לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




השמות הם אנחנו

השמות הם אנחנו

המסע שלי מסתם סוזי לבת שבע.

מאת

כשבוע לפני פסח יצאתי לגינה עם הבן שלי, להתענג על מזג האוויר הנפלא. הוא התרוצץ וקיפץ סביב, שולח חיוכים וצחקוקים כמו תמיד, כשפתאום עבר ילד אחר ליד המתוק שלי ונתן לו מכה, ככה סתם, בלי שום סיבה. האירוע בקושי נתפס ברדאר של בני; אני, לעומת זאת, הייתי קצת המומה. אמא שלו נראתה נבוכה למדיי, אבל ברגע שהיא צעקה על הבן שלה: "נמרוד, למה הרבצת לילד הזה?" התחלתי לצחוק.

חשבתי לעצמי, "נו טוב, מובן שהוא ירביץ לילד שלי." קוראים לו נמרוד. ושמו של בני טוביה משה (על פי המדרש, טוביה הוא אחד משמותיו של משה רבנו). אז דווקא מתאים שילד עם שם של רשע תנ"כי ירביץ לילד שקרוי לא רק בשם אחד, אלא בשניים משמותיו של מושיעם של בני ישראל!

אחר כך התחלתי לחשוב, ותהיתי, "למה שמישהו יקרא לבן שלו בשם של אדם שלילי ורשע?" אחרי הכל, שמות הם דבר משמעותי כל כך בגורל הילד או הילדה (ברכות ז ע"ב). למרות שאנחנו יכולים לבטל את הנטייה השלילית, כמו גם את הנטייה החיובית, בשמות שלנו - דרך התנהגותנו וגישתנו לחיים – בכל זאת יש חשיבות רבה לַשמות.

להרבה ילדים קוראים בשמות יהודיים שורשיים, כמו לבן שלי, אבל הרבה יותר מקובל לתת היום שמות מודרניים, ולפעמים להוסיף שם נוסף (של הסבא או משהו כזה), בשביל המסורת. כשאני הייתי ילדה, כולם קראו לי בשם הראשון שלי – סוזי.

למען האמת, לא כל כך אהבתי את השם סוזי בצעירותי, הוא נראה לי קצת מוזר וגלותי, וידעתי שאני לא רוצה שהחיים שלי יהיו מוזרים. תמיד חלמתי שיהיה לי שם אחר, משהו יותר אצילי, כמו של אחי הגדול, שי. השם שלו היה בעל משמעות. וזה מה שאני רציתי, שם שיעמיד אותי בפני עצמי.

הופכת לבת שבע

הפעם הראשונה שכבוגרת השתמשתי בשמי השני, בת שבע, הייתה כשהתחלתי לצאת לשיעורי ערב ביהדות. חשבתי שזאת ההזדמנות המושלמת לנסות את זה. ואז, יום אחד, כשישבתי במסעדה ונהניתי מארוחה שקטה עם חברה, ניגשה אלינו אישה אחת והתחילה לומר משהו בקול רם, ממש לידינו. לא הבנו מה היא רוצה וניסינו להתעלם... לקח לי זמן עד שקלטתי שהיא קוראת 'בת שבע! בת שבע!' האישה הזאת למדה אתי בקורס ההוא, ועכשיו היא עמדה לידינו וקראה בשמי, רק שאני לא שמעתי אותה. "בת שבע" לא נשמע כמו משהו שקשור אליי. בת שבע הייתה אשתו החכמה והמקסימה של דוד המלך בכבודו ובעצמו, שלא לדבר על זה שהיא גם הייתה אמו של שלמה המלך. על מי אני עובדת כשאני משתמשת בשם הזה? ככה הרגשתי ביני לבין עצמי.

שנה אחר כך, חלק מידידותיי החליטו לזנוח מאחוריהן כינויים ושמות מודרניים, ולהשתמש דווקא בשמן המלא - הן שמעו שלנשמת בן הזוג שלהן יהיה יותר קל לגלות את מהותן האמיתית אם ישתמשו בשם ה"אמיתי". רעיון מקסים כשלעצמו, אבל האם הוא עובד? בסופו של דבר כולן נישאו, אבל כך עשו גם חברותיי שלא שינו את שמן, אז לא השתכנעתי.

בזמן שההורים נותנים שם לתינוק, יש להם תחושה מהו טבעה הפנימי של נשמת ילדם

ואז, סוף סוף, בשנות ה-30 המאוחרות שלי, כשמאחורי חוויה כואבת של אירוסין כושלים, ושום נשמה תאומה לא נראית באופק, התחלתי להשתעשע ברעיון של שימוש קבוע בשמי ה"אמיתי" - בת שבע. זה היה לי קשה, משום שלא הרגשתי ראויה באמת להיות בת שבע. בעוד שסוזי נשמע לי כמו שם ידידותי שמלווה אותך בלי יותר מדי ציפיות, השם 'בת שבע' נשמע מקסים והוא מייצג גדולה. מה בדיוק חשבו ההורים שלי כשבחרו לי את השם הזה?

אבל זהו בדיוק. להורים שלי היה את מה שיש לכל ההורים כשהם בוחרים שם לילדיהם – ניצוץ קטן של נבואה. על פי חכמינו, בזמן שההורים נותנים שם לתינוק, יש להם תחושה מהו טבעה הפנימי של נשמת ילדם. השם הוא הקשר הרוחני שלנו לאלוקים והמפתח לזהותנו היהודית. ידוע לנו, שבמשך למעלה ממאתיים השנים שבהן היו בני ישראל במצריים, הם נטמעו בחברה האלילית שסבבה אותם. הדבר היחיד שהבדיל בינם לבין משעבדיהם, היה "שלא שינו שמם, לבושם ולשונם"! וההבדלים האלה הספיקו כדי שיהיו ראויים להיגאל.

אז אולי ההורים שלי ידעו משהו שאני לא. ואפילו אם אני לא מרגישה ראויה לשם הזה כרגע, אולי מה שאני צריכה זה קודם כל לקבל את השם, ורק אחר כך לעבוד על להפוך לבת-שבע. זאת אומרת, לשאוף להיות אדם טוב יותר בכל מצב ולחפש מישהו שראוי להיות המלך שלי – מישהו שגם ינהג בי כמו במלכה שלו.

אחרי כמעט 5 שנים בתור בת שבע, כולל הקושי של החברים והמשפחה להסתגל לשינוי, אני מרגישה ממש בנוח בארמון.

אתמול שמעתי מישהי צועקת ברחוב. ניסיתי להתעלם מהטיפוס המוזר, אבל היא המשיכה להתקרב, דווקא אליי, וגם נופפה בזרועותיה. בסוף, פניתי לאחור וגיליתי חברה ותיקה שלא פגשתי בערך שש שנים. היא קראה, "סוזי, סוזי!" לאורך כל הרחוב. רק אני לא שמעתי אותה. משום שלמרות שאני עדיין צריכה לעבוד על עצמי מדי יום, הפכתי להיות בת שבע, לתמיד.

14/2/2010

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 10 תגובות ב-10 דיונים

(10) אנונימי, 1/11/2010 07:52

מה הסוף? התחתנת כבר?

??

(9) אנונימי, 21/9/2010 14:51

מה השם שלי אומר עליי?

:) תודה

(8) , 1/3/2010 16:01

האם טוב

שמי רוחמה, ונולדתי כדיי להביא רחמים על הוריי שלא יכלו להביא בן אל העולם.אכן כך קרה ומה אתי?האם זה תמיד חד צדדי?והאם זה ייעודי?ואני, שפעמים רבות נזקקתי לרחמים, האם יש דרך קלה יותר להשיגם?

(7) רבקה, 18/2/2010 07:19

תשובה ל-5

השם מרים הוא נפלא. יש בו את ה-ים. שירת הים, לאחר שחצו ישראל את ים סוף. והים עליו שילחה מרים את משה והצילה אותו. בבקשה אל תשני את שמך.

(6) דליה, 17/2/2010 11:24

שמי וזיווגי

שמי דליה-מה אומר שפ בעלי יצחק-אך בעיקר נקרא לפי שם משפחה-בלק אשמח לקבל מענה דליה

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub