לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




כאשר גיליתי שסבא שלי היה נאצי

כאשר גיליתי שסבא שלי היה נאצי

לפני שלוש שנים קרה לי דבר הזוי: גיליתי שסבא שלי היה חבר ב-SS ונכלא על פשעים נגד האנושות.

מאת

תמיד ידעתי שיש לי סבא גרמני. קארל ניימן. לא הכרתי אותו, הוא נפטר לפני שנולדתי. אבא שלי אבל מעולם לא שמר את זה בסוד, שאבא שלו, שהיה 'סתם פקיד קטן', היה חבר במפלגה הנאצית. לא סיפרתי את זה לחברים שלי, ובודאי לא היהודים שביניהם. זה היה פרק אפל שפשוט לא דיברתי עליו.

לפני שלוש שנים, בעוד אשתי מתכוננת לנסוע לועידה בברלין, התגלה לי דבר עוד יותר נוראי. החלטתי להצטרף אליה לגרמניה לחופשה קצרה. שאלתי את אבא שלי איפה הוא גר במלחמה. רציתי לראות את הבית, ואולי אף לצלם עבורו כמה תמונות. חיפשתי באינטרנט מידע כלשהו על הרחוב עצמו.

קארל לבוש מדים
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה

ובעודי מחפש, קפץ לפניי דף שעליו כתוב: SS האופטסטורמפיהרר קארל ניימן... פשעים נגד האנושות... שימוש בעבודות כפייה.

גיליתי שבמאי 1945 סבי נעצר בהרים האלפים, על ידי חיילים אמריקאיים, ונאסר במחנה שבוים לשעבר למשך שלוש שנים. משפחתי סגרה את הפרק המכוער הזה בחייהם ואף פעם לא דיברו על זה שוב. אותי זה תפס בגיל 50, ואולי העובדה שאני סופר, ואולי סתם הזעזוע, לא נתן לי מנוחה. חשתי דחף לחטט עמוק יותר בתגלית החדשה שלי ולכתוב עליה. סרקתי ארכיונים, הלכתי למחנות ריכוז, שוחחתי עם חוקרי שואה וקרובים והתחלתי לצרף את הסיפור – לא רק של קארל ניימן, אלא של כל המשפחה, שחיה בברלין חיים שהיו בו זמנית ביזאריים ורגילים להחריד.

סבא פיקח על מחנה כפייה והמפעלים בהם הוא ביקר היו כמו אושוויץ, דכאו, בוכנוואלד וזקסנהאוזן

לאבי יש זיכרונות ברורים של ילדות שבה הוא ראה הרבה, אך הבין מעט. במשך המלחמה, אביו יצא תמיד ל'מסעות עסקיים'. ברגע שהוא היה חוזר, הוא כבר היה מתכונן לצאת. המציאות הייתה שהוא פיקח על מחנה כפייה והמפעלים בהם הוא ביקר היו בסגנון אושוויץ, דכאו, בוכנוואלד וזקסנהאוזן.

קציני SS דרשו מתושבי המחנות לעשות עבודות מוזרות בביתם הפרטי. אבי זוכר גבר שלבש "תלבושת אפורה מפוספסת מלוכלכת, שהמלה 'Jude' כתובה על גבו". הם הביאו רהיטים, תקנו בגדים, יצרו מיטות קומתיים ומקלט נגד התקפה אווירית בחצר. אמו נתנה להם קפה ועוגה. הם אמרו לה שהם אוהבים לבוא לביתה. הילדים שיחקו במכתשי הפצצות: זה היה מרחק של מאות מיליון מהמשטר הרצחני אשר בו אביהם היה שותף פעיל.

קארל במדי חג עם אשתו מינה, 1933.קארל במדי חג
עם אשתו מינה, 1933

כמה בדיוק סבי ידע מהשואה ומה הייתה מידת מעורבותו? בשבועות האחרונים של המלחמה, הוא היה אחד מארבעת הקצינים שהורו לעבור עם בני משפחותיהם מברלין אל האלפים. המשפחה עצרה בדרכה ליומיים שלושה בדכאו, ואבי זוכר שהוא שמע שיחה לוהטת בין הוריו כשהם הסתכלו על בניין נמוך עם ארובה עשנה גבוהה. אמו אמרה: "אתה יודע מה הם עושים שם? הם הורגים את היהודים ושורפים את גופותיהם." אבא שלו היה אמפתי: "לא, הם לא היו עושים דבר כזה", הוא התעקש.

יש פשוט יותר מידי עובדות מנוגדות להכחשותיו, מכדי שהן תהיינה אמינות. במשפט שלו בשנת 1948, חסרו לתביעה מסמכים מפלילים ששימשו בזמנו לתלות את הבוס של קארל, אוסוולד פוהל, ראש מחלקת המשרד הראשי למשק ולמנהל של האס אס. רואה החשבון קארל ניימן ניהל חשבונות בשנת 1942, שבה הוא קונן על 'אבדן' של 8,000 עובדים במיידאנק. שמונת אלפים יהודים נלקחו משם ונורו – וקארל כתב את התאריך המדויק של הוצאתם להורג.

הוא טען שהוא מעולם לא ביקר באושוויץ – ובכל זאת זה היה ה'מפעל' השני בגודלו של ה-SS, והיסטוריון של השואה אמר לי שלא סביר שהוא מעולם לא ביקר שם. ואיך הוא היה מסוגל ללכת למחנה אחרי מחנה, ולא לראות שום סימן לעינויים, את המוזלמנים, להריח את ריחו של המוות? סבי מצא ניצולי מחנות שיעידו להגנתו שהוא לא התעלל פיזית באיש. ומה לגבי הקבלה הפסיבית שאפשרה לו לעבוד עבור ה-SS במשך 10 שנים?

המטרידות ביותר היו ההערות מהשופט שניהל את הדיון, שקארל ניימן, כשהציגו בפניו את העובדות, לא הראה שום סימן של חרטה על חלקו בשעבוד של אנשים חפים מפשע וביחס הברוטלי אליהם.

קשה להיות אובייקטיבי. היו זמנים בהם שנאתי את הסבא שלי. היה חלון קצר שבו גיליתי שהוא ביצע עסקאות עם הגסטפו לשחרור אסירים – שחשבתי שאולי הוא היה אוסקר שינדלר שני. אבל בסוף, הבנתי שהוא היה אדם מושחת ופניתי לחפש נקודות חיוביות במקום אחר.

"זה קשה לי, אבל זאת האמת, ואתה חייב לספר אותה"

וישנם דברים חיוביים שאפשר ללמוד מהסיפור הנוראי הזה. יש את התגובה של המשפחה שלי להוצאת הספר לאור, ובפרט זאת של דודי, שעדיין חי בגרמניה, שקרא את הטיוטה ואמר לי: "זה קשה לי, אבל זאת האמת, ואתה חייב לספר אותה."

נר לדרכי היה ברנהרד גלדרבלום, שאביו מת כפושע מלחמה שלא התחרט על מעשיו. ברנהרד הקדיש את ימי הפנסיה שלו כדי ללמד ילדים בערים ובכפרים על חייהן של הקהילות היהודיות לפני בוא הנאצים. הוא עורר את האנשים במקומות האלה לשקם את בתי הקברות היהודיים שנותצו בליל הבדולח.

המחבר, דרק ניימןהמחבר, דרק ניימן

במשך תהליך זה, אני הזדעזעתי, לא משנאה, אלא מטוב לב. נראה שהאנשים שקרובים לשואה עטויים ברחמים. אשי הארכיונים הביטו אל תוך ליבי ואמרו שקול רך: "זאת לא אשמך". גברת שאיבדה את משפתה באושוויץ אמרה אפילו: "סבא שלך ודאי לא יכול למנוע זאת." מלים טובות באמת, אבל בשם האמת, אני חייב להעריך כנות מעל לכל.

כשניצולי השואה נפטרים, אני מבין שיש לי ולאחרים במצבי, תפקיד. כנכדו של פושע נאצי, אני יכול לומר לאנשים צעירים, זה מה שקרה, אבל אני לא שותף לאמונותיו של סבי, אני לא מסכים עם מה שהוא עשה. בשבועות שעברו מאז שספרי פורסם, מצאתי עוד אנשים שקיבלו ירושה דומה לשלי, ורצו גם כן לשאת לפיד נגד שנאה וצרות אופקים.

התרגשתי מאוד כשביקשו ממני לכתוב את המאמר הזה לאש התורה. עצם העובדה שזה אפשרי, אומרת המון על נכונותם של אנשים טובים, למצוא הבנה ואנושיות משותפת.

לרכישת מהדורה אלקטרונית של הספר A Nazi in the family, מאת דרק ניימן בהוצאת Short Books, הקישו כאן

 

15/4/2015

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 9 תגובות ב-8 דיונים

(8) יהודי בן יהודי, 2/5/2017 03:49

לא נשכח ולא נסלח אף פעם

לעולם ושוב פעם לעולם לא נסלח ובטח שלא נשכח את אשר עוללו הנאצים ועוזריהם הארורים לאבותינו אימותינו אחינו ואחותינו ולכל בני משפחת עם ישראל

(7) אוראור, 21/11/2016 19:02

רק אני שמתי לב שסבא שלו גידל שפם כשהיה כמעט ילד? נראה

שאצל הנאצים זה היה אופנתי לגדל שפם - ואנחנו חשבנו שרק הטורקים נוהגים כך , חחחחח - אגב , רק אני שמתי לב כמה קרל ואשתו נראים שמנים בתמונה? רק אותי זה מצחיק? בכל מקרה , המאמר די מעניין ומסקרן.

(6) דנה, 28/7/2015 08:53

לא ברור: האם הכותב הוא יהודי?

אם הוא גוי - בטח יש רבים כמוהו שסבם היו ב-SS, וזה לא משהו מיוחד... יחד עם זאת יש גרים שסבא שלהם היה בSS וזה יותר מדהים ועצוב...

(5) michal & zehava, 20/4/2015 15:30

וואוו...!!

סיפור מדהים ,מצמרר במיוחד.. כל הכבוד על הכוחות נפש!!

(4) אסתר, 17/4/2015 09:45

חשוב.Important

איש אמיץ A courageous man

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub