לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




למה היהודים עשירים?

למה היהודים עשירים?

נחוצות תכונות אופי ומיומנות רגשית על מנת לשרוד בעולם העסקים. כיצד היהדות מסייעת לנו לרכוש את הכלים הללו?

מאת

נתחיל מהסוף: היהודים עשירים. נקודה. היהודים הם הקבוצה האתנית העשירה ביותר בארה"ב. מבין פחות מעשרת אלפים האנשים בעולם שמחזיקים יותר ממליארד דולר, כמעט 10% הם יהודים. ונזכיר, מדובר בעם שמהווה לכל היותר 0.2% מאוכלוסיית העולם.

העושר היהודי העסיק רבות את האנטישמים, שהשתמשו בו על מנת ללבות שנאה וקנאה, כרכו סביבו סיפורי בדים אימתניים וטענו שהעושר הזה מצוץ מהגויים, או שהם מנסים באמצעותו להשתלט על העולם.

אין צורך לענות על ההבלים הללו, וזה גם לא יעזור. אבל אולי, לעצמנו, אפשר לשאול: מהו סוד העושר היהודי? מה הוביל את היהודים, מעוטי היכולת, עם נתוני הפתיחה המינימליסטיים הללו, ללא מחצבי נפט, ובתקופות מסוימות אפילו ללא מולדת, אל חזית התעשייה והמסחר?

כדאי לגשת אל אחד הכלכלנים הבולטים ביותר בהיסטוריה היהודית. מאז יוסף הצדיק, בנו של יעקב אבינו שכיהן כשר אוצר וכמשנה למלך בממלכה המצרית העתיקה והנהיג בה רפורמות מקיפות (שגם עליהן עוד נכתוב בהזדמנות) היו עוד יהודים רבים שכיהנו בתפקיד הרם. אחד מהם הוא פרשן התנ"ך הנודע, דון יצחק אברבנאל, אשר מלבד גדלותו העצומה בתורה, כיהן כשר אוצר בממלכת קטלוניה-ספרד עד הגירוש המפורסם בשנת 1492. גם לאחר הגירוש הוא מילא תפקיד זה במדינות צפון איטליה.

בפירושו לתנ"ך, בוחר דון יצחק להתעכב על רצף של ארבע מצוות כלכליות המופיעות זו אחר זו בספר דברים.

ארבעה שלבים לצבור עושר

המצווה הראשונה היא מצוות "מעשר שני" אשר בה החקלאי נדרש להפריש 9% מהיבול השנתי, אותו הוא צריך לאכול בעצמו בירושלים.

מה ההיגיון בסוג כזה של מיסוי, שחוזר לאותו הכיס שהפריש אותו?

באותה העת ירושלים הייתה הפקולטה הגדולה ביותר בעולם, בודאי בעולם היהודי. בין רחובותיה הילכו אינטלקטואלים, גדולי תורה, שופטי עליון – "הסנהדרין" וגאונים בתורה. מטרת המצווה הייתה לחכך גם את החקלאים ואנשי האדמה עם ההשכלה ולימוד תורה.1

המצווה הבאה בתור, היא "מעשר עני". כאן כבר מדובר על וויתור לא פשוט. אחת לשלוש שנים נדרש החקלאי, הבורגני והמבוסס, להפריש לא פחות מתשעה אחוזים, ולהעניק אותם לאדם מן השכבות החלשות של החברה. זו בודאי מצווה שמחנכת את האדם למידת נדיבות משמעותית. מצד שני, היא מופיעה בתדירות נמוכה: רק שלוש פעמים בעשור. אפשר לספוג את זה.

וכאן אנו עולים קומה פסיכולוגית.

לאחר שהתרגלנו להפריש חלק מהיבול ולנהוג בו איפוק, לאחר שלמדנו שלא הכל שייך לנו ושעלינו לחלוק את העוגה עם שותפים שלא היו חלק מהמאמצים להשיג אותה, מופיעה מצווה לא פשוטה בכלל: "שמיטת כספים".

אדם שנוטל הלוואה, חייב כמובן להשיב אותה. אבל אם הגיע הזמן שהוא חייב לפרוע, והוא לא מסוגל, אין לו אפילו נכס שניתן לפרוע ממנו, יש מצווה לבעל החוב ל"השמיט" אותו, למחוק אותו אחת לשבע שנים.

הקושי הוא עצום. מדובר בהון שהאדם הרוויח אותו ביושר וציפה לקבל אותו בחזרה. זה פשוט "להוציא את הביס מהפה".

(מעניינת העובדה ששתי שרות המשפטים במדינת ישראל הציעו לבצע תספורת כזו בתנאים מגבילים, מתוך הבנה שאין שום תועלת לגרור את החוב כאשר אין לחייב כל אמצעי פירעון. זהו מצב שפוגע גם בחייב וגם בנושה.)

הרמה הקשה ביותר, על פי אברבנאל, היא מצוות צדקה. נכון, לא מדובר כאן על הרבה כסף. אבל היא מצווה תמידית. היא מרגילה את האדם לתת. ל"חור בכיס" קבוע ומודע, שמטרתו לסייע לעניים ולחלשים.

לארבעת המצוות הללו יש כמובן גם תפקיד חברתי חשוב. אבל מעל לכל יש להן תפקיד חינוכי ופסיכולוגי. הן מחנכות את האדם לאיפוק, יושרה ודחיית סיפוקים.

 איך זה הופך אותנו לעשירים?

ניקח לדוגמא השקעה במניה. לכל מניה יש גרף, לפעמים הוא עולה, ויחד איתו עולה מצב הרוח שלנו – הנה, הרווחנו המון כסף. אך לפעמים הוא יורד, ואיתו צונח הלב שלנו. בבת אחת נעלמים אלפי שקלים שצברנו ועבדנו עליהם.

כיצד הכי נכון להגיב לנפילה כזו? המומחים טוענים שהדבר הכי חכם הוא: להתאפק. לא למכור בבהלה את החלק שלנו לאחר ההפסד, אלא להמתין לצמיחה העתידית. זה מאוד מאוד קשה. קשה לאדם לראות הון אדיר שלו שהוא צבר במשך זמן רב ובעמל גדול כל כך, נעלם ומתפוגג.

בכלל, מניה מניבה רווחים לאחר שנים רבות של השקעה. כאשר החברה רושמת ביצועים מרשימים. זו השקעה לטווח ארוך. כיום, הממוצע של החזקת מניה בבורסה בניו יורק הוא תשעה חודשים בלבד, בניגוד לצו התבונה.

מדוע?

כי קשה מאוד לאנשים לראות את ההון שלהם מתאדה ונעלם ולא לעשות כלום. הם ממהרים לעזוב את השותפות שלהם בחברה המפסידה, למכור את המניות, ולנסות את מזלם במקום אחר. כמובן שהאסטרטגיה הזו היא גרועה מאין כמוה, ככה פורשים בשיא השפל, וממשיכים למקום הבא, עד שגם הוא מגיע אל שיא השפל. מתכון בדוק לאבד את כל הכסף.

מה שחשוב כאן הרבה יותר מאשר השכלה פיננסית, זו סבלנות, דחיית סיפוקים וחשיבה על העתיד. רק למעט אנשים יש את המיומנות הרגשית הזאת. רק מעט אנשים הם עשירים באמת.

הכלכלן הבכיר, דון יצחק אברבנאל, ידע לזהות בארבע המצוות הללו "ארגז כלים" שהיהדות מעניקה לאדם על מנת לבנות את המיומנות הרגשית הזאת. דווקא כאן, במצוות הכלכליות. מי שזוכה לקיים את המצוות הללו, זוכה להיות אדם טוב יותר, מחושב יותר, מאופק יותר. הוא ירוויח מהתכונות הללו בכל תחום בחיים.

כן, גם בביזנס.


1. פירוש התוספות על מסכת בבא בתרא, כב, א

22/8/2017

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) רינה, 15/10/2017 16:47

יפה אהבתי

מעשיר תודה

(1) עו״ד, 27/8/2017 13:02

מרשים

מעניין,מחכים ומקסים.יישר כח רבי אהרון.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub