לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חברים לחיים

חברים לחיים

הטכנולוגיה מקלה על טיפוח חברויות ומקשה גם יחד. היא מציבה בפני בני דורנו אתגרים ייחודיים - פרספקטיבה יהודית על חברות.

מאת

בעקבות ההתפתחויות הטכנולוגיות בשנים האחרונות, הפכה שמירת הקשר עם חברים לקלה יותר מאי פעם. משמעותם של טלפונים ניידים, דואר אלקטרוני, מסרונים ורשתות חברתיות היא שהחברים לעולם אינם רחוקים מלחיצת כפתור. במקביל, התפתחות התחבורה הביאה לריחוק פיזי רב יותר בין חברים, כשכיום יותר אנשים משנים את מקום מגוריהם, ממה שהיה אי פעם. בחמש השנים האחרונות של המאה העשרים, למשל, קרוב למחצית מאוכלוסיית ארה"ב – כ-120 מיליון איש – ארזה ועברה דירה.

קלות התנועה משפיעה על החברויות של כולנו בדרך זו או אחרת. אלה שעברו דירה מוצאים את עצמם במצב בו עליהם לרכוש מעגל חברתי חדש, בעוד שאלה שנותרו מאחור מאבדים חלק מידידיהם הותיקים והקרובים ביותר. מספר המבוגרים שנהנים מהאפשרות לגור ליד חברי הילדות שלהם נמוכה בהרבה מבעבר, ובני אדם נאלצים ליצור חברויות חדשות לעתים קרובות יותר ויותר.

הטכנולוגיה אם כן, הקלה והקשתה גם יחד על שמירת חברויות, והציבה בפני בני דורנו אתגרים ייחודיים. הבה נבחן מה מלמדים אותנו חכמינו בנושא החברות, וננסה להשליך את הצעותיהם על ימינו ותקופתנו.

מטרתה האמיתית של החברות

המשנה בפרקי אבות (א, ב) מנחה אותנו לרכוש לעצמנו חבר ("קנה לך חבר"). בהתחשב בכך שהצורך בידידות הוא צורך אנושי בסיסי, שקיים בכל בני האדם, מכל מין ומאז ומתמיד, לא נראה שחכמים מחדשים לנו משהו או נותנים לנו עצה מיוחדת, הרי היינו מחפשים חברים בכל מקרה. אבל אם נבחן את דבריהם בזהירות רבה יותר, נגלה שמילותיהם מלאות חוכמה ושדבריהם מכילים רבדים עמוקים של הבנה, ושיש לנו הרבה מה ללמוד מהם.

הרעיון החשוב הראשון בנושא החברות, אותו אנחנו לומדים מהמשנה, הוא מטרת הידידות. כפי שמסבירים המפרשים, מטרת ההתחברות היא שיהיה לנו מישהו שנוכל ללמוד ממנו ולהשתפר בעזרתו בתחום הערכי והרוחני, מישהו שיעודד אותנו לצמוח ושיצביע על תחומים הזקוקים לשיפור במקרה שניכשל.

צורת חשיבה זאת אינה הדרך הרגילה בה נוצרים לרוב קשרי ידידות. רוב האנשים מחפשים חברים שיחזקו חלקים קיימים באישיותם. התחומים שבהם שניהם מסכימים, הם אלה שמקשרים ביניהם ומעצבים את בסיס ידידותם, בעוד שמהתחומים שבהם לא קיימת ביניהם הסכמה, הם מתעלמים בעדינות.

מטרת החברות היא לשפר את אישיותנו ולהרחיב את דרך החשיבה שלנו

חכמים, לעומת זאת, מלמדים אותנו שמטרת החברות היא לשפר את אישיותנו ולהרחיב את דרך החשיבה שלנו. דווקא התחומים שבהם אנחנו לא חושבים אותו הדבר או לא רואים עין בעין, הם אלה שמספקים לנו את הרווח הדרוש כדי לצמוח, ונותנים לנו הזדמנות לפתח תחומים באישיותנו שעדיין אינם מפותחים דיים. דווקא ההבדלים בינינו הם אלה שיוצרים צמיחה.

התורה רומזת על רעיון זה בסיפור על אדם וחוה – ה"חברות" הראשונה שהייתה אי פעם בין בני אדם.

א-לוהים הביט באדם ואמר, "לא טוב היות האדם לבדו", והביא קץ לבדידותו של הגבר כשיצר עבורו אישה, ישות בעלת מזג שונה מאוד משל הגבר. אנחנו רואים שהחברות האמיתית לא באה משהייה עם מישהו שדומה לך, אלא עם מישהו ששונה ממך. התועלת מצורות המבט השונות של חברינו על העולם, היא האפשרות לפקוח את עינינו לתובנות חדשות.

מובן שהרעיון הוא לא לחפש חבר ששונה מאיתנו לחלוטין ושאין בינינו שום דבר משותף. אלא פשוט חשוב להבין שבמקום להרגיש חוסר נוחות כשמתגלים הבדלים, עלינו להבין שמטרתה הראשונית של החברות היא הצמיחה האישית שלנו, ושההבדלים בינינו הם אלה שמאפשרים אותה.

קנה לך חבר

אחרי שהבנו מה המוטיבציה שאמורה לעמוד מאחורי רכישת חבר, הבה ונבחן מקרוב יותר את הדרך בה ניסחו חכמינו את הדרכתם: "קנה לך חבר".

בחירת המשנה במילה "קנה", מלשון רכישה וקניין, מעניינת, משום שבדרך כלל אנחנו מדברים על קנייה בהתייחס לאובייקטים ולא לבני אדם. למעשה, חכמינו מלמדים אותנו מספר דברים בעצם החלטתם להשתמש במילה "קנה".

ראשית הם מלמדים אותנו שעלינו לבדוק היטב במי אנחנו בוחרים להיות חבר שלנו. בדיוק כמו שהיינו מבררים היטב לפני קניית מוצר חשוב כדי לוודא שהוא לא מאיכות גרועה, כך גם כשאנחנו בוחרים חבר עלינו לברר איזה מין אדם הוא, ולוודא שאכן החברות תועיל לשנינו.

חכמים אפילו מוסיפים עצה מעשית לבחירת החבר, ומנחים אותנו לחפש אחר אדם שרמתו גבוהה משלנו. כשזוכרים שמטרת החברות היא צמיחה אישית, הגיוני לבחור מישהו שאנחנו מרגישים שיוכל להשפיע עלינו להתקדם, ושיש לו תכונות שנוכל לחקות.

אחרי שבחרנו אדם שנראה לנו מתאים, עלינו לעורר בו רצון להתחבר אלינו. אחרי הכל, זה שאנחנו רוצים שהוא יהיה חבר שלנו לא אומר שהוא מרגיש אותו הדבר כלפינו.

חברות דורשת הקרבה

זה השיעור השני שהיהדות מלמדת אותנו במילה קנה. קנייה תמיד מחייבת לוותר על משהו כדי לרכוש דבר אחר. כשאנחנו קונים מוצר, לדוגמא, אנחנו מקריבים זמן, מאמץ וכסף על מנת להשיג בעלות על הדבר. בדומה, גם כדי לרכוש חבר, אנחנו חייבים להקריב למען הידידות. ההקרבה כוללת ויתור על זמן עבורו, מאמץ לדבר אליו בצורה נעימה ואפילו השקעה כספית על מתנות עבורו. כל הדברים האלה יסייעו לקרב את החבר שבחרנו, ולעורר בו רצון להתחבר איתנו.

בחירת חברים

גישת המשנה לרכישת חברים, כמשורטט לעיל, מרתקת במיוחד בשונותה מהגישה הרווחת לנושא החברויות. רוב החברויות שלנו נוצרו מאליהן, בלי שנחפש אותן או שנשקיע יותר מדי תשומת לב עם מי אנחנו מתיידדים. במקרה השתתפנו באותו קורס עם מישהו או שיצא לנו לגור קרוב אליו, ובלי שנשים לב איך בדיוק, אנחנו כבר חברים. היהדות לעומת זאת, מלמדת אותנו שבחירת החבר צריכה להיעשות באופן מודע – הן מבחינת סוג האדם שאנחנו בוחרים והן מבחינת תהליך ההתחברות כולו.

ההבדלים בין הגישה בה אנחנו נוטים להתחבר (הגישה האקראית) לבין הדרך בה מלמדים אותנו חכמינו לרכוש חבר (הגישה המודעת והאקטיבית) מובילים להבדל משמעותי במחויבות שיש לחברים זה כלפי זה.

אין ספק שלכל החברים יש מה לתת זה לזה. אלמלא כן, הם לא היו נשארים חברים לזמן רב. אבל קיים שוני רב בין רמת ההקרבה העצמית שקיימת בין בני אדם שהתחברו "במקרה", לבין אנשים שבחרו במודע להתחבר, וזאת משום שבני הקבוצה השנייה מזהים את חבריהם כנחוצים לתהליך ההשלמה האישית שלהם. החבר הנבחר שלהם אינו מישהו שסתם נכנס לחייהם, אלא מישהו שהם  בחרו בכוונה תחילה להתקרב אליו, מישהו שמכיל תכונות אופי שהם מחפשים, מישהו שהם השקיעו זמן, כסף ואנרגיה רגשית כדי להתיידד איתו. לכן, הם יהיו מוכנים לתת מעצמם למען החבר הנבחר מעבר לרמה המצויה אצל חברים רגילים, וישתדלו בכל יכולתם לעשות הכל כדי לחזק את הקשר ולדאוג לכך שהחברות תימשך.

התלמוד אומר שכשחבריו של איוב שמעו על האסונות שקרו לו, הם הגיעו ממרחק 300 פרסה (כ-1200 ק"מ). באותם ימים מסע כזה נמשך כשבועיים – לכל כיוון. זאת אומרת שחבריו של איוב השקיעו מזמנם למעלה מחודש שלם כדי לנחם אותו.

במציאות של ימינו, קשה לנו אפילו לדמיין השקעה של זמן רב כל כך כדי לתמוך בחבר במצוקה. נכון, נרים טלפון או נקפוץ לביקור, אבל מי שמע על הקרבת חודש שלם כדי לנחם חבר? ובכל זאת, ברגע שאנו מכירים בחשיבותו של חבר מסוים, ומבינים עד כמה הוא חיוני לצמיחה ולהשלמה האישית שלנו, אנחנו בעצמנו נרצה לעשות שמיניות באוויר וכל מה שרק אפשר כדי לבנות את החברות ולשמר אותה.

אחד מספיק

זה מוביל אותנו למילה האחרונה בדברי המשנה: "קנה לך חבר". השימוש במילה חבר ביחיד, ולא בצורת הרבים שלה, נראית מוזרה. אחרי הכל, לרוב האנשים יש יותר מחבר אחד, ואם נשאל "כמה?", ודאי יענו לנו ש"המון". מדוע אם כן המשנה מגבילה אותנו בהתייחסה לחבר אחד בלבד?

התשובה היא שהמשנה מדברת על חברות קרובה ואישית, חבר שאיתו נחלוק את צפונות ליבנו ושלמענו נהיה מוכנים לנסוע לצידו השני של העולם. קשה להחזיק יותר מחבר אחד כזה. כשאנשים אומרים שיש להם הרבה חברים, הם בעצם מתכוונים לומר שיש להם המון ידידים ומכרים, אנשים שחולקים עמם מערכת יחסים שטחית, אבל לא אותם "חברים בנפש" שלהם התכוונו חכמינו.

אדם יכול למצוא את עצמו במצב מוזר בו יש לו "המון חברים", בלי שיהיה לו אפילו חבר אחד!

הבחנה זאת בין חברים לידידים רלוונטית במיוחד בדורנו. מצד אחד, אנחנו פוגשים היום יותר אנשים מאי פעם, בגלל השינויים בתחבורה ובטכנולוגיה שמוזכרים בתחילת המאמר. יחד עם זה, הבדידות היום נפוצה יותר מאשר בדורות הקודמים, עד שהיא זכתה לתואר "מגפה" בעולם המערבי. פתרון החידה הוא שבמקום לבנות חברות מוצקה, הקשרים ההדדיים בין בני האדם הפכו להיות שטחיים.

כך, אדם יכול למצוא את עצמו לאורך זמן עם "המון חברים" בלי שיהיה לו אפילו חבר אחד! הוא יכול להיות בחדר מלא בני אדם, מוקף באלה שנחשבים בתור חבריו, ועדיין לחוש בודד לחלוטין. יתכן שכדאי לאותו האדם לקחת את העצה של המשנה ולחפש אחר חבר שיוכל לעזור לו לצמוח, אדם שהוא יחליט להתחבר אליו דרך השקעת זמן וממון, כדי לבנות חברות יציבה.

היהדות מלמדת אותנו שככל שהחברות יותר רוחנית וערכית, כך היא תחזיק מעמד זמן רב יותר. כשחברים קשורים זה לזה רק בגלל הנסיבות, אז ברגע שהנסיבות משתנות – הם מפסיקים ללכת לאותו קורס או שהם עוברים דירה – החברות נעלמת. אמנם, כשמה שמקשר בין החברים הוא רצון לצמוח יחד, הנשמות שלהם נקשרות זו בזו והידידות תימשך כל ימי חייהם. וזה, כך נראה לי, ההיבט המהנה והרווחי ביותר אותו מלמדת אותנו המשנה על "קניית" חבר – כלומר, לשמור על חבר לחיים.
 

***

מאמר זה תורגם מתוך ספרו החדש של הרב רוט "Relevance: Pirkei Avos for the Twenty-First Century" שלוקח קטעים נבחרים בפרקי אבות, וממחיש כיצד הטקסט הקלאסי של המשנה שייך לעולם המודרני, ושהוא חי ותוסס היום כאילו נכתב זה עתה.

19/2/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) גאולה בן אלי, 20/2/2011 13:49

עשה לך חבר

הייתי ועדיין באותה דעה שיש לטפח ולשמר חברות בכל מיני דרכים להשקיע בשימור החברות. אך קרה לי מקרא שניראה לי שהחברות של אותה חברה כולה התניה שהכי הירגיזה אותי שהייתה סמויה .כאשר ההעדפה שלי לומר לי גלוי שכך היא רוצא חברות .הגישה הסמויה שלה קילקלה לי את המושג שלי כחברות.ולדוגמא שואלת אותי אם אני רוצה ללכת למופע ותשובתי חיובית תוך שאני שואלת מה עלות הכרטיס עונה על השאלתי ויש הסכמה.ואומרת לי אני אאסוף אותך ואני משיבה בתודה והערכה.ובערב מצלצלת חברתי ואומרת לי אני מאחרת רוצי קחי את הכרטיסים עד שאגיע.כמובן אני מגיעה למקוםרכשתי לי כרטיס והיא מגיעה בכיבוי האורות ואן השגחה במקום היא ניכנסת ללא תשלום .וכך היו פעמים רבות נישארתי לתת מתנות בימי הולדת וחתונות בלבד עד להיתנתקות וזו חברות של שנים שניסיתי להתעלם מדרך שלדעתי אינה מכבדת ערכי חברות.

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub