לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




 השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

ח' עד י"ד בתמוז

מאת

ט' בתמוז ה' ד' (1244):

ימי הביניים היו זמנים קשים מבחינה גשמית ליהודי אירופה. עלילות שונות ומשונות צצו חדשות לבקרים, והשלטון בהשפעת הכנסיה הוביל לרדיפות נגד היהודים.

אחת הטענות בהם השתמשו היתה שבתלמוד מופיעות אמירות בגנות גויים ובגנות הנצרות. המטרה הייתה לפגוע ביהודים - באוצרות הרוח- שהם הבסיס לקיומם המופלא לאורך השנים.

ניקולס דונין, שהמיר את דתו ושהיה תלמידו של רבי יחיאל מפריז (מבעלי התוספות), שלח איגרת לאפיפיור ובה טענות נגד התלמוד. לאחר שלש שנים קיבל תשובה מהאפיפיור בו הוא מורה להחרים את כל ספרי התלמוד. לואי התשיעי מלך צרפת הסכים לשתף פעולה עם ההוראה, אך בתנאי שתינתן ליהודים האפשרות להצדיק את עצמם.

המשפט התנהל בפריז לעיני המלך, כשבראש חבר השופטים ישבה המלכה בלאנש מקסטיליה.

את היהדות ייצגו ארבעה נציגים ובראשם רבי יחיאל מפריז ורבי משה מקוצי (מחבר ספר מצוות גדול- סמ"ג).

למרות שהרבנים השיבו לכל הטענות שהופנו כנגדם, החליטו השופטים שהתלמוד אשם ודנו אותו לשריפה.

ב-ט' תמוז ה' ד' (1244) ערב שבת פרשת חוקת, הועלו על המוקד כל כתבי היד של התלמוד שהיו בנמצא (הדפוס עדיין לא הומצא). כתבי היד מילאו 24 קרונות.

יש שנהגו לצום בערב שבת פרשת חוקת, ורבי מאיר מרוטנבורג תלמידו של רבינו יחיאל מפריז כתב קינה בשם "שאלי שרופה באש" שבקהילות רבות נהוג לאמרה בבוקר תשעה באב.


י"א בתמוז תש"א (1941):

הרב אלחנן וסרמן היה אחד המנהיגים היהודים הגדולים באירופה בזמן מלחמת העולם השניה.

הוא כיהן כראש ישיבה בבריסק ולאחר מכן בברנוביץ', והיה אחד מתלמידיו המובהקים של ה"חפץ חיים". כשפלשו הגרמנים לפולין נמלט ממקום למקום עד שהגיע עם קבוצה מתלמידיו לקובנה.

לאחר זמן גם קובנה נכבשה על ידי הנאצים שהחלו בשילוחים של יהודים למחנות. בתקופה זו מסר הרב שיעורים על "קידוש השם". כאשר נלקח ב-י"א בתמוז תש"א (1941) עם רבנים ותלמידים מגטו קובנה לפורט השביעי נשא דברים בענין קידוש השם: "כנראה שבשמים רואים בנו צדיקים, שהרי רוצים שנכפר בגופינו על כלל ישראל. עלינו לעשות תשובה כעת, מיד במקום, כי הזמן קצר... עלינו לזכור, שבאמת נהיה מקדשי השם. נלך בראש זקוף, ולא תעלה חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול, הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר: קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש, אשר תקים מחדש את העם היהודי." יהי זכרו ברוך.


ב-י"ג בתמוז תרס"ו (1906) נוסדה אחוזת בית.

קבוצת יהודים החליטו להקים עיר עברית חדשה על חוף הים סמוך ליפו. הוגה הרעיון היה עקיבא אריה וייס שהיה ראש אגודת "אחוזת בית". המיזם היה קשה וסבוך שכן השלטון העותומאני אסר על היהודים לרכוש אדמות. אך הם לא התייאשו. לאחר קשיים מרובים קמה שכונה חדשה שהלכה והתפתחה עם השנים לעיר שכולנו מכירים- תל אביב

9/7/2016

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) שני, 18/7/2016 14:34

יב-יג תמוז

ב יב-יג תמוז זהו חג הגאולה של הרבי הרייץ בשנת תרפ"ז הרבי השיש בשושלת חסידות חבד. הוא נעצר ועונה במשטר הדמים ברוסיה הסובייטית וניצל לאחר שריחפה על ראשו גזר דין מוות בירייה.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub