לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




גיבור לא מהולל

גיבור לא מהולל

תוך התרסה מול הממשל האמריקאי, הארי בינגהאם ה-IV, הציל אלפי יהודים שברחו מהנאצים בעזרת אשרות כניסה מזויפות.

מאת

חירם (הארי) בינגהאם ה-IV, ששימש בתור קונסול אמריקאי במרסיי שבצרפת בשנת 1940, פעל בניגוד למדיניות האמריקאית וסיפק אשרות כניסה מזויפות שהצילו את חייהם של אלפי יהודים שנמלטו מהנאצים, וביניהם מרק שגל, מרקס ארנסט ומשפחתו של הסופר תומאס מאן.

גם כאשר הממשל בוושינגטון איבד את הסבלנות כלפיו והעבירו לבואנוס איירס שבארגנטינה בשנת 1941, המשיך בינגהאם להטריד את הממונים עליו בדיווחים על תנועות הנאצים שם, עד שבסופו של דבר, הוא סולק מהשירות הדיפלומטי של ארה"ב.

מכיוון שהוא פעל למעשה בניגוד למדיניות ארה"ב, הוא מעולם לא זכה להוקרה לאומית, ומכיוון שהוא היה איש של מעשים ולא של מילים, סיפורו מת יחד איתו בשנת 1988. המצב נמשך כך עד שבנו, רוברט קים ברנהאם האב (כיום בן 67), גילה חלק ממסמכיו של אביו, ויצא למסע, שמטרתו להוציא לאור את סיפורו ההרואי של אביו.

שאלה: ספר לנו על גילוי מסמכיו של אביך.

בשנת 1996, שמונה שנים אחר פטירתו של אבי, אמא שלי, חלק מעשרת אחיי ואני התחלנו למצוא מסמכים בבית של הורי. היו שם מכתבים, דפי ויזות ותמונות מהתקופה של אבא במרסיי. עד אז, המשפחה שלנו ידעה שהוא הציל הרבה אנשים חשובים, אבל לא היה לנו שום מושג על היקף פעילותו – ועל כך שאלפי אנשים שיחרו לפתחו כמפלט אחרון בניסיון להציל את חייהם.

לא היה לנו שום מושג שאלפי אנשים שיחרו לפתחו כמפלט אחרון בניסיון להציל את חייהם

גילינו שבנוסף להנפקת אשרות מזויפות, הוא גם הסתיר יהודים בביתו שבמרסיי, ופעל עם המחתרת הצרפתית כדי להבריח יהודים מצרפת לספרד או אל מעבר לים התיכון. הוא אפילו תרם מכיסו להוצאותיהם. שמעתי הערכה שהוא הציל משהו בין 2,500 ל-5,000 איש.

לפני כחמש שנים מצאנו מכתב שנשלח אליו מליאון פוכטואנגר, סופר אנטי-נאצי, שהודה לאבי שהסתיר אותו ואת אשתו מרתה בביתו במשך כששה שבועות, עד שאבי הכין עבורם אשרות מזויפות. פוכטואנגר כתב את המכתב כבר על סיפון האקס קליבר, בדרכו לעיר ניו-יורק, וחתם עליו בשמו החדש שנשא דרכונו המזויף.

אמי ואחי תומס, שלחו חלק מ'מסמכי מרסי' למוזיאון השואה בוושינגטון, ולאריק שאול, אוצר התצוגה "אשרות לחיים: פרויקט הדיפלומטים הצדיקים וההגונים, ופרויקט המצילים היהודים", שהקרדיט להוצאת סיפורו של אבי לאור, למען האמת מגיע לו.

ש: כיצד החל פרויקט ההנצחה?

בשנת 1998 נסעתי לישראל, ביום העצמאות ה-50 של המדינה, כחלק ממשלחת של בני דיפלומטים. מאוד התרשמתי כשראיתי את התצוגה ב'יד ושם', מוזיאון השואה בירושלים. אבי זכה לכבוד מיוחד. זאת הייתה הפעם הראשונה שבאמת התפעלתי ממה שהוא עשה.

כל כך הרבה אנשים היו אסירי תודה כלפיו על מה שהוא עשה בימיה הראשונים של השואה, והרבה מהם באו לומר לי את זה. שמענו סיפורים נפלאים על חסידי אומות העולם, והרגשתי שהיה זה תורו של אבי לזכות בהכרה. הנסיעה לישראל היא שעוררה אותי לגשת לפרויקט ההנצחה.

ש: מהו למעשה פרויקט ההנצחה?

הנפקה של בולים לזכר דיפלומטים חסידי אומות העולם ביד ושם, נתנה לי את הרעיון להכין עצומה שתדרוש מהממשל האמריקאי להנפיק בול לזכרו של אבי. התחלתי את מבצע ההנצחה על הבול בדצמבר 1998, ובמאי 2006, הוטבע סוף סוף בול לזכרו של הארי בינגהאם IV.

ארבעים חברי ממשלה וארבעים סנאטורים שיגרו לראש מנהל הדואר את תמיכתם בהנפקת הבול. כל בית המחוקקים של קונטיקט תמך במהלך. עבורי זאת הייתה חוויית אחדות מרגשת.

חלק ממסע זה היה הספר שכתבתי (בשפה האנגלית): התנגדות אמיצה: "כיצד הארי בינגהאם יצא נגד ממשלתו כדי להציל חיים".

ש: מה המניע העיקרי שלך שעומד מאחורי כל זה?

במשך 50 שנה ממשלת ארה"ב מנעה כל ניסיון לכבד את אבי. עבורם, הוא היה חבר סורר של השירות הדיפלומטי האמריקני.

יחד עם זאת, אבי לא חשף שום פרטים. מאפיין משותף למשפחות הדיפלומטים עמן נסענו, היה שהאבות לא סיפרו על מעשיהם לילדיהם. אני משער שזה נובע מכך שמדובר בתקופה כל כך נוראית, כך שהזיכרונות ממנה ודאי היו שליליים באופן בלתי נסבל - אולי בגלל כל אותם האנשים שהם לא יכלו להציל.

הוא הציב את האנושיות שלו מעל לקריירה

המשפחה שלנו חשבה שמגיע לו כבוד - הוא הציב את האנושיות שלו מעל לקריירה.

אותי באופן אישי, כבעל תפקיד ממשלתי בעבר – התפטרתי ביולי אחרי 41 שנים בתפקיד יועץ פנימי למחלקת ביטחון הפנים – מאוד מרשים כל מה שאבי עשה.

ש: מה דחף את אביך לקחת על עצמו את הסיכון?

אבי בא משושלת ארוכה ומפורסמת של 'לוקחי סיכונים'. אביו, חירם בינגהאם III – שעליו מתבססת הדמות ההוליוודית של אינדיאנה ג'ונס – גילה את חורבות עיר האינקה מאצ'ו פיצ'ו בפרו בשנת 1911.

אבי היה אדם דתי מאוד שראה שליחות בתפקיד שהיה לו בהצלת חיים בתקופת הסיוט ההוא. הוא חש חמלה רבה כלפי בני אדם, והאמין שבכל אדם יש ניצוץ אלוקי.

ש: ספר לנו על אחד מהזיכרונות היקרים שיש לך מאביך?

הוא לימד את כל 11 ילדיו שעלינו לחיות על פי כלל הזהב של "ואהבת לרעך כמוך". דוגמא אחת שיצרה אצלי רושם עמוק קרתה כשהייתי בן 6. באותם ימים היינו הולכים לחוף בקונטיקט, ליד פארק שעשועים בשם אושן ביץ'.

כילדים, היינו הולכים על החול ומתגנבים לפארק בלי לשלם 3 סנט - דמי הכניסה להולכי רגל. כשהוא גילה את זה הוא מאוד כעס עלינו. זהי אחת מדוגמאות רבות שמעידות על חוט השדרה המוסרי של אבי.

מובן שאהבתי את אבא שלי. הוא היה אב מקסים וכולנו הערצנו אותו.

ש: האם אביך זוכה כעת להכרה שמגיעה לו?

לבד מהבול, המחלקה המדינית של השלטון עשתה מהפך של 180 מעלות בשנת 2002, ומזכיר המדינה, קולין פאול, הזמין את המשפחה שלנו לוושינגטון כדי להעניק לנו פרס 'התנגדות מועילה' לכבודו של אבי. שמחתי בכך. הוא כובד גם באו"ם ובמדינת ישראל. יד ושם פתחה תערוכה לזכרו בשם "קירו של הארי".

אבל מעבר לכל זה יש את האנשים שממשיכים לבוא ולספר שאבא שלנו הציל את המשפחה שלהם. במהלך המסע להנפקת הבול, אישה אחת בת 85 סיפרה לנו שהיא ואחותה היו נערות צעירות כשהן קיבלו אשרות מאבא שלי.

באוקטובר האחרון, אחד הפרופסורים של הבת שלי באוניברסיטת הרווארד, דיקן הפקולטה לספרות, אוסטרי במקורו, סיפר לה שהסבא שלה הציל את המשפחה שלו. שניהם בכו יחד. זה מאוד מרגש. הוא חי היום בזכות אבי. כשאנחנו שומעים את הסיפורים הללו, הם נוגעים בנו בנקודה עמוקה מאוד.

11/9/2011

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 17 תגובות ב-14 דיונים

(14) דינה חייקין, 15/9/2011 02:18

חסיד אומות עולם

גם את בעלי הצילו אנשים מיוחדים, אלא שהם כבר הלכו לעולמם. בעלי לא הצליח להגיע אליהם, כי היה ילד קטן כאשר הם הצילו אותו מצפרני הנאצים בעזרת האסם שהיה להם בחצר, החביאו אותו משך שלוש שנים עד שמסרו אותו לידי הפרטיזנים של האחים ביילסקי. ניסה ליצור איתם קשר, אך בזמנו לא היה לנו קשר עם הארצות הקומוניסטיות ולא ידע שמם ואיך להגיע אליהם, לצערי הרב לצערו. הוא שמר הכל בבטן.............לא דבר כמעט.

(13) אבישג, 14/9/2011 20:56

מרגש מאוד ומחזק

(12) חיה, 13/9/2011 14:58

מרגש עד דמעות

שבתוך הזועה של השואה היו אורות מאירים

(11) פרוימן משה, 13/9/2011 05:32

אמיץ מאוד

לי זה מזכיר את פרשת פולרד נקווה שסופה קרוב והוא יזכה להכרה הראויה!

(10) רבקה, 12/9/2011 20:52

מלאך בתקופה חשוכה

מאמר מדהים! נהניתי והתרגשתי מאוד לקרוא על חסיד אומות העולם הזה. איזו גדלות רוח ואיזה אומץ בתקופה כל כך חשוכה של האנושות. זה מחזיר לנו תקווה לגבי האנושות....

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub