רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

אקטואליה

יום ירושלים, שגרירות ארה"ב וחג השבועות

ב׳ בסיון ה׳תשע״ח ב׳ בסיון ה׳תשע״ח 16/05/2018 | מאת הרב בנימין בלך

האירועים המדהימים שהתרחשו בשנה זו.

ביום ראשון, ה- 13 במאי, חל יום ירושלים. אם שנת 1948 אפשרה לנו להיות עדים לנס של גאולה לאומית אחרי כמעט 2000 שנות גלות, עם לידתה של מדינת ישראל, הרי ש- כ"ח באייר 1967 הוא היום בו התאפשר לנו לשוב ולשמוח בהתגשמות הבטחתו של הנביא זכריה "עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת, בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם... וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ, יְלָדִים וִילָדוֹת, מְשַׂחֲקִים, בִּרְחֹבֹתֶיהָ" (זכריה ח, ד-ה).

בעברית, כ"ח פירושו כוח. המיקום הפיזי של ארץ ישראל הוא מולדתם של אבותינו, הארץ שהובטחה להם. ירושלים היא הרבה יותר מכך. היא מייצגת את כוחה של הרוחניות שלנו, מקור הייחודיות שלנו, הסיבה למשימה שלנו - להפיץ את קדושת בית המקדש לשאר העולם.

 נשבענו שבועה קדושה, המתועדת בספר תהילים, "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי, אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" (תהילים קלז). ירושלים הפכה לעיר קדושה לפני למעלה מ- 3000 שנה ולאורך כל אותן שנים נותרו היהודים איתנים בנאמנותם לה.

באותן שנות גלות ארוכות, היהודים התפללו לכיוון ירושלים, הזכירו את שמה לעיתים קרובות בתפילותיהם, חתמו את תפילות יום כיפור ופסח במילים מלאות תקווה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה" והזכירו את העיר בברכה הנאמרת בסוף כל ארוחה. צמנו ביום חורבן בית המקדש, לא השלמנו לחלוטין את בניית בתינו כתזכורת מתמדת לחורבן הבית וניפצנו כוס זכוכית בתום החופה בכל חתונה כדי לציין שגם ברגעים של אושר אישי מופלא, שמחתנו אינה שלמה ללא כוחו האמיתי של העם שלנו – עיר הבירה הרוחנית שלנו.

בשנת 1967, בתאריך העברי המציין את המילה כוח, ירושלים והעם היהודי התאחדו מחדש.

שמחתנו הייתה רבה. קראנו ליום זה יום ירושלים והכרזנו עליו כיום חג. אולם העולם שאחרי 1967 המשיך במאמציו להכחיש הן את העבר הרחוק והן את המציאות בת-ימינו. ישראל ייחודית בכך שהיא המדינה היחידה בעולם שלא הותר לה לקבוע מהי עיר הבירה שלה. בתור מדינה ריבונית, החיבור בן 3000 השנים עם ירושלים לא נחשב מספק לצורך הכרה דיפלומטית מצד אומות אחרות, שעצם קיומן היה לא יותר מחלקיק בהשוואה לעיר שקידש דוד המלך לפני אלפי שנים.

לכן, אל לנו לזלזל בחשיבות של מה שהתרחש ביום שני ה- 14 במאי, יום למחרת יום ירושלים. ביום זה קיימה ארצות הברית את הבטחתה, את המחויבות שלקחה על עצמה ב- 1995 בקונגרס האמריקאי בחוק שגרירות ארה"ב בירושלים, שהצהיר כי "יש להכיר בירושלים כבירת מדינת ישראל". הצעת החלטה המגנה צעד זה הוגשה למועצת הביטחון של האו"ם, אולם ארה"ב הטילה וטו על ההצעה בעקבות הצבעה של 14 נגד 1. העצרת הכללית של האו"ם העבירה בהמשך החלטה המגנה את הכרזת ארה"ב ברוב של 128 נגד 9, עם 35 מדינות שנמנעו. נראה שכשהדברים מגיעים לעם היהודי, העולם עדיין אינו מוכן להכיר בנבואה התנ"כית או בעובדות בשטח.

תקופות הזמן בתנ"ך נמדדות לפי מחזורים בני 50 שנה. כולנו מכירים את שנת היובל בה לאחר 50 שנה האדמה מוחזרת לבעליה המקוריים. אנו מכירים גם את ספירת העומר, מפסח ועד שבועות. גם כאן מדובר ב- 50 ימים, המציינים את המעבר בין השחרור הפיזי מהעבדות במצרים, לבין הגבהים הרוחניים שהושגו בהר סיני עם קבלתנו את התורה.  

מסיבות הידועות רק לא-ל, במשך 50 שנה לא הוענקה לנו ההכרה בליבה הרוחנית הגיאוגרפית שלנו. עכשיו, ב- 14 במאי 2018 אנו מתחילים ספירה חדשה – ספירה המדגישה את העובדה שההגדרה העצמית הרוחנית שלנו חשובה באותה מידה כמו השאיפות הלאומיות שלנו.

מה עוד מופיע בלוח השנה שלנו, שמסב את תשומת לבנו לחשיבותו של רגע זה?

ביום ראשון ה- 20 במאי, יחגגו יהודים בכל רחבי העולם את חג השבועות ויחיו מחדש את מתן תורה בהר סיני, האירוע המכונן שהעניק משמעות לחיינו ומטרה אוניברסלית לעמנו. נלמד במשך כל הלילה, כדי להמחיש את אהבתנו למתנת התורה – הספר היחיד שערכיו וחוכמתו שינו את פני העולם.

פרשנים שואלים שאלה מרתקת. מאז שניתנה לנו התורה, מדוע לא זכה הר סיני להכרה בתור המקום הקדוש ביותר עלי אדמות? מדוע נבחר הר מוריה כמקום בנייתו של בית המקדש, ולא המקום בו שמענו את קולו הרועם של א-לוהים מבטא את עשרת הדיברות?

הרב סולובייצ'יק ענה על שאלה זו בהצהרה מוחצת: בהר סיני חשף הא-ל את גדולתו בפני האדם, אך בהר מוריה חשף האדם את גדולתו בפני הא-ל. בהר מוריה המחיש אברהם אבינו את כוחה של אמונה מוחלטת ועבר את המבחן העשירי והאחרון שלו. בהר מוריה שכב יעקב לישון וחלם חלום על סולם ומלאכים העולים לשמים ואז יורדים חזרה לאדמה – סולם המקשר בין העולם שלמטה לבין העולם שלמעלה ויוצר מלאכים שמקורם הוא הפוטנציאל האנושי לגדולה.

קדושתה של ירושלים היא עדות לא רק לקריאתו של בורא עולם, אלא גם לתגובתנו. קדושתו של הר מוריה גדולה יותר מזו של הר סיני, כיוון שהיא מגלמת בתוכה את ההקרבה של כל אבות אבותינו, לא רק את ההבנה הפרטית של כל אדם ביחס לקדושתו של א-לוהים.

חג השבועות מגיע לאחר יום ירושלים. השנה, שני ההרים נפגשים. אנו מתפללים לכך שעם התחלת ההתגשמות הנבואית ביחס לירושלים, מקום משכנו של בית המקדש שלנו, המתבטאת בהכרה של ארה"ב בירושלים כעיר בירתנו, נזכה במהרה גם להכרה בינלאומית במקורן הא-לוהי של המילים שניתנו לנו בהר סיני.

מאמרים נבחרים

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן