לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

ט"ו עד כ"א במרחשון

מאת

בערב של ט"ז בחשון תרצ"ט (1938) התחוללו מאורעות "ליל הבדולח".

הניצוץ שהצית את האש היה התנקשות של צעיר יהודי גרמני בן 17 בשם הרשל גרינשפן במזכיר בשגרירות הגרמנית בפריז (מטרתו היתה השגריר). המניע להתנקשות היה מכתב שקיבל גרינשפן בו תוארה הגליית משפחתו יחד עם עוד יהודים רבים ממוצא פולני, מגרמניה לפולין.

למרות הניסיון להציג את המאורעות כהתפרצויות זעם ספונטניות, ישנן עדויות על שוטרים שהזהירו את חבריהם היהודיים על אפשרות של פוגרום עוד קודם להתנקשות. כמו כן העובדה שהתאריך היה בדיוק בתאריך של ה"פוטש" (נסיון ההפיכה של היטלר) מלמדים על הכוונה מלמעלה.

באותו לילה יצאו המון של חברי המפלגה הנאצית להתפרעויות ופוגרום. כמעט כל בתי הכנסת בגרמניה נהרסו, וכן בתי קברות יהודיים חוללו ואלפי חנויות בבעלות של יהודים נשדדו. כ-30,000 יהודים נעצרו ו-400 נרצחו. גם בימים לאחר מכן נמשכו התפרעויות. בגלל הזכוכיות המנופצות מחלונות הראוה של החנויות, נקרא הלילה הזה "ליל הבדולח".

אירועים אלו היו עליית מדרגה של האנטישמיות הנאצית, ולמרות גינויים מרחבי העולם (הכנסיה לעומת זאת שתקה), הגרמנים לא נרתעו והמשיכו להצר את צעדי היהודים.

 

*   *   *

 

ב- י"ח בחשון תרכ"א נחנכה שכונת משכנות שאננים.

משכנות שאננים היא השכונה הראשונה שנבנתה בירושלים מחוץ לחומות העיר העתיקה. הקמת השכונה בסיועו ותמיכתו של משה מונטיפיורי, הפכה לסמל של יציאה מהחומות ובנין ירושלים.

עד אז העיר ירושלים התכנסה בתוך החומות ושהיה מחוץ לחומות בשעות הלילה נחשבה למסוכנת בשל כנופיות שודדים שפעלו באיזור. בתחילה נבנו בשכונה 16 דירות במבנה ארוך, ובסמוך להם בנה מונטיפיורי טחנת קמח כדי לספק פרנסה לתושבי השכונה. אך לאחר זמן התקלקלו המכונות והטחנה הוזנחה.

השם "משכנות שאננים" נלקח מפסוק בישעיהו (לב, יח): "וישב עמי בנווה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות", וסימל את שאננותם של התושבים הראשונים שהעזו לצאת מהחומות.

בשכונה מוצגת כרכרתו  המשוחזרת של מונטיפיורי לאחר שהכרכרה המקורית שהובאה לארץ בשנת תרצ"ו (1936) נשרפה.

 

*   *   *

 

כ"א בחשון תש"ה חנה סנש מוצאת להורג (1944):

חנה סנש נולדה בבודפסט שבהונגריה למשפחה מעורה היטב בחברה הכללית.

היא התקבלה לבית ספר נוצרי, וכשנבחרה למועצה הספרותית של בית הספר נמנע ממנה למלא את התפקיד מסיבות אנטישמיות. גילויי האנטישמיות הרבים בהונגריה באותה עת הפכו אותה לציונית נלהבת. ביומנה כתבה את השורות הבאות: "איני זוכרת אם סיפרתי כבר שאני ציונית. אני מרגישה עכשיו שיהודייה אנוכי בכל מאודי... אני מתגאה ביהדותי ומטרתי לעלות לארץ ישראל ולהשתתף בבניינה... היום יום הולדתי, בת שמונה עשרה אני. רעיון אחד מעסיק אותי בלי לחדול - ארץ ישראל. מקום אחד יש בעולם שלשם איננו נפלטים, אף לא מהגרים, אלא באים הביתה - ארץ ישראל".

בגיל 18 עלתה לארץ ישראל, היא למדה בבית ספר חקלאי לבנות בנהלל כשנתיים, והצטרפה לקבוצה שהקימה את קיבוץ שדות ים.

במהלך מלחמת העולם השניה היא התנדבה לצבא הבריטי כדי להילחם בנאצים, והצטרפה לקבוצת צנחנים שצנחו בקרואטיה ליד הגבול ההונגרי. היא חצתה את הגבול להונגריה ונתפסה על ידי חיילים הונגרים ונשלחה לכלא בבודפסט, עיר הולדתה, שם נחקרה בעינויים.

היא הועמדה לדין בעוון ריגול ובגידה במולדת (שכן נולדה בהונגריה), אך קודם שהסתיים המשפט היא הוצאה להורג. הדבר קרה ב- כ"א בחשון תש"ה (1944).

אלמונים הביאו אותה לקבר ישראל בבית העלמין בבודפסט, ולאחר כ- 15 שנים הועלה ארונה לארץ והיא נקברה בהר הרצל.

לאחר שהוצאה להורג נמצא בבגדיה, מלבד פתק בו ביקשה סליחה מאמה, שיר שכתבה ימים ספורים לפני מותה:

 

 "אחד - שנים - שלשה... שמונה האורך

שני צעדים הוא רוחב הצלע -

החיים מרפרפים בסימן שאלה.

 

אחד - שנים - שלשה ... אולי עוד שבוע

או סוף הירח ימצאני פה עדיין.

אך ממעל לראשי - האין.

 

כעת בחודש יולי בת כ"ג אהי

במשחק נועז עלי מספר עמדתי

הקוביה כרכרה, הפסדתי." 

15/11/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) דלית, 20/11/2016 09:37

והיום בארה"ב במיאמי רוססו חניות של יהודים (שיש להם מזוזה) עם המילה BDS

האם משהו השתנה?

(1) אסתר, 17/11/2016 16:40

ליל הבדולח

מעל 1000 בתי כנסת היו בגרמניה ערב השואה, מתוכם מעל 900 בתי כנסת היו רפורמים, והמבין יבין...

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub