לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




דיוטי-פרי – חובות חופשי או חופשי מחובות?

דיוטי-פרי – חובות חופשי או חופשי מחובות?

מיהו המאושר באמת, החופשי או המחויב?

מאת

שוטר הגבולות החתים את הדרכונים ובאנחת רווחה סמויה נכנסנו, מיכל (אשתי) ואני, אל אולם הנוסעים שלפני הטיסה, כאילו היה גן-עדן העליון. את פנינו קיבלה חנות הדיוטי פרי על שלל סחורותיה, ובלי לאבד זמן התחלנו לשוטט בה. המוכרת ראתה שאנחנו מתקשים להתנהל עם מזוודות היד, ומיד הראתה לנו שניתן להכניס את המזוודות לתוך העגלה ולהשאיר שתי ידיים פנויות ללקיטת פריטי החנות. מיכל ניווטה אל הבשמים ואני אל האלקטרוניקה, והעגלות, כאילו קוראות את מחשבותינו, תפסו לפתע תאוצה וכמו בשמחת בטן רעבה ההולכת להתמלא נשאו את גלגליהן אל השלל. מוכר חייכני ומעונב התנדב לשרתני, אבל מחשבותיי הפליגו אל מקום אחר...

יש משהו מעצים בחיבור של טיסה קרובה עם חנות פטורה ממיסים. התחושה של השמים הם הגבול מתחילה כבר בחנות. השפע הרב על המדפים והפריטים הרבים מכל מוצר ומוצר נותנים תחושה של אינסופיות. נראה שלא מדובר רק בפטור ממיסים, אלא פטור מחובות החיים בכלל (כפי שרומז לכך השם האנגלי, שכן משמעות המילה 'דיוטי' היא מס אך גם חובה). אין עבודה אין התחייבויות משפחתיות, אין דאגות – קנה ודאה. מעצב חכם יתלה את המוצרים על ענני קרטון וישים לידם סולמות קטנים, כדי שהלקוחות יטפסו ויקטפו את הפירות. מעניין יהיה להשוות פדיון של חנות דיוטי פרי שלפני טיסה עם אותה חנות שלפני הפלגה בספינת טיולים. נראה לי שהשמים ינצחו את הים.

אין עבודה אין התחייבויות משפחתיות, אין דאגות – קנה ודאה

תוך כדי שיטוט בחנות העמוסה, נזכרתי בסיפור המפורסם על שני האמרגנים שהחליטו להתגייס למערכה הציבורית נגד צריכת אלכוהול פרועה של בני נוער. הם ארגנו ערב מוזיקה עם מיטב האמנים ופרסמו בראש חוצות שהערב יהיה alcohol-free. מאות בני נוער גדשו את האולם ולקראת אמצע המופע החלו לזרוק בזעם חפצים לעבר הבמה. האמרגנים הפסיקו את המופע ויצאו אל הבמה כדי להבין על מה הזעם.

"הבטחתם אלכוהול חופשי" הטיחו הנערים, "אז מתי נקבל אותו?!"

"התכוונו חופשי מאלכוהול" מלמלו האמרגנים, אבל הקהל כבר עשה דרכו אל היציאה.

העולם הזה

גם האמרגן של המופע ששמו "העולם הזה" הבטיח עולם דיוטי פרי, ובמשמעות שהבינו הנערים לגבי האלכוהול במופע, כלומר בחינם לכל דורש. שנאמר: "רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. שנאמר, ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" (מכות כ"ג ע"ב). החובות כפי שנצטווינו עליהן, זמינות לכל יהודי לקיימן ואין צורך במעמד מיוחד כדי להתחייב בהן, "כתר תורה, הרי מונח ועומד ומוכן לכל ישראל, שנאמר: 'תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב'. כל מי שירצה יבא ויטול". ומפורסם הסיפור על הגאון מוילנא, שקודם פטירתו אחז בציציותיו ובכה. וכששאלוהו לפשר בכייתו הסביר, שכאן בעולם הזה בכמה פרוטות ניתן לרכוש ציצית ולזכות בשכר המצוות. שם בעולם הבא אפילו תמורת ממון רב, אין הדבר אפשרי.

אבל אפשר לבחור לפרש את הדבר גם כ-דיוטי פרי במשמעות של האמרגנים - קרי חופשי מחובות. לא מחויב למורשת הדורות, לזהות הפנימית, לאומה וליעוד. תן להתמקד רק בזכויותיי מתוקף היותי אדם, עובד, צרכן, אזרח, שכן, חבר מועדון וכו'. עולם נטול חובות – כפי שבא לידי ביטוי בשירו של בעז שרעבי, "יש ימים יפים שהדרכים בהם גדולות, יש דברים יפים גם בלילות, וכל מה שעוד נותר, רק להיות חופשי ומאושר"...

באיזה דיוטי פרי אתה מאמין, זאת שאלת השאלות. מיהו המאושר באמת, החופשי או המחויב?

מיכל, אשתי, הופיעה לפתע עם עגלה גדושה וברק בעיניים. "דני, איפה אתה?" שאלה, "אנחנו עלולים לפספס את הטיסה". מיהרנו אל הקופה ושילמנו. " הכול יחכה לכם בשדה כשתחזרו בשעה טובה" אמרה הקופאית, ואנחנו החשנו צעדינו אל השער לשמים.

31/10/2010

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) אהובה ניסן, 2/11/2010 12:37

אהבתי

ההמחשה מקסימה ביותר, אהבתי מאוד

(1) , 1/11/2010 11:12

כיוון מחשבה מעניין

תודה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub