לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

ח' עד י"ד בטבת

מאת

ח' בטבת:

בתקופת בית שני שלח תלמי מלך מצרים להביא 72 זקנים מחכמי ישראל כדי שיתרגמו את התורה ליוונית. הוא הושיב אותם בבתים שונים בלי לגלות להם את הסיבה לשמה הביא אותם, ורק לאחר שהושיבם בנפרד אמר להם לתרגם את התורה.

דבר זה היה כרוך בסיכון, שכן דברים מסויימים היה מקום לשנות כדי למנוע הבנה שגויה בפסוקי התורה או פגיעה בתלמי, ובאופן פלאי כל הזקנים כיוונו לאותם דברים ועשו את אותם 13 שינויים בפסוקי התורה.

השינויים היו לדוגמא: במקום "ויכל א-לוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה" תרגמו ל: "ויכל א-לוהים ביום השישי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי" וכו', כדי שלא יובן בטעות שבריאת העולם נמשכה גם ביום השבת.

סיום התרגום היה בתאריך ח' בטבת, ולמרות שעל ידי תרגום זה הפכה התורה נגישה לאנשים רבים, גויים ויהודים כאחד, חכמים ראו את התרגום כמאורע שלילי, עד כדי כך שאמרו שירדו לעולם 3 ימי חושך, ואף קבעו יום זה כיום של תענית צדיקים (יום בו אין חובה לצום, אלא למי שרוצה). הסיבה היא שכן התורה אינה רק הטקסט הפשוט, אלא יש בה רבדים עמוקים שאינם ניתנים לתרגום, ועל ידי התרגום ממעיטים מהאור והעומק של התורה. ביום זה ראוי שנשים לב לתורתנו הייחודית שמכל רחבי העולם מעוניינים ללמוד ולהכיר אותה, ויש לנו את היכולת להעמיק בה ולגלות את הרבדים הנוספים הטמונים בה.

* * *

ט' בטבת נקבע על ידי החכמים כעוד יום של תענית צדיקים.

למרות שעובדה זו נזכרה בשולחן ערוך לא נכתב מה סיבת הדבר, אלא מצוין: "לא נודע איזו היא הצרה שאירע בו". יש הסוברים שטעם הצום הוא מפני שביום זה נפטר עזרא הסופר. עזרא היה מנהיג יהודי שעמד בראש עליית היהודים מבבל לאחר 70 שנות גלות, ובראשותו נבנה בית המקדש השני. הוא היה המנהיג של העם ששב למולדתו ותיקן תקנות שונות והסדיר את חיי העם בארצו. באופנים שונים הוא הושווה למשה רבינו, ומשום כך יש אומרים שתאריך פטירתו הועלם ולא התפרסם בדומה למשה שנאמר לגביו "ולא ידע איש את קבורתו" (לגבי מקום הקבר שלו).

יש אומרים שיום זה הוא תאריך הולדת ישו, שכתוצאה ממעשיו הדת הנוצרית הגיחה לעולם. חכמים הסתירו את הסיבה לצום מחשש שהנוצרים ייעלבו ויגיבו בחריפות על כך.

* * *

י' בטבת הוא אחד מימי הצום המפורסמים של עם ישראל.

ביום זה החל המצור של נבוכדנצר מלך בבל על ירושלים, מצור שנמשך למעלה משנה, עד שבסיומו הצליחו הבבלים להבקיע את חומות העיר, ובתשעה באב החריבו את בית המקדש.

יום זה נקבע כיום תענית והוא הצום היחידי שצמים בו גם כשחל ביום שישי (יש צומות שכשחלים ביום זה מועתקים ליום אחר). הרעיון שעומד בבסיס יום זה הוא, שיש לשים לב לתחילה של תהליך. למרות שמן הסתם ביום זה המצב בירושלים לא היה חמור כל כך, ומסתבר שהיו ימים גרועים יותר, ביום זה הונע התהליך של נפילת ירושלים ותחילת הגלות. ביום זה ראוי לשים לב לדברים שלפעמים נראים קטנים, אבל מובילים לתוצאה גדולה יותר. גם לצד הטוב, לפעמים מעשה קטן טומן בחובו תוצאות גדולות.

יום זה גם נקבע על ידי הרבנות הראשית כ"יום הקדיש הכללי", יום זיכרון לחללי השואה שתאריך פטירתם לא נודע. 

בתמונה: איור של נבוכדנצר. 

4/1/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub