כ"ג בחשון

בשיא מלחמת העולם השניה, הנאצים, שהיו בתהליך כיבוש מסיבי, בפיקודו של ארווין רומל כבשו מספר מדינות בצפון אפריקה (מרוקו, תוניס, אלג'ריה ולוב) והתקדמו לתוך מצרים.

גורל היישוב  היהודי בארץ היה בסכנה גדולה.

באיזור אל עלמיין התחוללו מספר קרבות בקיץ של שנת תש"ב, בהם שני הצדדים ספגו אבידות גדולות אך לא הצליחו להגיע להכרעה.

לאחר התארגנות של הצדדים התחדשו הקרבות כשעל הכוחות של הבריטים מפקד הגנרל מונטגומרי,  וב- כ"ג חשון תש"ג (1942), לאחר סדרה של קרבות קשים הוכרעה המערכה בניצחון של הבריטים על הגרמנים, שספגו מפלה אשר ממנה לא הצליחו להתאושש, עד סוף המערכה בצפון אפריקה וכניעת הכוחות הגרמניים בתוניס חצי שנה מאוחר יותר.

סיום זה הסיר את עננת הכיבוש הגרמני מעל ארץ ישראל (בה כבר החלו להתכונן לתרחיש של כיבוש על ידי הנאצים).

(בתמונה: הגנרל מונטגומרי משקיף על כוחותיו.)

*  * *   

כ"ה בחשון:

מספר חדשים לאחר תום מלחמת העולם השניה, ההגבלות שהטילו הבריטים על העליה וההתיישבות הקשו מאד על היהודים והמורל ביישוב היהודי היה ירוד. ארגוני המחתרות בארץ החליטו להוציא לפועל מבצע משותף, אחד הראשונים של תנועת המרי העברי (ארגון גג של המחתרות בארץ ישראל) עוד קודם להקמתה הרשמית של התנועה.

בליל כ"ה בחשון תש"ו, פשטו 50 חוליות של הפלמ"ח וחיבלו ב-153 נקודות בפסי הרכבת בארץ ישראל, בעיקר בהצטלבויות ובגשרונים עליהם עברו הפסים. במקביל 2 חוליות של הפלי"ם (פלוגות הים של הפלמ"ח) טיבעו 3 סירות משמר בריטיות, שהשתתפו בסגר על חופי הארץ.

באותו לילה פשטה יחידה של האצ"ל והלח"י על תחנת הרכבת בלוד ופוצצו 3 קטרים ומספר מבנים. בחילופי האש שהתפתחו במקום נהרג לוחם אצ"ל, וכן נהרגו שני בריטים וארבעה ערבים.

מבצע זה, שלימים קיבל את הכינוי "ליל הרכבות", עורר הדים רבים והעלה את המורל של היהודים בארץ ישראל.

*  * *

ב- כ"ח בחשון כ"ד נפטר רבי יונה מגירונדי אחד מגדולי הרבנים בתקופת הראשונים.

באותה תקופה התפתח פולמוס גדול לגבי ספרי הרמב"ם (בעיקר סביב ספרו "מורה נבוכים" שעוסק בשאלות פילוסופיות עמוקות), ורבי יונה היה מהמתנגדים לרמב"ם. התנגדות זו הובילה לשריפה של ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים, ומאוחר יותר לשריפת התלמוד. המסורת מספרת שאירועים אלו הביאו את רבי יונה לחזור בו, ובעקבות כך הוא כתב את ספרו המפורסם ביותר "שערי תשובה", בו מפרט ומבאר את הדרך בה ראוי להתחרט ולחזור בתשובה. ספר זה נכתב כתוצאה מחרטתו על ההתנגדות לרמב"ם. כמו כן כתב ספרים נוספים מהם נותרו לנו פירושיו לחלק מהתלמוד.