לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




בני אדם הם לא טפלון!

בני אדם הם לא טפלון!

בחיים האמיתיים אי אפשר "לרוקן את סל המחזור". כל מה שאנחנו נחשפים אליו הופך להיות חלק מאיתנו.

מאת

כמות הרעל שאנחנו עשויים להיחשף אליו בגלישה תמימה ברשת פשוט עצומה, אבל פעמים רבות תגובתם של בני אדם שמעמידים מולם מַרְאָה החושפת את כמות הרעל העוטף אותם היא: "זה לא עושה לי כלום" או משהו בסגנון "אוקיי, אז ראיתי כמה תמונות וצפיתי בכמה סרטים לא הכי נקיים. סו וואט? זה סתם בידור בשבילי. לא משנה אותי ולא מזיז לי בכלום..."

לכן חשוב להבהיר נקודה קריטית. אתם יכולים להגיד שקשה לכם לעמוד בניסיון, שהפיתוי גדול מדי, ואפילו שאין לכם חשק להתמודד. אין בעיה. אבל לפחות תהיו ישרים עם עצמכם, כי במציאות זה פשוט לא עובד ככה. לפחות לא אצל בני אדם.

כלל הברזל היסודי ביותר של הנפש קובע שכל דבר שאדם נחשף אליו הופך להיות חלק ממנו. אם לפני שעתיים אכלתי משהו מקולקל, אני ארגיש עכשיו כאב בטן, קלקול קיבה. אין חוכמות, ככה עובד גוף האדם. הכלל הזה, נכון בדיוק באותה המידה, לגבי הנפש. זה לא משחק, לא כאילו, וגם לא בצחוק. החשיפה שלנו לכל התכנים השליליים עושה לנו משהו בִּפְנִים.

החשיפה שלנו לכל התכנים השליליים עושה לנו משהו בִּפְנִים

את היסטוריית הגלישה ברשת לוקח שתי שניות למחוק מן המחשב, אבל את הדברים שנכנסו לנו אל המוח והלב לפעמים צריך עשרים שנה כדי להוציא החוצה. חכמינו ניסחו זאת כדרכם בחריפות כשקבעו "הרהורי עבירה, קשים מעבירה" (יומא כט, א). לא רק מעשה הוא דבר בעל ממשות ותוקף. מילה, מבט ואפילו מחשבה בלבד – הם דברים היוצרים מציאות.

לא מזמן סיפר לי בחור צעיר עד כמה צפיות בודדות בתכנים גרפיים גרמו לו נזקים שקשה לשער. הוא סיפר שהדברים האלו פשוט הרסו את כל היחס הבריא שלו למין השני. כשהוא יוצא לרחוב במקום לראות לפניו בת אדם, אישיות, צלם אלוקים, הוא רואה איברים. ההשלכות של הדבר הזה איומות בעיקר בהקשר של מערכות יחסים ונישואין.

העניין הוא שגם כשמצליחים להפסיק עם החשיפה השלילית הזו, לא פשוט להיפטר מהנזקים שלה, כמו שכתב נער בן 16 באחד הפורומים באינטרנט: "לפני בערך חודשיים הפסקתי להיכנס לאתרים כאלו. מאז אני "נקי". הבעיה היא שהמחשבות רודפות אותי. התמונות, הסרטים, זה לא עוזב. אני מרגיש שכאילו עכשיו אני נגוע במחלה. זהו, אין עוד מה לעשות. זה בתוכי... זה צף ועולה לי לראש, לא עוזב אותי....".

אני מקווה שהדברים הללו יוכלו לדרבן אותנו לשני דברים. הראשון - אם היינו משקיעים אחוז אחד מהאנרגיה שאנו מקדישים כדי לברור את מה שנכנס לנו לתוך הפה, לשמירה על מה שרואות העיניים ומה שקולט הלב שלנו, היינו במקום אחר לגמרי. זה לא לוקסוס. זה המינימום לכל מי שחפץ בחיים טהורים, נקיים ושמחים.

והדבר השני – להזכיר לעצמנו ש"אין לך דבר שעומד בפני התשובה". גם אדם שהגיע לשפל תחתיות ולעמקי השאול, אם רק ירצה באמת, יוכל להרים את הראש ולתקן, ואולי אפילו לצאת מהמשבר מחוזק יותר.

21/10/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אנונימי, 23/10/2012 20:32

כל מילה בסלע, מאמר חובה לכל גולש

(1) אנונימי, 22/10/2012 11:29

האמת, בהתחלה קצת התקוממתי, אבל אין ספק שמעורר מחשבה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub