לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מתורתה של קוצק: קצר וחריף כמו תער

מתורתה של קוצק: קצר וחריף כמו תער

שמעו של האדמו"ר מהעיירה הפולנית קוצק עדיין מהדהד בין כותלי בית המדרש של ימינו. אם דברי תורה ערבים ונעימים חיפשתם? לכו למצוא אותם בעיירות אחרות!

מאת

אי שם בפולין יש עיירה ושמה 'קוצק'. אין בה שום דבר משמעותי בימינו, אך כל יודעי דבר יודעים שבזמני קדם היה שם מרכז חשוב לחסידות וששמעו של "האדמו"ר מקוצק" עדיין מהדהד בין כותלי בית המדרש.

אין לנו דברי תורה כתובים מידי הרב מקוצק עצמו. כל מה שיש בידינו הוא ממה שרשמו תלמידים, ממה שנמסר בשמו "מפי השמועה", אך מניתוח דברי התורה שלו עולה ומבצבץ סגנון מאוד ייחודי.

דברי תורה ערבים ונעימים חיפשתם? לכו למצוא אותם בעיירות אחרות. בקוצק הכל חד וחריף, ממש כתער מלוטשת. דברי התורה של הרבי נוקבים ומגיעים מיד לעומק הנקודה, ובמקום שאולי אחרים מדברים סביב סביב ועוטפים את הגרעין הפנימי בדיבורים רבים – בקוצק אמרו במשפט אחד, ולפעמים במילה אחת, את כל העומק. לפעמים גם מילה אחת היא יותר מדי.

הרשו נא לי לשתף אתכם בכמה הצצות חטופות לדבריו של הרבי. ובהדגשה אני מציין, שיהיו אלו הצצות של שטחיות – המביטות על עולם של עמקות. אלא שמוטב מעט מאשר כלל לא.

חטא המרגלים

הנה בחטא המרגלים, עמלו מפרשים רבים להבין במה חטאו. נשלחו מרגלים לארץ כנען לראות כל מיני דברים, ולתת דיווח על מה שראו, כמסופר בתורה בפרשת שלח. וכך הם לכאורה אכן עשו, אך דבריהם גרמו שהקב"ה כעס עליהם כעס גדול ועצום. ולא כל כך ברור על מה, מה היה חטאם, מה גרם לחרי האף הגדול הזה?

הרבי מקוצק בוחן את דבריהם מילה-מילה, ומאשר את נכונות הדיווח.

"ארץ אוכלת יושביה היא, וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות". "אמת", אמר הרבי, וממשיך לקרוא:

"ושם ראינו את הנפילים בני ענק". גם זה אמת.

"ונהי בעינינו כחגבים". אמת.

כאן נתכרכמו פניו של הרבי, ונפלטה מפיו זעקת שבר איומה: אוי ווי! וזה סוף הפירוש

"וכן היינו בעיניהם". כאן נתכרכמו פניו של הרבי, ונפלטה מפיו זעקת שבר איומה: אוי ווי! עד כאן לשונו, וזה סוף הפירוש.

מה הפגם שנמצא דווקא במילים אלו?

נאריך מעט במקום שהרבי קיצר, לעמוד על העומק של אותה זעקה קצרה.

המידע שהעבירו המרגלים היה מדויק, ולא נתבקשו אלא לזה. אבל: "וכן היינו בעיניהם"?! אתה מספר אודות איך אתה נראה בעיניהם של הכנענים? אחר שהקב"ה, אדון כל הארץ, הבטיח לך ניצחון במלחמה והצלחה בכיבוש הארץ, שוב אין משמעות כלל לכך שדעתם של אחרים היא כזו או כזו, ואין סיבה שיכניסו פרט זה לדיווח שלהם. מה לך להזכיר כיצד חשבו 'הם', מי הם בכלל ומדוע יש התייחסות ואפילו מעטה למחשבות שיש 'להם'? אלא, שכנראה חסרה היתה מדת הביטחון בדבריו המפורשים של ה', ולכן בכל אופן התחשבו המרגלים מעט בדעתם של יושבי כנען.

אוי ווי!

הזקין, הרי הוא כקוף

עוד פנינה קצרה? בבקשה.

שבע תקופות שונות יש בחיים, ובכל תקופה דומה האדם למשהו אחר, כך אומר המדרש (קהלת רבה). בהיות האדם בן שנה, הוא כמו מלך שהכל מחבקים ומנשקים אותו. בהיותו בן שנתיים ושלש, הוא דומה לחזיר שמוציא את הכל מן האשפה. בהיותו בן עשרים, הוא כמו חמור בעמלו להשגת פרנסה. וכן הלאה.

הזקין? "הזקין הרי הוא כקוף", מכריז המדרש, אך אינו מסביר במה יש דמיון בין הקוף לבין האדם המזקין. את זאת מבאר הרבי:

המיוחד בקוף הוא, תכונת החיקוי. קוף מחקה בן אדם, כל מה שהוא רואה את האדם עושה – הולך אחריו הקוף ועושה את אותו דבר.

גם האדם הזקן – מחקה. את מי הוא מחקה? –את עצמו!

גם האדם הזקן – מחקה. את מי הוא מחקה? –את עצמו!

"את עצמו?" ישאל השואל. כיצד יתכן להבין שאדם מחקה את עצמו?

מסביר הרבי: האדם חי את חייו היום, כי הוא חי את חייו היום. או שמא לא, אלא משום שכך הוא חי אתמול?

מדוע עושה הזקן את מעשיו? האם כי כך היא הצורה שהוא רוצה שיהיו מעשיו והנהגתו, כך הוא החליט היום? או שמא כוח ההרגל שולט בו, הוא מניח תפילין היום כי כבר הניח אותן חמישים שנה... האם הוא סולל היום כביש חדש? או שמא ממשיך והולך בכביש שכבר סלול ועומד שנים רבות?

"הזקין, הרי הוא כקוף". כי החיים שלו הם חיקוי, בהם הוא מחקה את עצמו ואת עברו.

אל תהיה מן המחקים את עצמם. אל תהיה "כקוף" – תהיה סולל!

פשר עצלות

מהלכו של הרבי מקוצק אינו נותן מנוחה לעצלנים, ואינו מקבל תירוצים על אי-הצלחה. יש לאדם אחריות – ידאג נא שהדבר יתבצע, ייקח על עצמו לראות את הקיום והיישום עד הסוף. ויידע נא, שאם זה לא נעשה – אין זאת אלא משום שהוא לא ניסה מספיק. ומעתה לדבריו של הרבי בנושא.

פסוק הוא בספר משלי (פרק כו), הספר המכיל את חכמתו של שלמה המלך:

 

"אמר עצל, 'שחל בדרך, ארי בין הרחובות'. הדלת תסוב על צירה - ועצל על מיטתו".

 

כוונת הפסוק ברורה, נכון? העצל מסוגל אפילו להמציא המצאות משונות כאלו, כמו – לדוגמא – שיש ארי מסתובב בין הרחובות. דמיונות של שווא והבל.

האומנם? – הטו אוזנכם ושמע לאשר אמר הרבי מקוצק:

"ובאמת יש!", עד כאן דבריו.

מה פירוש?

אל תדמו בנפשכם לאמור שמדובר בעצל הממציא כל מיני תירוצי סרק ובדיונות שלא היו ולא נבראו; שמוצץ הוא מן האצבע איזה דמיון בלתי מציאותי על אריות המסתובבים ברחובות, וכך יש לו תירוץ מדוע הוא נשאר במיטה. לא, אומר הרבי. אלא, "באמת יש". מדובר שאכן יש ארי מסתובב ברחובות, זו לא המצאה, זו מציאות נכונה וריאלית.

ועדיין האדם הזה על מיטתו? – קום כבר מן המיטה! שמא תאמר שאין בשביל מה לקום, כי ממילא אי אפשר לצאת כשיש אריה ברחובות? זהו בדיוק מהלך המחשבה של העצל. ואילו אדם נמרץ כבר ימצא את הדרך להתגבר גם על בעיה זו. לא שאין כאן בעיה – אלא שעצלות היא לחשוב שבלתי אפשרי למצוא פתרון, ובכך לוותר מראש על היכולת לנסות ולהצליח במשימה.

"באמת יש" אריה – ומי שנמצא במיטתו הוא "עצל", במלוא מובן המילה. דברי הרבי מקוצק.

עצבות

לסיום, דבר תורה ארוך במיוחד – משפט שלם!

נמשיך להברקה נוספת ואחרונה למאמר זה. אחרון אחרון חביב, הפעם זהו דבר תורה ארוך מאד. משפט שלם ממש, שאמנם קצר הוא ביותר בקנה מידה עולמי, אבל ארוך הוא במונחים של קוצק. משפט שלם! אך שימו נא לב כמה עומק יש במשפט זה, כמה מקיף הוא, כמה מחייב. כך אמר הרבי:

"המה קוראים לזה עצבות. ואני קורא לזה פריקת עול". עד כאן דבריו.

הרבה עומק מעשי יש במשפט זה, ואני רק לפרש את פשוטו אנסה כאן.

"עצבות"? אין כזה דבר במי שמקבל עול מלכות שמים שלמה ואמיתית. "רגע", תטענו, "זה לא יכול להיות, יש מצבים הגורמים עצבות, יש כישלונות, יש מעידות ונפילות, יש מצבים מדכאים. וכי כל עצבות היא פריקת עול?"

בדיוק כנגד זה בא הרבי לטעון. מה שאתם קוראים עצבות, אני קורא פריקת עול! כי מי שעסוק בקבלת עול מלכות שמים כהלכה, יודע הוא נאמנה שהכל הוא ניסיון לאדם, כל מה שיהיה הוא חלק מן התהליך של התמודדות עם קשיי היצר הרע והתגברות של היצר הטוב. "אין כל עצב בעולם למי שמכיר את אור האורות של האמת" (לשון ידועה של ה"חזון איש" באגרותיו). וממילא, עצבות היא "פריקת עול". היא באה להפיל את האדם ממדרגתו, להכשיל את מאמציו, לגרום לו להוסיף עוד ועוד כישלונות.

ייתכן אמנם שהיו אירועים שליליים, ושמא גם כישלונות במלחמה החזקה והעיקשת נגד היצר. כך טבעו של עולם. אך עדיין אין תועלת כלשהי ברגש העצבות, כזה שסותם את המעיינות ומגביר את הייאוש וממעט את כל כוח ההתקדמות והיצירה של האדם. האם רצונו של ה' הוא לראות את האדם בעצבות?

אין מקום לרגש פסול שכזה בקיום התורה והמצוות, וקרבת אלוקים בודאי לא תוכל למצוא במי ששרוי בעצבות, כי "אין השכינה שורה אלא מתוך שמחה".

לפיכך, כל עצבות שתהיה היא הנובעת מן השלילי והרע, מהתקפותיו של היצר הרע.

"המה קורין לזה עצבות, ואני קורא לזה פריקת עול".

 

***

 

כוחו המיוחד של הרבי מקוצק בהגדרה תמציתית וממצה של כל דבר, מעמידה אותנו על הדרישות האמיתיות של החיים.

אל תיתן לדעות של אנשים שליליים להניא אותך מן האמת הנמצאת בקרבך.

אל תהיה כזה שמחקה את עצמו, תחיה את החיים במלוא עומקם היום ועכשיו.

אל תמצא תירוצים על כך שלא הצלחת, אלא תתאמץ יותר ותתגבר על כל המכשולים, ותצליח בביצוע כל מה שצריך.

ואל תניח ליצר הרע לבלבל אותך במחשבות שאולי העצבות שלך היא הרגש הראוי לנוכח המצב, כי אין העצבות בכל מצב אלא פריקת עול מלכות שמים, ורק השמחה היא הראויה להיות בלבו של עובד ה' אמיתי.

קצר ולעניין!

 

21/2/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 5 תגובות ב-5 דיונים

(5) דוד וידר, 5/8/2010 08:12

הזקין, הרי הוא כקוף

עכשיו אני מבין עוד יותר את דברי ר נחמן : לעולם אל יהא אדם זקן, לא צדיק זקן, לא חסיד זקן, חייב אדם להתחדש תמיד;

(4) מור..........., 12/7/2009 09:21

הפרוש הוא שלך

את השרף מקראצק יכלו להסביר החידושי הרים האבני נזר והשפת אמת,ועוד מספר גדולים בדור ההוא,היום אף אחד לא נמצא במעמד שיכול לתת הסבר לדבריו

(3) דן בן יעקב, 25/2/2009 16:07

ידיעה - הרגשה תגובה ל- 2

טעות בידך ולכן אינך בשמחה! הרגשה היא תוצאת המחשבה. אין חלוקה של רגשות לחוד וידיעות לחוד. כל הרגשה היא תוצאה של מחשבה שעברה במוח, נתוח קר, וממנה התפתח רגש. לא להיפך , כפי שסוברים בטעות הרבה אנשים. מחשבה היא בדיוק אותיות בשמחה ! וזה סוד הענין. עם שינוי המחשבה מגיעים לשינוי בהרגשה. כי מי אומר לך - מה לחשוב ? אם את שולטת על המחשבה , כך את שולטת גם על ההרגשה , כי היא תוצאת המחשבה ! מסובך ? קראי פעמיים שלוש , וההרגשה תשתנה, אם תשני את המחשבה !

(2) זקוקה לחזוק בשמחה, 23/2/2009 05:24

איך עושים זאת?

איך מעבירים את הידיעות להרגשות?ה' טוב והכל לטובה-ידיעה. פחד דאגה מתח וכן גם עצבות - הרגשה

(1) , 22/2/2009 07:04

וו'או

מאמר חד כתער
האם גם הרב קוצקאי?

 

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub