רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

עם ישראל

2 ככרות לחם היו משנות את ההיסטוריה!

כ״ט בתשרי ה׳תשס״ט כ״ט בתשרי ה׳תשס״ט 28/10/2008 | מאת הרב הדר מרגולין

כמה יכול להיות שווה מעשה אחד קטן? גם אם לא נדע, כדאי להשקיע עוד קצת כדי לעזור. ומי יודע, אולי הפעולה ה'קטנה' שלנו תגרום לדברים 'גדולים' באמת.

התלמוד מעיר אודות אחד המעשים הכתובים בתנ"ך. ההערה די צדדית, כמעט דרך אגב. אולם, כפי הנראה, היא משמעותית ביותר – בפרט בהשלכות שיכולות להיות לה על חיי היום-יום שלנו.

 

***

 

שחזור מהיר של האירועים, כדי להכניס אותנו לענייני הנושא:

שאול המלך, בעקבות אירועי העבר, רצה להרוג את דוד. אלא, שעובדה זו לא היתה ברורה כל צרכה, ודוד לא היה בטוח האם אמנם שאול מבקש להרגו – או לא. הוא בקש מחברו וידיד-נפשו, יהונתן, בנו של שאול, לבדוק אם אכן כך הדבר. בסוף הבירור האמור דיווח יהונתן בצער שאמנם רוצה שאול להרוג את דוד – ושעל דוד לברוח.

בריחתו של דוד היתה לנוב עיר הכוהנים, שם נגש לאחימלך הכהן וביקש ממנו אוכל. אחימלך לא חשב שיש משמעות מיוחדת למעשיו, ואכן הוא נתן לדוד לחם כצידה לדרך. גם את חרב גליית הוא מסר בידו.

אך...

היה שם אדם רשע, ושמו דואג האדומי. רשע מרושע היה האיש – וכאשר כתוב במשנה ש"כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", מציינת המשנה שמותיהם של שבעה אנשים שהם יוצאים מן הכלל ואין להם חלק לעולם הבא, ואחד מהם – דואג.

דואג נכשל בעוון חמור של לשון הרע. הוא הלשין לשאול ואמר לו שדוד הבורח מפניו, מצא סיוע בנוב עיר הכוהנים. מרוב כעסו של שאול המלך, הוא ציוה להרוג את כוהני העיר – פסק דין שביצע בידיו לא אחר מאשר דואג הרשע בעצמו, בהריגת 85 איש. כאמור, איבד דואג את חלקו לעולם הבא – דבר נדיר ביותר בתולדות ימי עם ישראל.

וכאן מגיעה הערת הגמרא:

 

"אמר רב, אלמלי הלווהו [נתן לו לדרך, מלשון: "לוויה"] יהונתן לדוד שתי ככרות לחם - לא נהרגה נוב עיר הכוהנים ולא נטרד דואג האדומי ולא נהרג שאול ושלשת בניו".

 

אם יהונתן היה נותן לדוד צידה לדרך, לא היה דוד נגש לאחימלך לבקש מזון לדרך, ולא היה מתחיל כל הסיפור. את כל הצרות ניתן היה למנוע בקלות. שתי ככרות לחם היו משנות את פני ההיסטוריה!

הן היו מצילות את חייהם של אנשי העיר נוב; היו מצילות את דואג מדיראון העולם אליו הגיע; ובסופו של דבר, היו מצילות גם את חייהם של שאול המלך ושלושת בניו, שהחטא של הריגת נוב היה בעוכריהם.

כמה אירועים טרגיים היו נמנעים אילו רק נתן יהונתן לדוד שתי ככרות פשוטות של לחם!

מדהים לחשוב על זה. כמה אירועים כבירים וטרגיים היו נמנעים אילו רק נתן יהונתן לדוד שתי ככרות פשוטות של לחם כצידה לדרך!

ולמה לא נתן יונתן את זאת? שמא מפני שלא כל כך אהב את דוד? כמובן שאופציה זו מביאה לידי גיחוך. אהבת דוד ויהונתן היא הסמל לאהבה שאינה תלויה בדבר, ואהבת נפש אהבו הם זה את זה. הרי תחילתו של הסיפור היא במסירות הנפש של יונתן להגנתו של דוד!

אז שוב, למה לא נתן יונתן את הצידה האמורה?

חוסר תשומת לב – זו הסיבה, ולא יותר. בשוגג היה הדבר, לא חלילה וחס מכוונה רעה. אבל זה לא משנה את התוצאה. בסופו של דבר, התוצאות החמורות הגיעו ואירעו, הכל בשל חסרון של שתי ככרות לחם...

 

***

 

אין דרכי להדגיש כיוונים שליליים. אדרבה, אני מחפש את נקודת האור והעידוד בכל דבר. וכן אעשה גם הפעם. הבה נתאר לעצמנו שיהונתן אכן היה נותן לדוד שתי ככרות לחם. מה היה קורה? כיצד היה אפשר לציין את התפנית הכבירה הזו? אלו כותרות היו מתפרסמות בעקבות מאורע שכזה?

התשובה היא מאד משעממת. כלום. שום דבר לא היה קורה, כהני נוב היו ממשיכים בדרכם, דואג בדרכו, שאול ובניו בדרכם. שום כלום!

אבל האמת היא, שבספר הזיכרונות הגדול בשמים היה רשום באותיות מזהירות: ראו מה אירע עכשיו! יונתן נתן לדוד לחם, שינה את פני ההיסטוריה, הציל נפשות רבות מישראל.

הישג אדיר ועצום!

 

***

 

ננסה להכניס עכשיו את הלקח לחיי היום יום. פעמים רבות יש הזדמנויות לעשות חסד עם הזולת. הלוואה קטנה של כסף, טרמפ במכונית מכאן ועד שם, קניית מוצר בסופרמרקט בזמן שבלאו הכי אני שם, עצה איך לצאת מהפלונטר של מחשב תקוע...

פעולה יחסית קטנה, אך לפעמים התועלת – או מניעת הנזק – היא כה משמעותית!

דומני, שאם ניתן אל לבנו את הפוטנציאל העצום שיש בעשיית חסד, יהיה בזה משום עידוד רציני. אם נחשוב בלבנו שיתכן ובזכות פעולת החסד שלנו, אולי יכתב בספר הזיכרונות בשמים שזכינו לעשות כך וכך, זה ימריץ אותנו להוסיף את המאמץ הנצרך כדי לזכות לזה.

לעולם לא נדע על זה, עד אחר 120.

אבל זו תהיה האמת. שאכן בדיוק הטרמפ שלנו או ההלוואה שלנו או פעולה אחרת של חסד וסיוע ועזרה לזולת, היו כה משמעותיות בתמיכה שאותו אדם היה צריך בשעה גורלית זו. גם אם לא נדע על כך עד הסוף, כדאי תמיד להשקיע עוד קצת בשביל לעזור. ומי יודע אולי נזכה והפעולה ה'קטנה' שלנו תגרום לדברים שהם באמת 'גדולים'!?

 

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן