רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

עם ישראל

5 הבדלים שפשוט אסור לשכוח

י׳ בתמוז ה׳תשע״ד י׳ בתמוז ה׳תשע״ד 08/07/2014 | מאת הרב נחמיה קופרשמיט

אנו מגנים בכל תוקף את הרצח של מוחמד אבו ח'דיר, אבל בואו לא נאבד את התמונה הגדולה.

עם ישראל כולו נמצא בהלם עמוק ובושה נוראה על הרצח הנורא של מוחמד אבו ח'דיר, צעיר בן 16 על ידי שישה יהודים קיצוניים. גינויים פומביים נשמעו מכל עבר: גם גינוי רשמי של ממשלת ישראל, וגם גינויים של יהודים רבים, מכל גווני הקשת הפוליטית בישראל.

בתקשורת העולמית התרחש מהפך כואב: תמונותיהם של גלעד, אייל ונפתלי הושלכו במהירות הצידה, והוחלפו על ידי כותרות על "רצח הנקמה הזוועתי שהתרחש על ידי יהודים". תמונת הנער זוכה לככב בכותרות הראשיות, ובמהדורות החדשות מוקרן שוב ושוב סרטון הוידאו בו שוטרי מג"ב מכים נער פלסטינאי-אמריקאי בן 15, והנה שוב ישראל הפכה לשק האגרוף של התקשורת העולמית.

בתקופה זו של חשבון נפש לאומית עמוקה, צריך לזכור כמה נקודות עקרוניות, כדי לאזן את הפרספקטיבה שלנו (וגם כדי לתת לנו כלים להגיב בצורה בפורומים בהם ניתנת לנו רשות תגובה).

(1) גינוי חד משמעי.

התגובה הישראלית לביצוע הרצח היא חד משמעית. הרצח זכה להוקעה נחרצת על ידי החברה כולה ללא כל יוצא מן הכלל. למעשה נתעב כזה אין כל בסיס בערכים יהודים, החשודים ברצח שייכים לשוליים קיצוניים והזויים שאנחנו מגנים לחלוטין.

זאת בניגוד לתגובה של הציבור הפלסטיני לערבים לרצח הנערים: חגיגה ושמחה, מצב רוח מרומם, וחלוקת סוכריות ברחובות. החברה הערבית לא רק שלא גינתה את החטיפה והרצח, אלא זכתה לשבחים ברחוב הפלסטינאי ואף בהנהגתו. המחבלים הפלסטיניים הוכתרו כגיבורים, וכבר יש כמה כיכרות ציבוריות שנקראות על שמם. הגדילה לעשות אמו של אחד החשודים בחמאס, שאמרה בגלוי לתקשורת: "אם בני הוא אכן זה שעשה את החטיפה, אני גאה בו".

(2) שלטון החוק.

התגובה הישראלית לרצח, על אף חשש לרקע לאומני ושהוא בוצע על ידי יהודים, הובילה מייד לחקירה משטרתית, שכללה עבודת בילוש, ביצוע מעצרים והעמדה לדין. "אם יהודי הורג, הוא יועמד למשפט כמו כל פושע אחר ...", אמר נשיא המדינה, שמעון פרס. "החוק שווה לכולם, וכולם שווים בפני החוק".

התגובה הפלסטינאית, לעומת זאת, לא מגיעה אפילו לשלב ההודאה וההכרה במציאות. הערבים נהנים לפזר ערפל של ערפול והכחשה, מה שפוטר אותם מלקיחת אחריות. איש הפת"ח בכיר מחמוד אל-עלול, לא חשש לגלות דעתו ששלושת הנערים הישראלים בכלל לא נחטפו, והכל רק הפקה ישראלית מדומינת למטרות יחסי ציבור.

חוסיין אבו ח'דיר, אביו של הנער הערבי שנרצח, אמר לסבו של גלעד שאער, אחד מהנערים היהודים שנרצחו, כי אין כל הוכחה ששוללת את העובדה שיהודים הם אלה שעמדו מאחורי רצח הנערים.

כמה מזעזע הניגוד בין התגובה הישראלית. רחל פרנקל, אמו של פרנקל נפתלי שנרצח, לא היססה מייד לגנות בחריפות את הריגתו של מוחמד אבו ח'דיר, ואף שלחה תנחומים למשפחתו.

היא אמרה בהצהרה לציבור: "אפילו בתהום הצער והאבל על גלעד, אייל ונפתלי, קשה לי לתאר עד כמה אנו חשים צער על מה שארע בירושלים, שפיכת דם חפים מפשע. זה חילול של חוקי המוסר, חוקי התורה, וחוקי החיים האנושיים, של בנינו ושל כל יושבי הארץ הזאת. רק הרוצחים של הבנים שלנו, יחד עם אלה ששלחו אותם ומי שעזר להם והסיתו אותם לרצח צריכים להיות מובאים לדין, ולא אנשים חפים מפשע. המשימה לעשות משפט צדק מוטלת על הצבא, המשטרה, ומערכת המשפט, ולא על ידי אזרחים שלוקחים את החוק לידיהם". היא הדגישה כי מורשתם של שלושה הנערים שנרצחו היא "אהבה, אנושיות, אחדות לאומית, ושל צדק ויושר".

(3) ערך החיים.

גם בתקופות האפלות של ההיסטוריה, שבהם האנושות התיחסה לרצח של ילדים ושל בני אדם כאל אמצעי שיגרה של בידור, העם היהודי לימד את העולם כולו את הערך הנשגב של חיים. כל אדם נברא בצלמו של אלוקים, ולכן אסור לרצוח. עם ישראל תמיד שאף לשלום, וסגד לחיים. זהו ערך ליבה מרכזי ויסודי בחברה שלנו, ולאור הרצח המזוויע שבוצע לכאורה על ידי קנאים יהודי, עלינו לחזור ולקבל על עצמנו את ההכרה והמחויבות לערך זה.

בנימין נתניהו אמר פעם אימרה נוקבת בענין זה: "אם הערבים יניחו את נשקם היום, לא תהיה יותר אלימות. אבל אם היהודים יניחו את נשקם היום, לא תהיה יותר ישראל"...

(4) תגובה רוחנית.

התגובה היהודית לרצח המזעזע של גלעד שאער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח היתה התבוננות פנימית רוחנית, גילוי של אחדות עמוקה, והשתפכות של אהבה ומצוות, מעשים טובים והתחזקות. זה התחיל כבר בימים בהם עדיין קיווינו שהבנים בחיים. התחושה היתה של התחזקות כללית, שהלכה והתגברה, עד ההלוויה העצובה, שהביאה עשרות אלפים יהודים מכל תחומי החיים להתאחד, להתפלל, ולבכות ביחד.

זה בניגוד לתגובת הערבים, שמשתוללים, שורפים, מכים, הורסים, מיידים אבנים ובקבוקי תבערה, ולא מתעייפים מגילויי אלימות קשים, בירושלים ובצפון הארץ.

(5) אויבינו מבקשים את השמדתה של ישראל.

למרות התקשורת שלא פוסקת מלקרקר דיבורים על "מעגל של אלימות", אסור לשכוח איך המעגל הזה התחיל. חטיפה ורצח אכזרי של שלושה נערים ישראלים, יחד עם גלים של התקפות טילים של החמאס על ישובים אזרחיים בדרום הארץ. אמנת החמאס קוראת להשמדת ישראל ורצח היהודים, והמציאות הבטחונית והמדינית לא פוסקת לרגע מלהזכיר לנו שאנחנו נמצאים בעיצומה של מלחמה קיומית מול אויבים שמבקשים לרצוח אותנו. חמאס תוקף את הדרום עם טילים נושאי חומר נפץ קטלני שמיועד להתפוצץ בבאר שבע, העיר הדרומית המאוכלסת ביותר של מדינת ישראל, כמו גם באשקלון ובאשדוד. זהו מצב מסכן חיים, ששום מדינה בעולם לא הייתה מוכנה לסבול. ולמרות כל זאת, ישראל מראה איפוק עצום, ומנסה להרגיע את המצב. אנחנו חיים בזמנים מסוכנים, וישראל צריכה לעשות את מה שהיא צריכה כדי להגן על אזרחיה, וכאשר שוכחים את המבט הרחב הזה ומתמקדים בתקרית מקומית, יש בכך הרבה צביעות.

שישה צעירים יהודים מואשמים בביצוע פשע נקמה מזעזע שגונה על ידי העם כולו. למעשים כאלה אין כל בסיס בערכים יהודים וערכי התורה, ואם החשודים אכן אשמים בביצוע הרצח, מגיע להם להיענש במלוא החומרה על פי החוק. יש רק מקום אחד במזרח התיכון שבו אתה יכול לצפות לתגובה שכזאת, זה בישראל, הדמוקרטיה היחידה באזור.

אתם מוזמנים להוסיף נקודות נוספות, על ידי לחיצה על "הוסף תגובה" למטה.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן