לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




שאלת שאלה טובה היום?

שאלת שאלה טובה היום?

יהדות היא דת של שאלות והאמונה אינה ההיפך מהטלת ספק.

מאת

איזידור רבי, חתן פרס נובל לפיסיקה, נשאל פעם מדוע הוא בחר להיות מדען: "אמא שלי הפכה אותי למדען בלי לשים לב. כשילדים אחרים היו חוזרים הביתה, היו שואלים אותם, 'מה למדת היום? אבל אמא שלי הייתה אומרת, 'איזי, שאלת היום שאלה טובה?' זה עשה אותי שונה. החיפוש אחר שאלות טובות, הפך אותי למדען."

יהדות היא דת של שאלות. הנביאים הגדולים ביותר שאלו את ה' שאלות. ספר איוב, שעוסק במיוחד בנושא הסבל האנושי, הוא ספר מלא בשאלותיו של אדם, שאלוקים עונה להן בשורה של שאלות משלו. הדרשות המוקדמות נפתחו לרוב בשאלה שהועלתה בפני הרב על ידי אחד מבני הקהילה. המפורסמות בשאלות הן ארבע הקושיות ששואלים הילדים הקטנים בליל הסדר.

לכן אני יכול להזדהות עם זיכרונות הילדות של איזידור רבי. כשעזבתי את האוניברסיטה ונסעתי לישראל כדי ללמוד במכון להכשרת רבנים, נדהמתי מהלהט בו התמודדו התלמידים עם הכתובים. מדי פעם היו פניו של הרב מוארות לשמע הערה מהכיתה. "דו פרעגסט א גוטע קושיה!" (שאלת שאלה טובה!), הוא היה אומר. זה היה השבח הגדול ביותר.

הרב ד"ר אברהם טוורסקי מספר כיצד בצעירותו, היה המורה שלו נהנה מהקושיות שהוא היה מעלה על טענותיו. הוא היה אומר: "אתה צודק! אתה מאה אחוזים צודק! עכשיו אני אראה לך איפה אתה טועה."

האמונה הדתית סובלת מאוד בעולם המודרני שרואה בה נאיבית, עיוורת, סגורה לשאלות.

המדענים שואלים, המאמינים חייבים להאמין. חשיבה ביקורתית, כך אומר הסטריאוטיפ, היא ההבדל בין החיפוש אחר ידע לבין ודאות האמונה. על מי שמאמין ביסודות הדת מלגלגים כפונדמנטליסט, כשהמילה פונדמנטליסט עצמה, באה לרמוז על תפיסה פשטנית לנושאים סבוכים. אמונה דתית נתפשת פעמים רבות בתור ההיפך מתבונה ביקורתית.

כמו שניסח זאת פעם וילסון מינצר: "אני מעריך אמונה. אבל מה שמלמד אותך זה הטלת הספק". בעיני, זוהי קריקטורה של האמונה, ולא האמונה עצמה.

שאלות מעידות על אמונה שהעולם אינו אקראי, שהעולם אינו נשגב מבינתנו, שהחיים אינם מקריים

מהו תהליך שאלת השאלות אם לא ביטוי עמוק בפני עצמו, לאמונה במובנותו של העולם ובמשמעותם של החיים האנושיים? לשאול זה להאמין שאיפשהו מצויה תשובה. העובדה שלאורך ההיסטוריה אנשים הקדישו את חייהם להרחבת גבולות הידע, מהווה המחשה מעוררת לחוסר מנוחתה של הנפש האנושית ושאיפתה המתמדת להתעלות, לטפס. לא רק שהאמונה אינה נמנעת משאלות, שאלות דווקא מעידות על אמונה – שהעולם אינו אקראי, שהעולם אינו נשגב מבינתנו, שהחיים אינם מקריים.

זאת, כך נראה לי, הסיבה שבגללה היהדות מעודדת שאלות. על הפסוק: "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", אומר רש"י, מפרש התנ"ך מהמאה ה-11, "להבין ולהשכיל".

חשיבה ביקורתית היא המתנה שאלוקים העניק לאנושות. כשאנו משתמשים בה למען התבונה וכבוד האדם, זו אחת הדרכים הנפלאות לעבוד את ה'. כשהאמונה מונעת שאלות, היא גוועת; כשהיא מקבלת תשובות שטחיות, היא קמלה.

אמונה אינה ההיפך מהטלת ספק. היא ההיפך מהוודאות הריקנית, שמה שאנחנו רואים הוא כל מה שיש.

9/7/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) יודה, 10/7/2011 18:15

בין אמונה לשאלות ולתשובות

אמונה היא פעילות לא רציונלית בעוד שלשאול שאלות זה פעילות רציונלית כמו גם לענות להן תשובות עכשיו, אם התשובה הרציונלית תואמת את האמונה אז אין צורך באמונה כי היא נתמכת על ידי המציאות, ואם אין תאימות אז האמונה היא עיוורת שרירותית ומנותקת מן המציאות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub