• 17.5.2012 / כה' אייר תשע''ב
  • פרשת השבוע: בחוקתי

איך זה שאנשים שיש לכם הכל (כסף, מעמד, משפחה, אהדה ציבורית וכו') גורמים לעצמם לאבד את עולמם בין רגע?

מאת אליעזר היון

השבוע האחרון שעבר על הזמרת הישראלית האהובה מרגלית צנעני – 'מרגול', היה אחד הקשים בחייה. מאושיית תרבות ופרסונה נערצת היא הפכה ל'אחרונת העבריינים' כהגדרת המשטרה, ומצאה את עצמה מעבירה את לילותיה בכלא הנשים בתנאים אליהם לא הורגלה מעולם. לפי החשד, איימה הזמרת על שותפיה, בהם חשדה כי הם מעלימים ממנה כספים, ושלחה אליהם מסרים מאיימים באמצעות גורמים מהעולם התחתון.

סיפור החשדות בצנעני גורם מיד לחשוב על דמויות מרכזיות נוספות בציבוריות הישראלית שברגע אחד של אי שימת לב, מעדו ואיבדו את עולמם עליו טרחו ואותו בנו וטיפחו במשך עשרות בשנים. עניינם של חלקם נידון עדיין בבתי המשפט וחלקם הואשמו ונשלחו לכלא.

מה קרה לכל אותם אנשים מוצלחים, אהובים, וגם כפי הנראה די חכמים? מדוע בחרו (שוב, על פי החשד) ליטול בחשאי כספים אסורים או לבצע מעשים פליליים, כאשר הם מודעים לעובדה כי במעשיהם הם נוטלים סיכון והם עלולים לשלם מחיר יקר וכואב על פעולתם?

האם לא היה להם די במה שהשיגו?

הרי לאנשים אלו לא היה חסר דבר. היה להם כסף, יותר משיהיה לרוב האזרחים במדינה זו בכל ימי חייהם. היה להם כבוד רב, משפחות, מעמד, עתיד פתוח, והם היו אהובים, מוכרים ונערצים. מדוע הם היו זקוקים למשהו נוסף? האם לא היה להם די במה שהשיגו?

התשובה לשאלות אלו טמונה בשמונה מילים אותם הזכירו חכמינו לפני אלפי שנים:

"רבי אליעזר הקפר אומר: הקנאה התאווה והכבוד מוצאים את האדם מן העולם" (אבות ד' כ"א).

"כי הם כלל המידות המגונות ושורשי כל המעשים הרעים ומהן יפרו כל החטאים" (אור יהל עמוד קסא).

בעל ה'אור יהל' מציין כי כל אותם אנשים שאיבדו את עולמם במהלך ההיסטוריה, ונטרדו מן העולם, לא נפלו אלא על בגין אחת משלש מידות אלו: קנאה, תאווה וכבוד. אדם שלא מסוגל להתנתק מיצרי הכבוד, הקנאה והתאווה שבו, עשוי 'לאבד את הראש', להתמכר לסיפוקם של אלו ולשכוח מכל קו חשיבה רציונאלי שעשוי היה להגן עליו ולהזכיר לו את התוצאות החמורות שעלולות להתרחש. שכן המקנא, התאב והדורש כבוד, עסוק כל כך בסיפוק צרכים אלו, שלא נותרים לו כל משאבים מנטליים אחרים, העשויים לשמש לו כמנגנון הגנה מפני הסכנה האורבת לו.

נכון. בכל אדם קיימים יצרים בסיסיים אלו, כל בן אנוש חפץ בכבוד, מתאווה לכסף ולדברים נוספים, ועלול לקנא במי שלדעתו מצליח ממנו. השאלה היא רק, האם הוא מצליח ברגעים החשובים להתעלות מעליהם ולהבחין כי רצונותיו נובעים מאותם יצרים אפלים ולא ממקום הגיוני, ואז להתעשת ולהבין כי דרך החשיבה שלו מעוותת ולא נכונה.

כדאי לשים לב. רבי אליעזר לא מזהיר כי הנגרר אחרי שלש מידות אלו הינו 'רשע' או 'גס רוח'. התנא גם לא אומר כי הנותן לקנאה, לתאווה ולכבוד לשטוף אותו עושה עבירה חמורה ופוגם בקדושתו. רבי אליעזר אומר דבר פשוט חד ופרוזאי: לקנאה, לתאווה, ולכבוד יש תכונה פסיכולוגית, חברתית וגם פיסית חזקה מאד – היא עלולה להביא את האדם אל מחוזות בהם לא חלם גם בסיוטיו השחורים ביותר להגיע, ולהוציא אותו מן העולם, כשהמשמעות היא בדיוק כפי שזה נשמע, התאבדות קולוסאלית ממנה כבר אין דרך חזרה.

פורסם ב: 4/9/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.

למאמר זה התפרסמו: 6 תגובות ב-6 דיונים

(6) אסתר שפרון, 7/9/2011 17:22

דברים המוציאים מן העולם

בדיוק כפי שרבי אליעזר אמר, האדם חייב להסתפק עם מה שאלוהים נתן לו, להסתדר עם ההכנסה החודשית, לא לחיות מעל הפופיק, זה מתחיל בחינוך של הבית. אנחנו ישנו שלושה וארבע אחים על מיטה אחת ולרוחב, עם רגליים בחוץ, הכרנו את האחים שלנו בכל המצבים, בבריאות ובחולי, הרחנו את ריח הרגליים שלו, גם שלא היו נעלי התעמלות, שתינו שוקו בכוס חצי חלב וחצי מים כי לא היה יותר, ולא קנינו שקיות כי יפה ונוח ולכולם יש. אמא שלי ידעה לעשות ממרח כבד מחצילים. היו פיתויים אבל החינוך בבית לא נתן לנו לחזור לאור הבוקר, ולהביא בן זוג לישון בבית באותה מיטה, ולא המחשבה שלא ידעו או שלא יתפסו ולמה לא, הכל מתחיל מקטן, ומקבלים אומץ ליותר ויותר. מ ר ג ו ל, אני לא יודעת מה להרגיש כלפיה. פה גדול היה לה תמיד אבל באמת באמת באמת לא חשבתי שבחורה בשכונת התקוה תימנ יה מבית מסורתי תגיע לזה. אבל יש לי סבלנות אולי זה רק שמועות.

(5) אוריד, 6/9/2011 10:09

על דברים המוציאים מן העולם

מה ההתיחסות לנושאים כמו, כאב, פחד ומחלה ? פחד מכאב. פחד מסבל בגין מחלה. פחד מפני משהו בלתי ידוע. להערכתי אינם נכללים ב: קנאה, תאווה וכבוד

(4) אמיר, 5/9/2011 14:34

נכון מאוד כל שליחותנו בעולם הזה היא לעמוד בניסיונות

ולהתגבר על יצר הרע.

(3) ;;;;;;;, 4/9/2011 15:12

חבל

מהסיפור ניתן להבין שלא כדאי בכלל להיכנס לכל זה. פשוט חבל שברגע אחד הכל נגמר

(2) יהודי, 4/9/2011 12:33

נורא אהבתי

תודה לכם

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • השם והכתובת נשמרים במערכת ובשום אופן אינם מועברים הלאה.


  • 2000
שלח תגובה
stub

אודות המחבר

אליעזר היון

מאמרים נוספים:

מודעות חסות