רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

השבוע בהסטוריה של עם ישראל

השבוע בהיסטוריה של עם ישראל

כ׳ באדר ב׳ ה׳תשע״ו כ׳ באדר ב׳ ה׳תשע״ו 30/03/2016 | מאת ירמיהו ראק

כ"ב - כ"ט אדר ב'

בשנת ת"ר כ"ח באדר נולד אמיל זולא.

הוא גדל בצרפת למשפחת מהגרים איטלקית, אביו מת בצעירותו והוא ואמו חיו בעניות גדולה.

לאחר שסיים תיכון ונכשל במבחני הקבלה לאוניברסיטה, יצא לשוק העבודה והחל לעבוד בהוצאת ספרים וכתב ספרים רבים , המפורסם שבהם- "אני מאשים"

בשנת תרנ"ח (1898) כשיצא ללחום את מלחמתו של הקצין היהודי אלפרד דרייפוס.

דרייפוס היה קצין בצבא הצרפתי שהואשם בבגידה ובריגול. למרות שלא היו כל ראיות שקשרו בינו לריגול, הוא הורשע ונידון למאסר עולם והורדת הדרגות באירוע פומבי. הקהל הגיב באנטישמיות רבה..

כשאט אט התחילו לצאת לאור עובדות שונות שהצביעו על חפותו של דרייפוס, אמיל זולא יצא להגנתו בשורת מאמרים שהוכיחו את חפותו.

ב- י"ט טבת תרנ"ח (13 בינואר 1898) פרסם בעיתון מכתב גלוי לנשיא צרפת שנקרא "אני מאשים", בין השאר כתב "אני מאשים את בית הדין הצבאי הראשון בהפרת החוק על ידי הרשעת הנאשם על בסיס מסמך שנותר חסוי, ואני מאשים את בית הדין השני במתן כיסוי למעשה לא חוקי זה, ובכך עשיית פשע על ידי זיכויו ביודעין של אדם אשם".

כ- 200,000 קוראים קראו את המכתב והוא עורר סערה גדולה בצרפת, אמיל זולא הואשם בהוצאת דיבה על הרפובליקה והצבא, ונשפט לשנת מאסר ולקנס כספי. הוא ברח לאנגליה ואחר פחות משנה הותר לו לחזור.

הפולמוס שעורר גרם בסופו של דבר לעריכת משפט חוזר שבו יצא הצדק לאור ודרייפוס זוכה מכל חשד.

אמיל זולא הפך סמל לאדם שללא מורא וללא פחד, נלחם למען האמת גם נגד הדעה המקובלת ונגד הממסד


השנה תש"ח (1948).

מלחמת העצמאות בשיאה, היהודים מוקפים מכל הכיוונים ומנסים בחירוף נפש להגן על עצמם.

ב- כ"ט אדר ב' התרחשו כמה מבצעים באזור ירושלים.

במערב ירושלים (באזור בו כיום נמצאת שכונת הר נוף) מעל גבעה החולשת על כביש ירושלים- תל אביב שכן הכפר הערבי דיר יאסין.

למרות הסכם בין אנשי הכפר ותושבי שכונת גבעת שאול הסמוכה (בו התחייבו הצדדים ליחסי שכנות טובה, וכן אנשי הכפר הסכימו להודיע במקרה של איום, בתמורה למעבר בטוח דרך השכונה) היו מספר אירועי ירי לכיוון השכונה, וישנם עדויות לכך שאנשים מהכפר השתתפו בפעולות נגד יהודים (במהלך הקרבות על הקסטל- ראה בהמשך, ובעוד מקרים).

בקרב האירגונים היהודיים גמלה החלטה, וכך התקבצו בירושלים הלוחמים (מהאצ"ל והלח"י) ויצאו לתקיפה בכפר. כרגיל בצה"ל, כדי למנוע קורבנות חפים מפשע הוחלט להכריז ברמקולים לתושבי הכפר שיעזבו מבעוד מועד, ולהשאיר דרך מילוט לכיוון עין כרם.

המתקפה החלה ב-4 לפנות בוקר. הכוחות התקרבו בשקט לכפר, אבל הם התגלו על ידי שומרי הכפר מוקדם מהתכנון וכך ההודעה ברמקולים הושמעה רק אחרי שהחל הקרב ולא ברור עד כמה היא נשמעה.

למרות התכנון לכבוש במהירות את הכפר, המבצע נגרר לקרב ממושך שבו נהרגו רבים מתושבי הכפר ביניהם נשים וילדים. בקרב הלוחמים היהודים היו 5 הרוגים ו- 14 פצועים.

הקרב בדיר יאסין עורר מהומה גדולה בעולם והביא לגינויים רבים. הערבים עשו תעמולה גדולה מהענין וטענו שבכפר היה טבח והתעללות. למעשה רופאים של הסוכנות שביקרו בכפר לא מצאו עדיות לדברים כאלה.

הקסטל הינה גבעה בה היה כפר ערבי ליד מבשרת ציון, שחולשת על הדרך לירושלים.

נקודה זו היתה חשובה ואסטרטגית, מי ששלט בקסטל, שלט בדרך לירושלים.

הערבים ניצלו עובדה זו וביצעו ירי לעבר שיירות כלי רכב שעלו לירושלים. בשלב מסוים הוחלט בקרב האירגונים היהודים לפתוח במבצע נחשון לתפיסת שטחים נרחבים לאורך הדרך לירושלים.

ב-כ"ג אדר ב' (3 באפריל 1948) החל המבצע לכיבוש הקסטל, כוח פלמ"ח פרץ לכפר לאחר הפגזה של פצצות מרגמה ולא נתקל בהתנגדות מיוחדת. באותו יום הגיע למקום סגנו של עבד אל קאדר אל חוסייני (מנהיג הכוחות הערביים באיזור ירושלים בזמן מלחמת העצמאות) בליווי של כ-100 לוחמים, אליהם נוספו כפריים רבים מכפרי הסביבה, המגינים במשלט נחשון (אחד משלושה משלטים שהוקמו באיזור) נאלצו לסגת ולנטוש את המוצב.

אל חוסייני ששהה באותו זמן בדמשק לצורך גיוס נשק כבד שמע שהיהודים כבשו את הקסטל מיהר לחזור לארץ לארגן את המתקפה הנגדית. וכך יומים אחר כך הקרב על הקסטל חודש והערבים הצליחו לכבוש את רוב השטח.

ב-כ"ח אדר ב' לפנות בוקר עלה עבד אל קאדר אל חוסייני בלווית סגנו ושלישו לקסטל.

אחד הלוחמים היהודים שהבחין בהם חשב שהם תגבורת שנשלחה לעזור להם וקרא לעברם, ולאחר שהבין שהם ערבים ירה לעברם. אל חוסייני נפגע ועוזריו ברחו ותוך זמן קצר מת מפצעיו.

אט אט החלה הידיעה להתפשט בין הערבים, הם גייסו כוח גדול והחלו במתקפה גדולה, הקרב היה קשה והיו הרוגים רבים בקרב היהודים. לאחר כיבוש הכפר הערבים מצאו את גופתו של אל חוסייני והחלו להתפזר תוך זמן קצר.

למחרת כ"ט אדר ב' יצא כוח פלמ"ח לכבוש שוב את הכפר. לאחר הרעשה בתותחים קיבלו הלוחמים דיווח שהערבים נראו בורחים הכוח פרץ לכפר ומצא אותו ריק מלוחמים הם ביססו את השליטה בו וכך הושג חלק חשוב במערכה על הגנת ירושלים.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן