לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




גנרל פטראוס ואנחנו

גנרל פטראוס ואנחנו

אחד הגנרלים האמריקאיים המבטיחים ביותר גורם נזק אדיר לקריירה ולמשפחה שלו, ושוב נושא ההפרדה בין המינים, שנתפס לעתים כמיושן, הופך לרלוונטי מתמיד.

מאת

עוד פעם מתעורר סקנדל בשל איש רם דרג שמאבד הכל בעקבות רומן עם אישה נשואה שנמצאה בקרבתו יותר מדי זמן. הגנרל דיוויד פטראוס, בשיא הקריירה שלו – גנרל לשעבר וראש ה-CIA – הודה שניהל רומן עם אישה נשואה שהתלוותה אליו פעמים רבות בנסיעותיו, לשם כתיבת הביוגרפיה שלו.

סוג זה של הרס עצמי כמעט והפך היום לקלישאה נדושה, אבל הוא עדיין מזעזע אותנו. איך יכול אדם עם מוסר עצמי גבוה כל כך, דמות מופת לעם האמריקאי, לסיים את דרכו בהרס הקריירה שלו ובגרימת צער רב כל כך למשפחתו, בשל הסתבכות בפרשיית אהבים?

כשחזרתי בתשובה ונכנסתי לעולם היהדות, נדהמתי מהמודעות הרבה לנושא הריחוק וההפרדה בין המינים. אסור לגברים ולנשים להתערב אלה באלה, כמו שגבר אחד העיר בעוקצנות לבעלי: "אין פלא שהנישואים שלכם מחזיקים יותר זמן, אתם הולכים ביחד לחתונה ונפרדים לשלום בכניסה". מקובל שאנשי צוות בעבודה אינם מכנים זה את זה בשמם הפרטי, אלא בפנייה היותר פורמלית של "מר" או "גברת", דבר שיוצר ריחוק בריא ואינטראקציה מקצועית בסביבת העבודה.

הלכות ייחוד אוסרות על גבר להתייחד עם אישה שאינה אשתו. מה שאומר שאפילו כשיוצאים למטרת היכרות, חייבים לעשות את זה בדרך ציבורית יותר. ואחרי שמתחתנים, אף אחד מבני הזוג אינו יכול להתייחד עם מישהו אחר מבני המין השני (למעט בני המשפחה המיידית). לא אחת נשים שתפו אותי בסיפור התפרקות הנישואין שלהן בעלילה שכללה בעל שנשאר לעבוד בשעות הלילה, מזכירה שנשארה שם כדי לעזור והייתה כל כך כל כך מבינה. מסאג' מפנק להרפות את הלחץ... ואז...

כן, לפעמים ההלכות האלה נראות מוזרות. לפעמים צריכים לדאוג אפילו באמצע היום שדלת המשרד תהיה פתוחה, כך שכל מי שירצה יוכל להיכנס בלי להודיע מראש. אם בעלי יוצא אל מחוץ לעיר לענייניו, אני מבטלת את הביקור של הטכנאי. אם אני מחוץ לעיר, וזה היום שבו העוזרת מגיעה כדי לנקות, אז בעלי צריך לצאת מהבית. הכללים אמורים להיות קצת מוזרים, משום שכך הם מעוררים אותנו להיזהר מפני הסיכונים הנסתרים, הטבעיים והמוטבעים במצב שבו גבר נשאר לבד עם אישה.

הלכות אלה חלות גם על גדול הרבנים ואחייניתו. האם אני לא סומכת על בעלי ובעלי לא סומך עלי? מובן שאנחנו סומכים זה על זה, אבל התורה מלמדת אותנו שכל אחד, תחת הנסיבות הנכונות (או בעצם הלא נכונות) עלול להיכשל. חיי הנישואים יודעים עליות ומורדות, וכשאתם נמצאים במורד, אתם בסיכון. תוסיפו לזה נסיעה מחוץ לעיר, שהייה עם חבר/ה לעבודה, כמה כוסיות משקה, ו... טוב, זה קורה בכל יום.

לא קשה להבין את הרציונל שעומד מאחורי ההלכות האלה. היהדות מכירה בכוחה של המשיכה המינית. זהו כוח טבעי. המתח באוויר אמור להתעורר. שמירה על הרגישות הזאת מעלה את ההערכה שלנו לבני המין השני, דבר שבא לידי ביטוי בקשר האינטימי בין בני הזוג. לפעמים המתח הנסתר הזה אינו מתעורר בין גבר לאישה, וזה לא בהכרח לטובה. כשאנחנו מקהים את חושינו, אנחנו מאבדים למעשה דבר יקר מאוד. גברים ונשים אמורים להיות שונים.

ובכל זאת נראה לי שבדרך כלל המתח אכן קיים מתחת לפני השטח, ומוכן להתפרץ אם רק תינתן לו הזדמנות. אנחנו פשוט מתכחשים למציאותו. אני בטוחה שגנרל פטראוס לא התחיל להיפגש עם הסופרת שכתבה את הביוגרפיה שלו מתוך תקווה שהקשר יתפתח לרומן.

גנרל פטראוס אינו הראשון שנכשל ונפל, ולצערנו הוא גם לא יהיה האחרון, ועוד יותר לצערנו – הפגיעה וההרס אינם מוגבלים אך ורק לתחום הקריירה שלו.

19/11/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 12 תגובות ב-5 דיונים

(5) קרן, 18/11/2015 07:39

שיעורים של לורי פלטניק

שלום, נהנתי לקרוא. האם לורי פלטניק מתגוררת בארץ או בחו"ל והאם היא מוסרת שיעורים היום?

(4) דורי, 21/11/2012 10:48

מאמר יפה וחשוב. כמו שאמרו...

אין אפוטרופוס לעריות, ותעיד רשימות הגלישה של הציבור בישראל...

(3) יעל, 20/11/2012 10:19

יפה כתבת. תודה.

(2) YUDA, 20/11/2012 01:09

מי אשם?

מי שאשם זו החברה הפוריטנית שמתערבת שלא לצורך בהחיי המין של אנשים בוגרים ובעקבות זאת 'שוללת מגנרל דגול קריירה מפוארת ומעצמם גנרל דגול

(1) א.ש., 19/11/2012 17:55

לא לצאת מהבית בכלל

מחוץ לבית יש תאונות, כולנו מועדים להן. כולנו עלולים להיכשל בהסח הדעת - שלנו או של אחר. אז לא לצאת מהבית. אופסס! יש גם תאונות ביתיות. אי אפשר להישאר בבית. זו בערך רמת הלוגיקה של ההפרדה שמוצגת במאמר. אם נהיה בחברה מעורבת אנו עלולים להיכשל בניאוף, אז שלא נהיה בחברה מעורבת. ההנחה הגלומה במאמר היא שאם תהיה לנו הזדמנות לחטוא, אנחנו נחטא. מעבר לפסימיות הגלומה בהנחה, הרי שהיא הופכת את החיים בלתי אפשריים, שהרי ניאוף הוא לא החטא היחיד. לא נעבוד בפיננסים, מחשש שנתפתה למעילה וגזל. בעצם, גם לא נעבוד כעוזרות בית, מאותה הסיבה. לא נחזיק בבית מוצרי חלב וגם מוצרי בשר באותה העת, שמא נתפתה לצ'יזבורגר, ר"ל. אפשר עוד, כמובן. לא יודעת. אני חילונית. בת 48. כלומר - כשלושים שנה שאני אישה בוגרת. אני עובדת בחברה מעורבת. מזמינה טכנאי גם אם אני לבד בבית (חוץ מהכלב, לשמירה על בטחון אישי ולא על "צניעות"). אף פעם לא עלה בדעתי לנאוף. מה הקשר בין העדר ההפרדה והניאוף?? רק עניין ההזדמנות. כפי שהראיתי לעיל, החיים מלאים הזדמנויות: לפתח חטאת ירבץ ואתה תמשול בו. החובה המוסרית היא להתגבר על הדחף ולא להימנע ממנו אד אבסורדום. אגב, מה קורה כשנזקקים לרופא והיחיד הזמין הוא מן המין האחר? עורכים בדיקה במסדרון כדי להימנע מחשש ייחוד (וכי זה צנוע יותר, הפרהסיה)? מה קורה אם נכנסים לחנות שבה מוכר או מוכרת ואחד מהם יוצא החוצה? מה קורה אם הבעל נכנס למשרד עורכי הדין, ורק המזכירה נמצאת, והוא חייב לעיין במסמכים (גם אם לא פיקוח נפש)? יש הרבה דוגמאות שבהן, מה לעשות, כל עוד הנשים לא סגורות מאחורי סורג ובריח אלא מסתובבות חופשי במרחב הציבורי, שיווצר "חשש ייחוד". אז אולי המיה הנכונה היא - תרגיעו. דיכוי היצר כמוהו בדיוק כמו טיפוח היצר: עיסוק בלתי פוסק ביצר. העיסוק הזה מזמין חטא בדיוק כמו העירוב ין המינים.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub