדינה אחרת בעולם לא נקפה אצבע כדי לעצור אותם.

מובן שהיו מקרים בודדים של גבורה עילאית מצידם של כמה בני אדם שאינם יהודיים, אבל ההיסטוריה מעידה בעדות זועקת, שבאופן יחסי הייתה זו השתדלות אפסית. הרוב לא עשו כלום בזמן שצעדו היהודים אל מותם.

השואה העמידה שאלה מול פני האנושות: איך יכול היה עם תרבותי לתת לזה לקרות?

רמז לתשובה נוכל למצוא בדבריו של אדולף היטלר עצמו:

 

כן, אנחנו ברברים! אנחנו רוצים להיות ברברים! זהו תואר מכובד ... ההשגחה מינתה אותי להיות משחררה הגדול של האנושות. אני משחרר את בני האדם מ ... תפיסת העולם השקרית, המלוכלכת, המשפילה והמנוונת (המצאה יהודית) שנקראת 'מצפון' ו'מוסר'.

 

 

(ע"פ ספריו של הרמן ראושינג: "היטלר מדבר" - Hitler Speaks, ו"קול החורבן" - Voice of Destruction)

 

אדולף היטלר

לשם התחלה, עלינו לנפץ כמה מיתוסים לגבי היטלר.

 

לאדולף היטלר, היה רק קשר חיובי עם יהודים בילדותו ובשנות נעוריו.

 

לאדולף היטלר, אשר נולד בשנת 1889 בבראונאו שבאוסטריה, היה רק קשר חיובי עם יהודים בילדותו ובשנות נעוריו, בניגוד לאמונה פופולארית שמנסה למצוא את האשָם לפעולותיו באיזושהי נקמה על העבר. בצעירותו, כאשר שאף להיות אומן, רבים מאלה שתמכו בו היו יהודים. יותר מזה: כמה דמויות חשובות בחייו היו יהודיות – כמו רופא המשפחה שלו, או מפקדו במלחמת העולם הראשונה אשר בחר בו כמועמד לקבלת צלב הברזל.

ובכל זאת, למרות ניסיונו החיובי, הייתה טבועה בהיטלר שנאה עמוקה ליהודים. במונחים של היסטוריה יהודית, העם היחיד שהייתה לו שנאה פתולוגית דומה היה "עמלק". (עמלק, כפי שנוכל לזכור מפרק 16, היה האויב המוחלט של האומה היהודית בהיסטוריה. השאיפה העמלקית העיקרית הייתה לנקות את העולם מן היהודים ומהשפעתם המוסרית, ולהחזיר את כדור הארץ לעבודת אלילים).

שנאתו של היטלר ליהודים – כמו שנאת עמלק ליהודים – לא הייתה משוללת היגיון. אנחנו יכולים אפילו לקרוא לה "שנאה רציונאלית", מכיוון שהייתה לו סיבה לשנאה. סיבה שאותה הוא הבין היטב, כפי שנראה.

היטלר גם לא היה בלתי שפוי. אמנם היו לו הנוירוזות שלו, אבל הוא בהחלט לא היה משוגע. בעצם, הוא היה מניפולאטור פוליטי מבריק. אין ספק שאנחנו יכולים להגיד עליו המון דברים נוראיים, אבל היטלר היה אחד מהנואמים המוכשרים ביותר בהיסטוריה האנושית. אם נתבונן בסרטים המתעדים את נאומיו, נוכל להבין מדוע אותם גרמנים תכולי עיניים הריעו במלוא גרונם לאדם שהופעתו עצמה עמדה בניגוד מוחלט לכל דבר שעליו נאם. הוא היה בעל שער שחור ורחוק מאוד בהופעתו החיצונית מהארים – גזע האדונים שבו רצה לאכלס את העולם. ולמרות זאת, הם העניקו לו את נאמנותם, וויתרו על חייהם למענו.

היטלר נבחר לתפקידו באופן דמוקרטי בשנת 1932, ושנה לאחר מכן הוא הפך לקנצלר של גרמניה. מייד לאחר עלייתו לשלטון, הוא הקים את דכאו – לא כמחנה ריכוז עבור יהודים, זה יקרה מאוחר יותר - אלא כמקום כליאה למתנגדיו הפוליטיים. היטלר פעל בתחכום רב מאוד בדמוקרטיה של רפובליקת ויימאר הגרמנית, ואט אט הפך אותה למדינה טוטאליטרית.

ואז, כשהגיע היטלר לשלטון טוטאליטרי, הוא פתח במדיניות של השתלטות בריונית על חלק ניכר מאירופה.

בתחילה לא עשתה אירופה דבר, וכמותה גם ארצות הברית. היטלר סיפח את אוסטריה לגרמניה בשנת 1938, תוך הסכמה הדדית. אחר כך הוא השתלט על מרבית צ'כוסלובקיה, על חבל הנקרא סודטים - אמנם בלי הסכמת הצ'כים, אבל בברכת הכוחות האירופאים – בייחוד אנגליה וצרפת. ראש הממשלה של אנגליה באותו זמן, נוויל צ'מברליין, ביטא בנאומו עד כמה מעט היה "אכפת" לאנגליה מבעיות מזרח אירופה:

 

כמה נורא, מדהים, לא ייאמן הדבר, שאנחנו צריכים לחפור תעלות ולעטות מסכות גז כאן, בגלל מריבה במדינה מרוחקת בין אנשים שעליהם איננו יודעים דבר.

 

אנגליה וצרפת נשאו ונתנו עם היטלר והגיעו לחוזה במינכן, ב- 29 באוקטובר 1938, כשהן מבטיחות להסיט הצידה את מבטן. לאחר מכן הצהיר צ'מברליין, כשהוא מרוצה מכך שאירופה תהיה בטוחה מפני היטלר:

 

אני מאמין שזהו שלום בזמננו ... שלום עם כבוד.

 

שנה לאחר אמירתו המפורסמת, פרצה מלחמת העולם השנייה – שבה ימותו 50 מליון בני אדם – מלחמה שהראתה עד כמה נאיבי הוא מנהיג שמאמין שהסכם שלום מרגיע ומרושע יכול להצליח.

התקפה נגד היהודים

היטלר התחיל לעורר פוגרומים, במטרה להיפטר מן היהודים, כשלוש שנים לפני שהחל לצעוד אל תוך אירופה.

הפתיחה לכך הייתה בחוקי נירנברג בשנת 1935. חוקים אלה ביטלו באופן בסיסי, את כל הזכויות שקבלו היהודים בגרמניה שלאחר תקופת הנאורות.

במשך השנים הרבות שקדמו לנאורות, שנאו את היהודים בגלל היותם שונים ומובדלים, ובשל סירובם להתבולל. כעת, בתקופה שלאחר הנאורות (כפי שראינו בפרקים 53 ו- 54) דווקא באותה מדינה שבה התבוללו היהודים במידה הרבה והמוצלחת ביותר, שנאו אותם מפני שהם השתלבו יותר מדי טוב... חלום הבלהות הנורא ביותר של היטלר היה שיהודים יינשאו בנשואי תערובת לגרמנים, ויזהמו את מאגר הגנים של הגזע הנבחר.

מעתה, נחקקו חוקים כמו אלה להלן, במטרה לשמור על "טוהר הדם הגרמני":

 

  • נישואין בין יהודים ובעלי דם גרמני, או קרוב לו, אסורים.
  •  

     

  • יחסים מחוץ לנישואין בין יהודים לבין בעלי דם גרמני או דם קרוב לו אסורים.
  •  

     

  • אזרח הרייך יכול להיות רק מי שהוא חבר מדינה, גרמני מדם גרמני, שמראה הן בהתנהגותו והן בשאיפותיו את נכונותו לשרת את אמונתם של העם הגרמני והרייך. אזרח הרייך הוא בעל הזכויות הפוליטיות היחיד.
  •  

     

  • יהודי אינו יכול להיות אזרח הרייך. אין לו זכות הצבעה. הוא אינו יכול לשרת בתפקיד ציבורי.
  •  

     

  • יהודים אסורים להניף את דגל הרייך הלאומי או להציג את צבעי הלאום.

 

באופן שיטתי איבדו היהודים את אזרחותם, את זכויותיהם הפוליטיות ואת זכויותיהם הכלכליות.

ואז החלה האלימות.

שערים נעולים

ההתפרצות הראשונה של אלימות נאצית נגד היהודים הייתה "ליל הבדולח" – ליל הזכוכיות השבורות. בתשיעי באוקטובר 1938, נהרסו והוחרבו 191 בתי כנסת, ו-91 יהודים נהרגו, רבים הוכו עד מוות. לאחר מכן, נעצרו כ- 30,000 יהודים ונקנסו במיליארד מרקים (בערך 400 מליון דולר) על הנזק שהם גרמו לגרמניה.

 

כאשר נשאל ראש ממשלת קנדה כמה יהודים תוכל קנדה לקבל, תגובתו הייתה "אפילו אחד זה יותר מדי".

 

זו הייתה בהחלט "הכתובת על הקיר" בשביל היהודים. לרוע המזל, רק מקומות בודדים בעולם הסכימו לקלוט אותם. לדוגמא, כאשר נשאל ראש ממשלת קנדה כמה יהודים תוכל קנדה לקבל, תגובתו הייתה "אפילו אחד זה יותר מדי".

אמריקה הסכימה לקבל רק 200,000 יהודים, "הודות" לאנטישמיות שבה עסקנו בפרק 59.

אפילו כשכבר היה ברור שהגרמנים מוציאים להורג את כל היהודים, הציב משרד החוץ האמריקני קריטריונים קשוחים כל-כך לאישור כניסת יהודים אל תוך המדינה, עד ש-75% מהמקומות שהוקצו מבחינה טכנית ליהודים, על פי החוק האמריקאי, מעולם לא מומשו. מדהים, כל כך הרבה יהודים שיכלו באופן תיאורטי לצאת לאמריקה, לא הצליחו לעמוד בדרישות.

בפועל, בסך הכול הצליחו כ-800,000 יהודים למצוא מפלט במקומות שונים בעולם. אבל הרוב לא הצליח לצאת.

מלחמת העולם השנייה

מלחמת העולם השנייה פרצה באחד בספטמבר, 1939, עם פתיחת המתקפה הגרמנית על פולין.

מתקפה זו הכניסה את אנגליה וצרפת למלחמה נגד גרמניה. ב-22 ביוני
1940, נכנעה צרפת לגרמניה, כשהיא מותירה את אנגליה בודדה במערכה. בסופו של דבר גם ארה"ב תצטרף למלחמה, אם כי לא לפני 1941, לאחר ההפצצה היפנית על פרל הארבור.

עד אז נמצאה כבר כל אירופה למעשה תחת שליטתו של היטלר. ההתפשטות הגרמנית התרחשה במהירות, משום שהגרמנים הצטיינו בניהול מלחמה. הם הביאו לכדי שלמות מקצועית את אמנות התקיפה המשוריינת בליווי חיפוי אווירי – מה שהם כינו blitzkrieg (בליץ-קריג) - מלחמת בזק. אי אפשר היה לעצור אותם.

בסופו של דבר הם נעצרו כמובן – בראש ובראשונה על ידי הרוסים, ואחר כך על ידי האנגלים והאמריקנים – אם כי חלפו עד אז מספר שנים ובני אדם רבים איבדו בינתיים את חייהם.

עם תחילת הקונפליקט, חתם היטלר עם סטאלין על חוזה נגד תקיפה, אבל ביוני 1941 הוא הפר אותו ופלש לברית המועצות. גם כאן הצליחו הגרמנים מאוד בתחילה, מכיוון שסטאלין טיהר את הצבא שלו מכל הגנרלים הכשירים – הוא הרג את כולם.

באופן כללי, מהירות החדירה אל תוך ברית המועצות הייתה המהירות שבה יכול הצבא הגרמני לנוע. ורוסיה הייתה כמובן מקום שבו התגוררו הרבה יהודים. היטלר פתח מייד במערכה לחיסולם.

האיינזצגרופן (Einsatzgrupen), עוצבות המבצע הגרמניות המיוחדות, פתחו בחיסול שיטתי של היהודים, וכמיליון וחצי יהודים נהרגו על ידיהם. לרוב הם רוכזו בעמק כלשהו, שם הוכרחו לעתים קרובות לחפור בעצמם בורות-מוות, ואז נורו במקלעים אל תוך הבור. אלה שלא מתו מייד מפצעי הירי, נקברו חיים בבורות הענק.

זה מה שקרה ביער באבי יאר, ליד קייב שבאוקראינה. שם, על פי התיעוד הגרמני ה"רשמי", נרצחו בעמק 33,782 גברים, נשים וילדים, בספטמבר 1941.

אבל הגרוע מכל עוד היה לפניהם.

לקריאה נוספת: מדור השואה באתר – אוסף מאמרים וסיפורים אישיים על השואה ועל מה שגרם לה.

 

18/3/2006

מאמר 9 מתוך 68 בסדרת Jewish History (Hebrew)

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) שרה כהן, 11/4/2010 05:10

קהילות יהודיות אחרות

הקורס בהיסטוריה יהודית הוא פלטפורמה מצוינת לדעת ולנסות להבין מי אני? מה המיוחד בעם הזה שאליו אני שייכת" איזו זכות נפלה בחלקי? האמנם זו זכות? (אם כי זה די קשה להבין למה לעם כזה קטן? וכפי שציינת למה דווקא היהודי?) וברצוני להעיר למחבר הערה/הארה כי לטעמי האישי היו וישנם עוד הרבה קהילות ברחבי העולם (צפון אפריקה, מרכז אסיה ועוד רבים) ובקורס הנ"ל בכלל יש הדגשה ליהדות אירופה בעיקר , וחבל מאוד לטעמי כיוון שישנן קהילות מפוארות לא פחות (גם אנטישמיות) שהן חלק מההיסטוריה היהודית בכלל ובפרט וכדאי לתקן עוול זה.

(2) נועם, 19/3/2006 12:43

למה?

(1) חי, 19/3/2006 09:52

לכבוד הרב-נא הסבר, היכן ההיגיון שבהשמדת היהודים?

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub