לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




יפנית או צרפתית: איך תעזבו את חודש תשרי?

יפנית או צרפתית: איך תעזבו את חודש תשרי?

בואו נשקיע מאמץ נוסף כדי להפוך את חוויית חודש תשרי, לכזו שתמשיך להשביע אותנו אפילו כשהיא הרחק מאחורינו.

מאת

הייתה תקופה בחיי שבה הייתי רווק ועבדתי בשלוש משרות, בעודי מתגורר בחדר שכור. אם תעשו את החשבון, יש בזה הרבה יותר הכנסות מהוצאות (מצב שבלי כל ספק הייתי רוצה לחזור אליו!). כדי להקל על בעיית עודף המזומנים, היינו סועדים, קבוצת חברים ואני ביניהם, בכמה מסעדות יוקרה רציניות בכל שבוע. לעתים קרובות, היינו צריכים להגיע להחלטה חשובה: יפני או צרפתי?

האוכל היפני היה בחירה מוצלחת, אבל בעיקר מסיבה אחת – אני משוגע על סושי. בעיניי, אין חוויה גסטרונומית מושלמת אם לא כלול בה סושי. הלשון מסתערת בבת אחת על אצת מאכל טרייה, דג שומני ועשיר, רוטב סויה מלוח, ווסאבי חריף, זנגביל ריחני, ואורז מנטרל. אם תנסו לחוש את כל היבטיו של הסושי בבת אחת, זה יכול להפיל אתכם.

אבל עוד לא התחלנו לתאר את הצרפתי! איך אתה שוקע לתוך סטייק עסיסי, צלוי באופן מושלם, עם טוגנים פריכים (צ'יפס בלע"ז), וכוסית טובה של יין משובח... כדי לסבך עוד יותר את המצב, באחת מהסטיקיות הצרפתיות האהובות עלינו הייתה גם תזמורת ג'ז שניגנה ברקע בימי שני בלילה!

נטינו להעדיף את הצרפתית על היפנית. לא היה להחלטה הזאת שום קשר למדיניות הלאומית שלנו, כי לא היינו אוהדים גדולים של אף אחת מהן. הסיבה הייתה הרבה יותר פשוטה: אחרי שיצאנו מרוצים מהמסעדה היפנית, איכשהו, היה הרעב מתחיל לכרסם בנו לאחר חצי שעה. זה היה כמעט כאילו לא אכלנו שום דבר, למרות שכרטיס האשראי שלנו טען אחרת.

אבל לאחר שעזבנו סטיקייה צרפתית טובה, היינו מרגישים את זה היטב גם בבוקר שלמחרת.

כל העם היהודי חווה את החודש הכי עוצמתי ומרומם שבשנה, חודש תשרי. שמענו את השופר בראש השנה, כשהכרזנו על מלכותו של ה' בעולם. צמנו ביום כיפור והתחננו אל ה' שיסלח לנו על כל העבירות שעשינו במשך השנה החולפת. נענענו את ארבעת המינים, וגילינו את רצוננו לשאת את ה' בכל חלק מגופנו (כל מין מייצג איבר אחר בגוף). סעדנו בסוכה, והפגַנּו את אמונתנו בכוח הגנתו של ה', כשאנחנו מתמקדים בהיבט הרוחני ולא הגשמי.

איך נבטיח שנחוש בהשפעת החודש הקדוש הזה במשך השנה?

האם החוויה שלנו תהיה יפנית או צרפתית? איך נבטיח שנחוש בהשפעת החודש הקדוש הזה במשך השנה?

חשוב שלא נחכה עד שיעזוב אותנו הודוֹ הרוחני של תשרי, והחגים יהפכו להיות זיכרון נעים ועמום. כשאנחנו עדיין מרגישים את המטען החשמלי של החגים, עלינו לשאול את עצמנו, "מה אני רוצה לקחת איתי? איזה מעשה אחד הייתי רוצה לעשות אחרת בשנה הזאת?"

יש כל כך הרבה אפשרויות (ביהדות יש יותר מצרפתי או יפני). אנחנו יכולים להתחייב לבלות שעה בשבוע בלימוד תורה ויהדות; אנחנו יכולים להשקיע חמש דקות ביום לתפילה בכל נוסח שאנחנו מכירים; אנחנו יכולים להתחיל לבקר קשיש בבית האבות הקרוב במשך שעה בכל שבת אחר הצהריים. אנחנו יכולים להתנדב או לשלוח חבילות מזון למשפחה ענייה בשכונה; אנחנו יכולים לקחת אחר צהריים חופשי אחד בשבוע ולאכול... עם בני הזוג שלנו!

האור נמשך הלאה והלאה... הנקודה היא למצוא פעילות משמעותית אחת שהיא קטנה, ועם זאת שנעשה אותה בעקביות, יום- יום או פעם בשבוע. בואו נשקיע מאמץ נוסף כדי להפוך את חוויית התשרי הזאת, לכזו שתמשיך להשביע אותנו אפילו כשהיא הרחק מאחורינו.

25/10/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אנונימי, 29/10/2008 07:17

יפני/צרפתי

כל כך נכון במיוחד שמר חשוון בפתח ואין את האוירה של החג,תודה על הרעיון שלקחת איתי כל השנה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub