לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הרב והאפיפיור – מה בין הנצרות ליהדות?

הרב והאפיפיור – מה בין הנצרות ליהדות?

כלי התקשורת מגדירים את הנצרות כ"דת המונותיאיסטית הגדולה בעולם", האמנם?

מאת

מותו של האפיפיור יוחנן פאולוס השני, הביא לגל גדול של התעניינות בכנסיה הקתולית, בפוליטיקה הפנימית שלה ובאישיותו של האפיפיור שנפטר. ניתן לומר, שכלי התקשורת בארץ סיקרו את הלווייתו של האפיפיור, כאילו היה מדובר לפחות על שר בממשלת ישראל.

בימים אלו, לאחר מינויו של האפיפיור החדש, ראוי ללמוד קצת יותר לעומק על מהותה של הנצרות הקתולית, דווקא בהקשר התיאולוגי הפחות ידוע. מעטים עוסקים בהקשר זה, משום שהוא נשמע אזוטרי משהו, אך אנו ניווכח לראות, שהוא רלוונטי וחשוב ביותר להבנת המכאניקה של הדתות.

 השילוש הקדוש

מהי בעצם האמונה היסודית של הנצרות? היטיב לתאר זאת במונחים ובשפה פשוטה, דווקא ר' יהודה הלוי "שלנו" בספרו "הכוזרי". שם הנוצרי המוזמן להציג את דתו לפני מלך כוזר, מציג את אמונתו כך (בהשמטות, לשם הקיצור, ההדגשות כמובן שלי):

"בדור האחרון לבני ישראל נתגשמה האלוקות והייתה לעבר בגוף של בתולה ממשפחה רמה בישראל, והיא ילדתו (את ישו [המעתיק]), אנושי בנגלה ואלוקי בנסתר, נביא שלוח בנגלה, ואלו-ה שולח נביאים בנסתר, והוא המשיח, הנקרא אצלנו "בן האלוקים", והוא האב, והוא הבן, והוא רוח הקודש".

התיאולוגים הנוצרים ניסו להסביר, שבעצם מדובר ב"שלשה שהם אחד", אך הם לא הצליחו לשכנע אף אחד.

שמעתי שמישהו בכלי התקשורת הגדיר את הנצרות כ"דת המונותיאיסטית הגדולה בעולם". אולם, האמת היא שהיא מונותיאיסטית רק באופן חלקי ביותר. ה"שילוש הקדוש", בו דוגלים בעיקר הקתולים, מתייחס לכך שהא-ל, בעת ובעונה אחת, הוא בדמות אב, בן ו"רוח הקודש", מה שרחוק מרחק רב ממונותיאיזם (אמונה בא-ל אחד) מושלם. התיאולוגים הנוצרים ניסו להסביר, שבעצם מדובר ב"שלשה שהם אחד", אך הם לא הצליחו לשכנע אף אחד (או אחת) ובודאי שלא את מיליוני המאמינים בכתות נוצריות חדשות יותר, כדוגמת הפרוטסטנטים או הקווייקרים, ששינו את התיאולוגיה כדי שתהיה מונותיאיסטית יותר.

 מונותיאיזם

מקורות היהדות מגדירים את הנצרות, כ"עבודה זרה בשיתוף". זאת אומרת, שמאמינים בא-ל אחד, אך אומרים שיש לא-ל האחד שותפים. הוא אינו פועל לבדו, אלא יש לו "עוזרים" מתחתיו, שביכולתם להשפיע על מהלך הנהגתו מרצונם החופשי. הפוסקים דנו, האם אמונה כזו ראויה ל"בני נוח" – היינו לכאלה שאינם יהודים, או שמא היא נחשבת עבודה-זרה האסורה לגויים כיהודים.

 נשאלת השאלה - מה זה משנה מבחינת התנהגותה של הדת או האמונה, אם המונותיאיזם הוא טהור או לא?

 ובכן, זה משנה מבחינת האמת.

אם באמת מאמינים בא-ל אחד, אזי אי-אפשר "לסבך" ולשבש הדברים ולהמעיט בערכו. טיעון זה נכון כשלעצמו, אך בדורנו, כשהאדם המודרני מרוכז בעצמו ומעניין אותו רק מה שישפיע על חייו, יש למצוא את המרכיב ההתנהגותי-ערכי שנוצר, כתוצאה מהפגם במונותיאיזם של הנצרות. זאת על מנת, שגם אנו נוכל להבין את חשיבות האמונה בא-ל אחד, באופן מלא ומושלם.

האלילות, היא ההפך הגמור מהאמונה בא-ל אחד.

ההיסטוריונים טוענים, שהעיוות בתפישתם של הנוצרים את האמונה בא-ל אחד, נובע מכך שהנצרות, היוותה מעין פשרה בין היהדות המונותיאיסטית, לבין האלילות, בה העולם היה שקוע. האלילות, היא ההפך הגמור מהאמונה בא-ל אחד. אם נביט בהשלכות הערכיות של האמונה באלילות, נוכל להבין מדוע, חשובה האמונה בא-ל אחד באופן מוחלט.

 

אחת הצורות הקלאסיות של האלילות, היא הוורסיה הפרסית, המחלקת את העולם ל"אור" ו"חושך". יש אל טוב ויש אל רע. האל הטוב שולט ביום והרע בלילה. ההשלכה של אמונה זו לגבי האדם, הוא שיש מקום לעבוד את "האל הטוב שבמרומים", אך יש גם אל רע, ואם איננו רוצים שהוא יכעס, עלינו לעבוד גם אותו, ולכן, עלינו לעשות מדי פעם גם רע. לא רק רע, אלא רע באופן הבוטה והמושלם של המילה, מה שנקרא להיות רע "עד הסוף". מי ששמע על הצורות האכזריות של העבודה הזרה של "כת השטן", יכול להבין למה אני מתכוון. הם נוהגים לשרוף חתולים בעודם בחיים ולפעמים גם ממיתים בני אדם, "במצוות" האל שלהם.

 פולחנים אליליים

מכאן, נוכל להקיש גם, לגבי אלילות רב גונית יותר, שבה יש "אל פריון" ו"אל מלחמה", אלת אהבה ו"אל שנאה" וכדומה כיד הדמיון הטובה. לכל אחד מהם פסטיבלים וחגיגות משלו וכשאני חוגג את חגו של אל זה, אני מחכה את התנהגותו, בה בשעה, שאני מחכה את התנהגותו של אל אחר, בשעה שאני חוגג את החג שלו – כמובן באופן שבו אני תופס את ציפיותיו ממני – הוא עצמו אינו מדבר. כלומר, במצב כזה, גם דברים שהחברה של היום רואה כאנטי מוסריים, עשויים להיות מותרים במסגרת פולחנו של האל, המייצג כוח זה. כך, העבודה לאל הפריון, תתיר את מכירת גופה של האישה, תתיר רצח ילדים כמו בפולחן ה"מולך", בו הוקרבו ילדים חיים באש לאל המלחמה. (מי שקרא את "בעל זבוב", ראה כיצד מנהיגים ניצלו זאת והמציאו אלים ופולחנים, על מנת לדכא את יריביהם הפוליטיים, לשבור כל קוד התנהגות וליהנות מכך, שהמאמינים עושים כל דבר שיעלה בדמיונם המעוות).

 

במצב שכזה, אי אפשר בכלל לדבר על ערכים מוחלטים, המחייבים את כלל האדם. גם לא ערכים "הומניסטיים". שכן, אל "הרע" מצפה שאעשה רע, וכדי לרצות את אל "המלחמה" שלא יפגע בנו, עלי להקריב קרבנות אדם...

רק מונותיאיזם טהור נותן אפשרות לטענה, שיש לא-ל רק מערכת אחת של ערכים ודרישות מן האדם.

רק מונותיאיזם טהור נותן אפשרות לטענה, שיש לא-ל רק מערכת אחת של ערכים ודרישות מן האדם. בקרב היהדות, לחם הרמב"ם לחנך את המוני בית ישראל, להגדיר ולבסס את עקרון הייחוד המושלם של האלוקים ולשלול כל ניסיון לדמות לו גוף או צורה. זאת על מנת, שחלילה לא יהיה מקום להאמין בעוד "משהו" לצידו של הא-ל (ראה: ספר מדע, הלכות יסודי התורה).

דבריו של הרמב"ם בנושא זה מוסכמים על כל הפוסקים של היהדות, עד האחרון שבהם. כמובן, הרמב"ם לא המציא זאת. למעשה, אין הוא אלא מפרש ונותן משמעות והבנה לפסוק הכל כך חשוב, שאנו אומרים פעמים ביום: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". הצהרה זו מעידה, כי היהדות באה להכריז על הבשורה, ש"ה' אחד"! וכן גם בעשרת הדברות: "אנכי ה' אלוקיך", "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני". הצהרות אלו, הן לב לבה של היהדות. אנו יכולים להזדהות עם כך ברגע שנבין, שרק מכוח זה יכול אלקי ישראל, לצוות בציווי מוחלט את שאר הצווים המוסריים- אבסלוטיים, הבאים מיד אחר כך: "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב, לא תענה ברעך עד שקר"

מונותיאיזם והנצרות

 

כאמור, בנצרות אין מונותיאיזם טהור, משום שהנצרות מאמינה ב"שילוש הקדוש", של האב הבן ורוח הקודש. הבה נבחן אם דברים אלו השפיעו על החלק המעשי של ההנהגה הקתולית. אכן, אצל הנוצרים, והקתולים במיוחד, יש למעשה שני סוגי אנשים. יש את "המון העם" ויש את כהני הדת, כשהפער ביניהם הוא עצום! כהני הדת אסורים בנישואין ובהקמת משפחה, ואמורים להקדיש את כל חייהם ומרצם, אך ורק לעבודת הדת ולקידום ענייניה של הכנסייה.

מאידך, האיש הפשוט, איננו מוגבל כמעט בחיי היום יום. אמנם חלים עליו חובות שונים כגון תפילה בימי ראשון בכנסיה, אך דברים אלו אינם מעקרונות הדת הישנים, וגם אינם בהכרח משפיעים על חיי היום יום. בנוסף, כשהאיש מן השורה זקוק לדבר מה מן הא-ל, הוא חייב לעשות זאת דרך הכומר (ולא "לעקוף סמכות"). כמו כן כאשר הוא חוטא, הרי שהוא חייב להתוודות אצל הכומר על חטאיו. החטאים, אגב, נסלחים כתוצאה מעצם הוידוי, ללא התניה בפעולות אחרות, כמו קבלה על העתיד שלא להמשיך בפעולות אלו.

 

דומה הדבר, שמעמדו של הכומר הנוצרי הוא תולדה, של ה"פיצול" האלוקי בין האב לבין הבן. הכומר וההירארכיה הכנסייתית, מציגים עצמם במידה מסוימת כא-ל עצמו, תוך שהם משמשים מעין "מתווכים", בין המאמינים לבין הא-ל שבמרומים, כמו גם ישו עצמו. כך גם יש להבין את יכולתו של האפיפיור, על פי הדוקטרינה של הקתולים, לשנות את חוקי הדת ככל העולה על רוחו. הרי הוא למעשה נציגו של הא-ל בעולם וממלא מקומו של ישו. מדוע, אם כן שלא תהיה לו הסמכות לשנותם?

מחד, מצפים מן הכומר להיות "מלאך" שאינו נזקק לאישה. מאידך, נותנים לו המון כוח.

מעמדם המשונה של אנשי הכמורה הוא מקור לצרות רבות. מחד, מצפים מן הכומר להיות "מלאך" שאינו נזקק לאישה. מאידך, נותנים לו המון כוח. הכוח כלפי המאמינים נובע מכך, שרק לכמורה ישנה גישה ישירה אל הא-ל ולא למאמין הפשוט. בדרך זו צברה הכנסייה הקתולית נכסים רבים ועצומים, והיא ככל הנראה, הממסד הדתי העשיר ביותר בעולם.

 

גישת היהדות

גישה זו נוגדת כליל את היהדות, שבה אין לאיש היכולת לשנות את חוקי התורה, כולל "הרב הראשי", גדול הדור, או מי שזה לא יהיה. אם יורה רב על שינוי בחוקי התורה, גם אם יהיה גדול שבגדולים, אנו מצווים שלא לשמוע בקולו. אם שמענו בקולו וטעינו, הרי שאנו חייבים בכפרה בדיוק כמו הרב. כמו כן, ביהדות, הרב נושא אישה ומוליד ילדים כאחד האדם. הוא אינו אלא "ראשון בין שווים". זכויותיו נובעות ממעשיו ומתורתו, ולאו דווקא מהמשרה בה הוא נושא.

 

14/5/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 9 תגובות ב-8 דיונים

(8) , 14/10/2008 00:52

מאמר מעניין....

תודה לכותב...

(7) נחמה, 3/8/2006 08:52

תגובה למאמר של הרב חיים פרלמוטר

שלום כבוד הרב,
עד כמה שידוע לי, האל שהנוצרים מאמינים בו הוא אותו אל של היהודים, האל האב לא השתנה, הוא הוליד בן עם מרים על ידי רוח הקודש. הנוצרים מאמינים בא-ל היהודי בבנו ישוע וברוח הקדושה וזה השילוש.

אלעד, 18/4/2014 21:28

נחמה, אכן מדובר על כך שהנצרות היא עבודה זרה

ישו טוען מס' פעמים שהוא ואביו הוא אחד ובמקרה אחר טוען שהוא בעצמו אלוקים .
הוא גם מבטל את התורה שהיא דבר האלוקים , דבר שה' מזהיר ממנו בתורה .
כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵם חֲלוֹם, וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת. ג וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ לֵאמֹר: "נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתָּם, וְנָעָבְדֵם". ד לֹא תִשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא אוֹ אֶל חוֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא! כִּי מְנַסֶּה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. ה אַחֲרֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוּ, וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו תִּשְׁמֹרוּ וּבְקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן. ו וְהַנָּבִיא הַהוּא אוֹ חֹלֵם הַחֲלוֹם הַהוּא יוּמָת, כִּי דִבֶּר סָרָה עַל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְהַפֹּדְךָ מִבֵּית עֲבָדִים, לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בָּהּ. וּבִעַרְתָּ הָרָע מִקִּרְבֶּךָ. {ס}

נביא הכוונה כפי שהוא : אדם דמעביר את מסר האלוקים ובעל כוחות נבואה ( ניסים ונפלאות ועוצמה מאת הקדוש ברוך .. בקיצור איש האלוקים )

(6) רינה, 8/12/2005 09:32

יופי!!!

יופי של מאמר אתם צודקים בכל מילה ומילה!!!

(5) יוסי, 19/6/2005 02:29

בתגובה לרביד - מס' 4

אלוקים ושכינה הם לא שני דברים נפרדים. מדובר על שכינת האלוקים, קרי, על הימצאותו. גם המלאכים אינם בדרגה אחת עם אלוקים אלא באים לבטא את ההוצאה לפועל של דברו - לא מדובר בשותפות מסוג כלשהיא.

ארון הקודש והמשכן לרגע לא באים להגביל את מקומו של אלוקים. מדובר, כפי שכתוב בתורה, במשכן לשמו של ה', זאת אומרת משכן להמסמל את שכינתו של אלוקים. ברור כי לא מדובר כי אלוקים שוכן בצורה פיזית במשכן.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub