לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




להתחיל מלמטה: שיעור חשוב על שרוך נעל

להתחיל מלמטה: שיעור חשוב על שרוך נעל

סוד גדולתו של מאמן הכדורסל האגדי שהביא לא רק לאינספור ניצחונות במגרש אלא גם למצוינות בחייהם האישיים של שחקניו.

מאת

ג'והן וודן נפטר לא מכבר בגיל 99.

אם השם הזה לא מצלצל לכם מוכר, סימן שאתם לא אוהדי כדורסל. מדובר באדם שמקום של כבוד שמור לו בהיסטוריית הספורט, בתור מאמן הכדורסל המוצלח ביותר בקבוצות הקולג' בארה"ב. וודן יצר מורשת ספורט שמהווה בסיס להשוואה, ומאפילה על כל הבאים אחריו. מתוך הערכה להישגיו, הוא היה הראשון שנבחר פעמיים להיכל הכבוד של הכדורסל – הן כשחקן והן כמאמן.

כינו אותו בשם האשף מווסטווד. כישרון הכדורסל שלו היה לאגדה. אולם יחד עם זה ידוע שחוכמתו לא הסתכמה בהקניית מיומנויות ייחודיות לחניכיו שיביאו לניצחון במגרש, אלא גם בהדרכתם כיצד להגיע למצוינות בחיים. וודן לקח ספורטאים צעירים וחסרי בשלות והפך אותם לגברים אחראיים וראויים לכבוד.

מה היה סוד גדלותו? במידה רבה אפשר לומר שהעובדה שהוא היה מתחיל בשרוכי הנעליים. נקודה שפרטה על מיתר בלבי, משום שהיא המחישה כלל מוזר לכאורה בתלמוד.

להתחיל מלמטה, ורק אז להתקדם בעבודה כלפי מעלה

במאמר המתאר בהערכה את חייו של וודן, ניסה המחבר לתאר את ייחודיותו דרך הסיפור כיצד וודן היה מתחיל לאמן את הקבוצות המתחילות שלו. בכל פעם, השחקנים הצעירים היו מופתעים לגלות שהוא לא מתחיל בהתקפה או בהגנה, ואפילו לא מרשה להם לקלוע כדור לסל. משהו אחר היה צריך לבוא קודם. הפילוסופיה של הסופר-מאמן הזה הייתה "להתחיל מלמטה" – זאת אומרת, שלפני שהם מתחילים לשחק כקבוצה, הם צריכים ללמוד את היסודות, את הכללים הבסיסיים ביותר כיצד להדק היטב את שרוכיהם ובצורה שווה, כך שלא יסבלו מנקעים בקרסול.

להתחיל מלמטה - ללמוד כיצד לקשור את השרוכים נכון - ורק אז להתקדם בעבודה כלפי מעלה, ולשלוט בניואנסים הקשים יותר של המשחק.

המאמר שנכתב אחרי מותו הזכיר לי סיפור שהתרחש לפני למעלה משלושה עשורים, בשל הדמיון המפתיע בין הדגש הרב שוודן שם על שרוכי הנעלים, והדרך המופלאה בה אני גרמתי לא בכוונה לבחור צעיר להחליט לקבל על עצמו ערכים יהודיים.

תלוי בשרוך

הטלפון צלצל. "שלום הרב", אמר לי הבחור, "אתה הדרכת אותי לקראת טקס בר המצווה שלי שנערך בבית הכנסת שלך, ומאז לא התראינו. אני משוכנע שאתה יודע שהמשפחה שלי לא הייתה בדיוק דתית. הם פשוט הרגישו שאני צריך קצת ידע ביהדות, ולכן הם שלחו אותי אליך לקראת בר המצווה, שלאחריה לא אני ולא הם הרגשנו שאני זקוק לחיבור נוסף ליהדות או לאמונה".

אולם אז הוא המשיך לספר לי שמאוחר יותר, במהלך הלימודים העל יסודיים, הוא חווה רגע משמעותי ששינה את חייו, והחזיר אותו אל דרך החיבור מחדש ליהדות.

"תן לי לספר לך מה קרה", הוא המשיך. "באחת הפעמים שנפגשנו, הסברת איך שהיהדות לוקחת כל מעשה פשוט, ולא משנה כמה מינורי, והופכת אותו למצווה. בדרך זו אנו תמיד זוכרים את אלוקים ומכניסים משמעות לחיינו. לא הייתי גדול מספיק כדי להבין את הרעיון, אבל הקשבתי לדרך בה תיארת את זה. מכיוון שהערכתי אותך, החלטתי לאמץ את דבריך בתור ההנהגה היומיומית שלי. כשאני נועל נעלים אני נועל תחילה את הימנית אולם כשאני קושר את השרוכים, אני תמיד מתחיל בשמאלי. למעשה, שכחתי לגמרי את הסיבה שנתת לזה – היום אני יודע שזה בא להזכיר לנו את התפילין שאנו מניחים וקושרים על יד שמאל ולא על ימין – אבל אני המשכתי לעשות את זה כמו שלימדת, אולי מכוח ההרגל."

תארו לעצמכם. שבמשך שנים הילד - הנער הזה המשיך לשמור על הלכה שולית, בעודו רחוק משמירת שבת, כשרות או צום ביום כיפור. רק הדרך בה הוא שרך את נעליו נשארה.

נשארתי מחובר ליהדות בשרוך תודה לא-ל שהוא היה חזק כמו חבל

"ואז יום אחד סיימתי לנעול נעלים ואמרתי לעצמי, אני כל הזמן עושה משהו ואין לי שום מושג למה. ככה נראים כל החיים שלי - אני אף פעם לא מפסיק לחשוב למה. למה אני על האדמה? למה נולדתי יהודי? למה אני עושה דברים כאלה ולא אחרים? תן לי לנסות להתחיל להבין, ותן לי להתחיל מלמטה. תן לי לראות אם הדרך בה אני קושר את הנעלים שלי הגיונית, ומשם אני כבר אמשיך. אז ביקשתי מהרב המקומי ללמד אותי. וככל שלמדתי יותר, הבנתי שהדרך בה אנו נועלים נעלים, היא תחילתה של הדרך בה היהדות עוזרת לנו ליצור חיים רוחניים.

"נשארתי מחובר ליהדות בשרוך. תודה לא-ל שהוא היה חזק כמו חבל."

היום הבחור הזה שומר מצוות ויש לו משפחה מקסימה עם שלושה ילדים, והבית שהוא הקים יכול להוות דוגמא ומופת לערכים יהודיים. ראו מה רב כוחה של קשירת נעלים פשוטה! והנה, הפלא ופלא, האשף מווסטווד הותיר אחריו מורשת דומה, שמזכירה לכולנו שההתנהגות בפרטים הקטנים לכאורה היא זאת שמגדירה יותר מכל מי אנחנו.

ג'והן וודן, מספר המאמר שבישר על מותו, נשא עמו תמיד פיסת נייר ועליה מסר מאביו שאמר:

"היה כן עם עצמך. הפוך כל יום ליצירת מופת. עזור לאחרים. לגום בצמא מספרים טובים. הפוך את הידידות לאמנות משובחת. בנה מחסה ליום סגריר."

כדי לוודא שחייו יממשו את המטרות הללו, וודן היה חכם מספיק להעמיד סטנדרטים שהחלו בדבר ארצי כמו דרך נכונה לקשור נעלים, וזה היה המפתח האמיתי שלו לגדולה. כך הוא יצר אלופי כדורסל.

אנחנו רוצים שהחיים שלנו יהפכו ליצירת מופת רוחנית. הכל תלוי בפרטים, והיהדות מראה לנו כיצד להתחיל מלמטה ולעבוד את דרכנו למעלה.

5/2/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) אהובה ורד, 6/2/2015 09:54

להתחיל מלמטה

הכלל הזה נכון כאשר עסקתי בהוראה, הסתכלתי על נעלי התלמידות, אם היו מצוחצחות, סימן שהכול תקין, יש לנו יום שמח ונעים.

(2) עינבל, 4/7/2012 18:49

וווווווווווווווווווווווואוווווווווווווווו חזק ביותר

(1) איילה, 1/7/2012 20:04

עוצמתי וחזק!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub