לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




3 שיעורים רוחניים שלמדתי מכדורסל

3 שיעורים רוחניים שלמדתי מכדורסל

הגובה שלי אינו עולה על מטר שמונים אבל הצלחתי לפתח בתיכון כישורי הטבעה מרשימים בכדורסל. כיום, הרבה שנים אחרי, אני מגלה שלקחתי איתי לדרך גם מטען רוחני מאותם הימים.

מאת

אולי גברים לבנים לא יכולים לקפוץ, כמו שרומז שמו של הסרט מלפני 4 שנים, אבל גברים יהודיים בהחלט יכולים לקפוץ! ואני מדבר מניסיון אישי. הגובה שלי אינו עולה על מטר ושמונים, אבל בהיותי בתיכון פיתחתי מגוון של הטבעות ואפילו זכיתי בתחרות הטבעות. ייתכן שבאופן רשמי הפכתי לגבר בבר-המצווה שלי, אבל חלמתי להפוך ל"גבר" דרך יכולת הקפיצה שלי.

אהבתי את הרגשת הריחוף חסר המאמץ המשולב עם הסיום רב העוצמה של ההטבעה. עם זאת, אני מביט אחורה בחיבה דווקא על התקופה שבה הייתי כמעט מסוגל להטביע, אך לא ממש. בקיץ שלפני השנה הראשונה שלי בתיכון, נראו שוליהם של חישוקי הכדורסל כאילו הם מקניטים אותי ומתגרים בי. הייתי קופץ וקופץ וקופץ, מתקרב עד אימה בכל פעם - אבל לא משלים את רוב ההטבעות. בסופו של אימון היו רגליי מרגישות כמו קניידלעך לא מוצלחים וידיי לפעמים שתתו דם מהשפשוף כנגד שולי המתכת - אבל מעולם לא איבדתי תקווה שיום אחד אוכל להטביע.

חוויתי הרבה רגעים נעלים ואפילו רוחניים כששיחקתי כדורסל.

כשאני נזכר באובססיה שלי לגבי כדורסל והטבעה, לפעמים זה נראה כמו בזבוז אדיר של זמן. באותם רגעים של חרטה, אני מזכיר לעצמי שחוויתי הרבה רגעים נעלים ואפילו רוחניים כששיחקתי כדורסל. כפי שאמר המאמן הנוכחי של קבוצת הלוס-אנג'לס לייקרס: "עבורי, כדורסל הוא ביטוי של חיים, חוט בודד, לעתים נוצץ, שמשקף את השלם".

לצורך מציאת נחמה נוספת אני עובר על אחד מכתביו של מייסד החסידות, הרב ישראל בעל-שם-טוב, המציין כי אדם יכול לזכות בצמיחה רוחנית מכל דבר שהוא שומע או רואה. על פי עיקרון זה, יש שלושה שיעורים חשובים שלמדתי מהטבעה ומכדורסל.

1. הכרה במקור כשרונותינו

לאחר ששיפרתי את כישורי הקפיצה שלי והתחלתי להטביע בעקביות, בתחילת הקריירה התיכונית שלי, אפשר לומר שההצלחה עלתה לי לראש. יכולתי לעשות משהו שרק מעטים בתיכון יכלו לעשות, והיה לי ברור למדי (וכנראה רק לי זה היה ברור) שהדבר הופך אותי לחשוב ומיוחד. התחלתי לשחק את התפקיד, והתהלכתי במסדרונות התיכון מלא בחשיבות עצמית.

הבועה שלי התנפצה כתוצאה מתופעה מעניינת. שחקנים אחרים וצופים סקרנים שאלו אותי רבות, "מה עשית שאתה יכול לקפוץ ככה? מה הסוד שלך?"

ובכן, מה עשיתי? לא השתמשתי בשום "נעלי פלא" ולא עשיתי תרגילים מיוחדים. בסופו של דבר נאלצתי להתחיל להמציא תשובות, כי אף אחד לא האמין לי כשאמרתי את האמת: לא עשיתי שום דבר מיוחד. יכולת הקפיצה שלי הייתה פשוט מתנה משמיים, משהו שעשיתי מעט מאוד כדי להרוויח אותו או להיות ראוי לו. מדוע העניק לי ה' מתנה זו?

2. קבלת תוכניתו של אלוקים

בסוף התיכון הבנתי שאינני עומד לקבל מילגת כדורסל – הבנה שהייתה מאכזבת ביותר. עם זאת, אוניברסיטת ברנדייס הייתה מעוניינת שאלמד אצלה וגייסה אותי (בברנדייס אין מלגות אתלטיקה). בברנדייס, לראשונה בחיי, התחלתי להיות מוקסם מהיהדות ובהמשך, גם מישראל. בהדרגה נעשיתי דתי יותר ובסופו של דבר עליתי לארץ, שם פגשתי את ענת, הנפש התאומה היפהפייה שלי, והתחתנתי אתה. כיום אנו חיים כאן באושר בעיר מודיעין.

אם האוניברסיטה לא הייתה מתעניינת בי בגלל כישורי ההטבעה שלי, ייתכן שלעולם לא הייתי מתקרב ליהדות או פוגש את אשתי הנוכחית! הבעל שם טוב מלמד שעלה מתעופף ברוח, רק מכיוון שאלוקים רוצה שעלה זה ישרת מטרה ספציפית בעולם. קשה להאמין שיכולת הקפיצה שלי הובילה אותי בסופו של דבר לארץ הקודש, אבל אני לא רואה שום דרך אחרת שבה הייתי מגיע לכאן.

3. לעולם אל תוותרו

רבי מנחם מנדל מקוצק לימד שכל הנשמות יורדות בסולם מן השמיים לאדמה. לכל נשמה סולם אחר. ברגע שהנשמות מגיעות לאדמה, הסולמות האישיים שלהן נלקחים. בסופו של דבר, הנשמות מצוות לקפוץ בחזרה השמיימה. חלק הופכות מדוכאות ואפילו לא מנסות לעלות למעלה, הן חוששות שהמשימה שלהן בלתי אפשרית. אחרות קופצות מעלה מטה מספר פעמים, ואז מתייאשות.

אבל יש כמה נשמות שמסרבות לוותר, למרות שהסיכויים נראים אפסיים. נשמות אלה מתמידות וממשיכות לקפוץ עד שאלוקים מושך אותן למעלה לבסוף, במעשה של רחמים.

כשקראתי משל זה לראשונה, מיד נזכרתי בתקופה שבה נאבקתי בהתמדה להטביע. נדרשו לי שעות ארוכות של קפיצות מתמידות והרבה כישלונות, אבל מעולם לא ויתרתי, למרות האפשרות שלעולם לא אצליח. בסופו של דבר, שאיפותיי התממשו.

מאז שעליתי לארץ, מצאתי שגם השאיפות הדתיות זוכות לגמול. לעתים אני נבהל או מתוסכל מטקסטים "מסובכים במיוחד" בגמרא, מספר תפילה לא מוכר או מדחפים לא-נאצלים שאני מגלה בתוכי. אבל אני מגלה שכשאני מתמיד במאמציי ולא מוותר, בסופו של דבר אני משתפר מבחינה דתית, בעזרתו של האלוקים.

תשואות הקהל ופרץ האדרנלין לאחר הטבעה הם אכן חוויה בלתי נשכחת. אבל הגמול האמיתי מגיע לאלו שמשקיעים מאמץ במשך ימים, חודשים או אפילו שנים, כדי לשפר את עצמם מבחינה רוחנית - ובסופו של דבר, מצליחים.

במשך רגע קצר הם חווים קשר נעלה לאלוקים, קשר שאין שום תחושה שתשווה לו, אפילו לא לאחר ההטבעה הגבוהה והמרהיבה ביותר.

 

28/4/2007

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) שמעון דואני, 26/8/2014 05:23

כפר יונה

רצוני להיות במפגשים עם חברה

(2) אבי, 21/4/2009 15:34

מעולה, תודה רבה : )

:>

(1) ספיר, 18/5/2008 14:33

מקסים!

אהבתי... (:

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub