לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: בא
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




כיבוד הורים ב

כיבוד הורים ב"דור הסנדוויץ'"

לאותם הקרועים בין האחריות לילדיהם לבין האחריות להוריהם המזדקנים, יש דילמות מיוחדות משלהם.

מאת לאה אברמוביץ

ילדיה של גב' ל. הם כבר בוגרים. יש להם חיים משלהם, ובעלה עומד לפרוש מעבודתו. בשלב זה היא אמורה להאט את הקצב, להירגע קצת ולהתמקד בשאיפותיה הרוחניות והאינטלקטואליות. היא יכולה להתנדב בבית החולים המקומי או להשתתף במגוון רחב של קורסים, החל ממחשבים וכלה בתולדות העם היהודי. זמנה בידה כעת.

אם כך, מדוע גב' ל. כל כך מבולבלת, כל כך מוטרדת, כל כך שחוקה? למה היא הולכת לישון בשתיים לפנות בוקר, בתחושה שלא הצליחה להשיג דבר? מדוע היא פקעת עצבים, והיא רבה עם הקצב, עם המרכזנית, ובמיוחד עם בעלה שנאלץ לסבול מזה זמן רב ממצבה?

כמה משרות בו זמנית

למעשה, גב' ל. עוסקת בכמה משרות בו זמנית. כעת, משילדיה גדלו, עליה לבנות קשרים עם חתנים וכלות; היא עוסקת בייעוץ בענייני משק בית ומשמשת כ"שמרטפית ראשית בהתראה קצרה". נוסף על כך, מצפים ממנה גם למלא תפקידים שונים בקהילה, משום שככלות הכול, יש לה "כל כך הרבה זמן".

גב' ל. היא גם בת וכלה להוריה ולהורי בעלה המזדקנים, והיא הקרובה היחידה שאיכפת לה מדודה רווקה מבוגרת, שעל קיומה של גב' ל. שמעה רק בגיל 80. הבוקר למשל, היה עליה לקחת את הדודה לרופא עיניים. גב' ל. קובעת את התור, עוזרת לדודה העקשנית (שמסרבת לשכור עזרה מקצועית) להתלבש, ובדיוק ברגע בו היא עומדת לצאת עם הדודה לרופא העיניים, מתקשרת כלתה לבשר לה שהמקרר שלה נוזל.

כשהן מגיעות לרופא העיניים, הן נאלצות לחכות שעה בתור. הדודה חסרת מנוחה, ונדרשת מיומנות מסוימת על מנת להרגיע אותה עד שתורה מגיע. הרופא אומר להן שהדודה זקוקה לטיפות עיניים מסוג חדש (גב' ל. תצטרך ללכת לבית המרקחת לפני שתטפל במקרר הנוזל). היא מסבירה הכול לדודתה שלוש פעמים לפני שהן חוזרות הביתה.

היא בודקת שהכול כשורה לפני שהיא יוצאת מבית הדודה, ומגיעה הביתה בדיוק בזמן לשמוע, שאמהּ-שלה, שסובלת מאלצהיימר, שוב שרפה את הסירים.

היא בודקת שהכול כשורה לפני שהיא יוצאת מבית הדודה, ומגיעה הביתה בדיוק בזמן לשמוע, שאמהּ-שלה, שסובלת מאלצהיימר, שוב שרפה את הסירים ואביה יצא מכליו. "אדם בן 88 לא צריך לטפל בבעיות כאלה", אומר אביה, וגורם לבת היחידה שגרה בסמוך אליו להרגיש אשמה.

גב' ל. חשה לנחמו ולנקות את הסירים. היא גם מגלה, שהמצעים רטובים, מחליפה אותם לפני שאביה יבחין במשבר, ותוהה כיצד יתמודדו הוריה עם בעיה זו, שהולכת ונעשית תכופה לאחרונה.

בעודה בבית הוריה, היא מקבלת שיחת טלפון מבנה, ששואל אם תוכל להשגיח על התאומים מחר, כיון שלאשתו יש תור לרופא שיניים.

היא אוהבת לשמור על התאומים, אבל היא הבטיחה לקחת את אביה למועדון פנסיונרים חדש, כדי לשחרר אותו קמעה מהלחץ הכרוך בחיים עם אישה בלתי בריאה בנפשה. גב' ל. מתכננת גם לנצל את הזמן ולמצוא מטפלת חדשה לאמהּ. מטפלת, כך היא מקווה, שלא תגנוב, לא תדבר בטלפון כל היום, ותהיה טובה לאמהּ. בצער רב היא מסרבת לבקשתו של בנה, ומרגישה מתוסכלת מאוד. "איך אצליח ליצור קשר עם נכדיי, כשאני מטפלת כל הזמן באנשים זקנים? ", היא שואלת את עצמה.

גב' ל. מייצגת פלח באוכלוסייה המכונה לעיתים "דור הסנדוויץ'", או "דור הביניים". זהו הדור שנמצא באמצע, בין שני דורות, וקרוע מצד אחד בין האחריות לילדים ולנכדים, ומצד שני בין ההורים, הסבים ושאר בני משפחה מזדקנים.

הטיפול בדור השלישי

בימינו, ככל שתוחלת החיים מתארכת, וגדלים המרחקים הגיאוגרפיים בין הורים לילדיהם, בעיית הטיפול בדור השלישי, המזדקן, הולכת ומחריפה. לעיתים כמה מבני דור הביניים מוצאים את עצמם אחראיים, לשלושה או ארבעה זוגות של בני משפחה מבוגרים.

נשים כמו גב' ל. אפשר למצוא בכל מקום, בוריאציות שונות, מה שמעלה שאלות מעשיות ואתיות כאחת. כך למשל היא ההתחבטות בין "מה שאנחנו רוצים לעשות", ו"מה שצריך לעשות". כשעוסקים באחריות במשפחה רב דורית, דילמה זו קשה במיוחד. נשים וגברים בגיל העמידה, נקרעים בין המסרים שהם מקבלים מהחברה לבין צו מצפונם. מצד אחד, התרבות המערבית של ימינו מכריזה בריש גלי: "עשו את מה שאתם באמת רוצים לעשות". התרבות מעודדת אנשים להציב לעצמם מטרות בחיים ולהשיג אותן, לפתח את הפוטנציאל האישי שלהם, ולשים את חייהם הפרטיים בעדיפות עליונה.

כולנו חונכנו על אותן אמרות עתיקות: "כבד את אביך ואת אמך", כלומר, לתת עדיפות לצרכיו של הדור המבוגר מאתנו.

מצד שני, כולנו חונכנו על אותן אמרות מוכרות: "כבד את אביך ואת אמך", כלומר, לתת עדיפות לצרכיו של הדור המבוגר מאתנו. אנשים רבים אכן רוצים באמת ובתמים לסייע להורים שהביאו אותם לעולם, פרנסו אותם, סיפקו להם את צורכיהם והעניקו להם אהבה ללא תנאי. גם כשאנשים סבלו מילדות קשה, מהתעללות, או מטראומות, עדיין מתרה בהם הדת היהודית לספק את צרכי ההורים, אם לא מתוך אהבה, לפחות מתוך תחושת מחויבות.

לרוב הרצון לעזור להורינו, גובר על הרצון להיעזר בחלופות אחרות, אך קיים צורך בהנחיות ברורות. האם בעל חולה צריך לטפל בהורים שמצבם קשה ממנו? האם עלינו לאפשר לרופא לומר לחולה במצב אנוש מהו מצבו האמיתי? כיצד נתמודד עם הורה פרנואידי, שלא מאפשר לנו לטפל בו? והאם ניתן לחולה סוכרת את האוכל שהוא משתוקק אליו, ואף מתעקש לקבלו?

הלכה מודרנית

רבנים חשובים עסקו בשאלות אלה משך דורות בשנים. על אף שכל מקרה נידון לגופו, ומצריך פסק הלכה נפרד, ניתן למצוא בהלכה תשובות שקולות ומעמיקות לשאלות מעין אלה. ההלכה היהודית נוקטת בגישות "מודרניות" למדיי באשר להתלבטויות בין-דוריות שכאלה, ומציגה תובנות פסיכולוגיות, שלוקחות בחשבון מצבים מורכבים.

כך למשל, על אף שילדים בוגרים חייבים להקשיב להוריהם, הם משוחררים מחובה זו בכל מה שנוגע לבחירת בן/בת זוג, או מקצוע. כל האימהות שמנסות לדחוף את בניהן לקריירה של רופאים או עורכי דין ואת בנותיהן לקריירה בימתית, יכולות לנסות להשפיע, אך אינן יכולות להיעזר בדיבר החמישי כטיעון מכריע. הורים אינם יכולים למנוע מילדיהם לעלות לארץ, או לקבוע את מוסד הלימודים שלהם. בדומה לכך, אם הורה דורש מילדיו לעשות משהו שיפגע בו (למשל, חולה סוכרת שמבקש מאכל אסור), אל להם לתת לו את מבוקשו.

נשים נשואות משוחררות מחובת הדאגה להוריהן המבוגרים, אם יש להן מחויבות למשפחתן- שלהן, אך ההלכה מעודדת את בעליהן (החתנים) לאפשר לנשותיהם ללכת בעקבות נטיית לבן בעניין זה. בנים, לעומת זאת, מחויבים לטפל בהוריהם, גם על חשבון משפחתם הגרעינית. אך הם אינם יכולים לשכן את ההורים (או החם והחמות) בביתם, ללא הסכמת הרעיה (וההפך). בדומה לכך, הורים בעלי אמצעים אינם יכולים לדרוש מילדיהם שיתמכו בהם כלכלית או לבזבז את כספם של ילדיהם לצורכיהם האישיים. כאשר הורה כזה מבקש מבנו שיקנה עבורו תרופה יקרה בבית המרקחת, הבן בהחלט רשאי לבקש החזר הוצאות, אם כי בצורה מנומסת, כמובן.

ההלכה מתרה בהורים לנהוג בילדיהם הבוגרים בכבוד, ולא לפגוע בהם פיסית או מילולית.

ההלכה מתרה בהורים לנהוג בילדיהם הבוגרים בכבוד, ולא לפגוע בהם פיסית או מילולית, כדי שהילדים לא יצאו מכליהם ולא יפגעו בהוריהם בתגובה לכך. כך אנו למדים מהפסוק: "לפני עיוור לא תשים מכשול".

ההלכה מעודדת אנשים, שהטיפול בהוריהם הוא מעל לכוחותיהם, לשכור אדם שיעשה זאת עבורם. מטפל מקצועי יטיב בוודאי עם הורה שמצבו המנטאלי מעורער, ואילו עצביו של בנו הבוגר לא יישחקו.

מצוות כיבוד אב ואם דורשת ערנות ואמפתיה, זמינות בכל עת וגם כוח סבל. (גם חוש הומור לא יכל להזיק). קל מאוד לילדים בוגרים לנטוש את "שדה הקרב" ולא לטפל בהורה המבוגר, או לעשות את ההפך הגמור, ולפגוע בעצמאותו של ההורה מתוך דאגת יתר.

אין פלא שהדיבר החמישי, כשהוא מתקיים כיאות, שכרו בצדו ("למען יאריכון ימיך"). ככלות הכול, חז"ל כבר אמרו שזהו הדיבר הקשה מכולם.

לכל אותם אלו, שממלאים תפקידים רבים מדי בעת ובעונה אחת, קרועים בין תסכול לרגשות אשמה, שאינם בטוחים שהם עושים את הדבר הנכון, אני רוצה לומר: אני בטוחה שאתם עושים את המיטב למען הוריכם, בנסיבות הקיימות. בכך אתם גם מציבים דוגמה ומופת לצאצאיכם-שלכם.

 

5/3/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) שירה, 1/11/2010 07:57

אמא שלי שתחיה, אשה חכמה.

כשהיא יצאה לפנסיה היא הודיעה חגיגית לכולנו , שהיא יוצאת לפנסיה בשבילה ולא בשבילנו. היא באה, מבקרת את הנכדים, שומרת עליהם כאנחנו מבקשים אבל רק אם זה מתאים ללוח הזמנים שלה. כל הכבוד לה. אני מעריכה אותה מאד על כך.

(1) אנונימי, 7/3/2005 07:35

מרשים,ונכון ומציאותי

קראתי בענין רב את המאמר,לי יש בעיה עם
מאמרים ארוכים.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub