רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

סוכות

הניגון האבוד של הערבה

ט׳ בתשרי ה׳תשע״ז ט׳ בתשרי ה׳תשע״ז 11/10/2016 | מאת אבינועם הרש

כולם ממהרים לבחור רק את האתרוגים ביריד התלמידים. מי ישמע את שירת הערבה?

"מהר", האיץ בי המנהל, "צריך להגיע ליריד התלמידים מוקדם.  זה לא משנה כמה כסף ותמריצים תשקיע בתלמידי האתרוגים ובילדי הלולבים, או שתדבר שעות עם האבות של תלמידי ההדסים-הדוסים, תמיד הראשונים חוטפים את הטובים ואז...", לקח  המנהל נשימה עמוקה, מעביר ניגוב מהיר על מצחו נוטף הזיעה, "ואז חביבי אתה נשאר רק עם תלמידי הערבה ואלו..." חייך המנהל במרירות "אלו, כמו שכולם יודעים, לא חסרים. אותם יש בשפע, המוכרים שלהם מתלבשים עליך שרק תעשה טובה ותיקח כמה מהם".

האמת שתמיד שמעתי על 'יריד התלמידים' שמתנהל בסוכות, אבל אף פעם לא ידעתי איך זה הולך.

"מהר" דחף אותי המנהל "לדוכן ילדי האתרוגים. ברוך השם- הגענו מוקדם! אז ככה," כיוון אותי המנהל:

"אתה מסתכל מהר על תלמיד האתרוג הכי יפה שנראה לך, זה שהוא עם כמה שפחות כתמים, שהפיטם על הקודקוד שלו יושב כמו שצריך, שמגיע ממשפחה טובה. ואז אתה מתחיל לשאול אותו כמה שאלות, כדי לראות אם הוא מגיע עם שם טוב, כדי לבדוק ולראות את הציונים שלו, את השאיפות, יאללה, קדימה, למה אתה עוד פה?"

ואז בזריזות ניגש המנהל לתלמיד אתרוג אחד, עקף באלגנטיות מנהל ישנוני קצת וישר חטף אותו תוך כדי הצעה עסקית להורה המוכר שלו: "שמע אדוני, במוסד שלנו אנחנו מתייחסים לילדים כמו שלך כמו לאתרוגים נדירים, תאמין לי, אנחנו מעריכים את העבודה שעשית איתם עד שגדלו והפכו לפרי היפה שהם עכשיו."

אבל האבא המוכר, למוד החיזורים לא התרגש במיוחד ושאל עניינית:

"מה אתה מציע לילד האתרוג שלי?"

"הו הא, שמיים וארץ, הרים וגבעות! יש לנו שתיים עשרה מגמות חדשניות ביותר. רפואה. מיקרוביולוגיה, אופטיקה, מגמת הכנה מיוחדת ל8200. מסלול מצטיינים לממר"ם, בכיתה ז' אנחנו מכניסים את המצטיינים לתוכנית החלפת סטודנטים מתוך מגמה שעד לתיכון כולם ידעו שלוש שפות וישלימו את התואר הראשון שלהם במקרו כלכלה".

"מה אתה אומר ילד?" פנה אביו המתרשם של תלמיד האתרוג לבנו.

"נשמע מגניב אבא, נראה לי אפשר ללכת על זה.

"מצויין" הגיב האבא בחיוך, סגרנו. תוך שניות הוחלפו לחיצות הידיים והמנהל שלנו דפק לעצמו חיוך גדול ושבע רצון:

"ככה זה," חייך אליי בסיפוק "תזכור שכל מוסד של ארבעת המינים, נמדד קודם כל לפי תלמידי האתרוג שלו. אתרוגים זה טוב ליחסי הציבור, לשיווק שלנו, לקבלת תקציבים, הריח שלהם מגיע עד ללשכה של דלית שטראובר מנכלי"ת משרד החינוך. ואם הוא אתרוג יפה במיוחד כמו כאן, גם השר כבר ישמע עליו, עלינו, עליי. ועכשיו מהר, לדוכן תלמידי הלולב"!

מיד ניגש המנהל לדוכן תלמידי הלולבים והסביר לי בקצרה:

"כאן מדובר בתלמידים שמצטיינים ובולטים מעל כולם במשהו אחד מיוחד, כמו גאונים במחשבים, ספורטאים מצטיינים, חתני חידון התנ"ך, אין מוסד יכול לצאת ידי מצוות ארבעת המינים בלי תלמיד לולב ראוי לשמו." ועוד הוא מדבר וכבר פתח בשיחה עם אביו של תלמיד הלולב:

"אתה יודע איזה מסורת ארוכה של לולבים יש לנו?", פתח בביטחון: "עשרה חתני תנ"ך ועוד שמונה ספורטאים מצטיינים, המתקנים שלנו מושכרים בחופשות למכון וינגנט. אליפות העולם בשחייה התקיימה השנה אצלנו. מייקל פלפס היה טובל קבוע במקווה שלנו," קרץ אליו המנהל.

"נהדר", אמר תלמיד הלולב. "נהדר", אמר גם אביו המוכר ומיד סגרו עסקה ועוד תלמיד נוסף למוסד.

"יאללה, כמעט סיימנו, עכשיו לדוכן תלמידי ההדסים הדוסים. בני ובנות הרבנים בעלי הדם הכחול. קדימה!"

לא הספקתי להגיד שלום לתלמיד הלולב וכבר אני רואה את המנהל מסתחבק עם אביו של תלמיד הדס אחד, שריחו הטוב של משפחתו הגיע עד לשוק ארבעת המינים של איצקוביץ':

"לא סתם הישיבה שלנו קרויה על שם אבא שלך הצדיק עליו השלום. לא סתם. תאמין לי שרק אנחנו, אנשי החינוך יודעים כמה קשה היום להשיג שם טוב, משפחה טובה. הדסים כמו הבן שלך אנחנו מחפשים בנרות"!

נראה שהזכרת שם הסבא עשתה את שלה. ואביו הרב של תלמיד ההדס ליטף את זקנו ואמר בנחת:

"נו נו, נכון, צודק, הלוואי, נו נו, שיהיה בהצלחה!".

"זהו!" אמר לי המנהל בגיל. "סיימנו, יאללה, אפשר ללכת, השנה המוסד שלנו יכול להתהדר בסט מושלם! ברוך השם, מחזור לתפארת! אתה רואה למה כדאי להשקיע, כולם ביחד, האתרוג והלולב יחד עם ההדס, תמיד המגוון הזה מדהים אותי, איך שאנחנו מצליחים לאחד את כולם ולמרות הכול להוביל את מערכת החינוך בכל שנה מחדש!"

"רגע רגע" אמרתי לו "ומה עם הערבה?" 

"שטויות" ביטל אותי המנהל "ילדי הערבה לא יביאו לך כלום. לא הישגים ולא כבוד, לא תארים ולא תקציב. אין להם ריח, הם לא בולטים בשום דבר ובלי דם כחול. רק נטל. כל הזמן צריך להשקות אותם במים, ממש באר בלי תחתית. שומר נפשו ירחק".

"היי, סליחה! אדוני המנהל!" שמעתי פתאום את קולו של מוכר אחד שניסה לקרוא למנהל שלנו:

"אדוני בבקשה, אני רוצה להציע לך את הבן שלי, הוא ממש יתאים למוסד שלך!

אבל המנהל שיחק אותה כאילו הוא לא שומע והתעלם תוך כדי שלחש לי:

"תמשיך, אל תעצור, רק צרות הערבות האלו"!

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן