לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מזוזות המיליונר וחג הסוכות

מזוזות המיליונר וחג הסוכות

ניתן לעבור חיים שלמים, בצורה שטחית ורדודה בלי לטעום לעולם מהרובד הפנימי והנאצל הנמצא מתחת לשגרה.

מאת

יהודי טוב קנה וילה ענקית בקליפורניה ושכר מעצב פנים מקומי לשפץ אותה. כשהסתיימו השיפוצים בוילה וזו הפכה לארמון פאר, נזכר פתאום בעל הבית ששכח להתקין מזוזות בדלתות.

הוא נסע לעיר הקרובה, הזמין חמישים מזוזות מהודרות ויקרות וביקש ממעצב הפנים שיתקין אותן בצד הימני של כל אחת מדלתות הבית, בחלק העליון, פרט לדלתות האמבטיה והשירותים.

הוא יצא מביתו מוטרד מעט פן המעצב לא ימקם נכון את המזוזות והמשקופים הנהדרים והמעוצבים יפגמו, אולם הוא הרגיע את עצמו שהמעצב הוכיח כבר את עצמו בשיפוצים ואפשר לסמוך עליו.

ואכן כששב הביתה נוכח לראות שמשימה בוצעה בשלמות והמזוזות הותקנו במקום הנכון לשביעות רצונות המלאה. הוא שילם למעצב ברוחב-לב ושיבח את עבודתו היפה.

המעצב נתן מבט אחרון בבית החליק בידו על המזוזה ונזכר פתאום במשהו: "אני שמח שאתה מרוצה... אגב, הוצאתי את "תעודות האחריות" מכל אחת מהן והנחתי אותן על השולחן בסלון".

הרובד הפנימי

בית המזוזה היפה היווה עבור מעצב הפנים הלא-יהודי את הכל. הוא הסתכל על הקלף שבפנים כמו על נייר פורמאלי שמקומו הזמני בארון המסמכים, בדרך לפח... לעומתו, עבור היהודי, הקלף הוא תמצית הכל, מזוזת הקלף המהודרת היא בשבילו העיקר בעוד שבית המזוזה מהווה עבורו נרתיק בלבד.

לפעמים במהלך החיים גם אנחנו מתבלבלים, אנו מביטים על בית המזוזה ושוכחים שבתוכו יש משהו, ובאותו משהו גם כתובים דברים מחייבים ומשמעותיים לחיים. ניתן למעשה לעבור חיים שלמים, בצורה שטחית ורדודה בלי לטעום לעולם מהרובד הפנימי והנאצל הנמצא מתחת לשגרה.

הימים הנוראים מטלטלים אותנו מהשגרה ומעבירים אותם לפלנטה אחרת של דין וחשבון, לתשוקה פנימית להיטהר, להשתפר ולהיות טובים יותר, לשאיפה לשנות הילוך ולחיות באטמוספרה רוחנית. אולם מייד בסיום הצום של יום הכיפורים אנחנו נופלים לתוך מרוץ בלתי פוסק של עשייה: בניית סוכה, מציאת ארבעת מינים, קניות לחג, חיפוש אחר בגוד הולם לחג ובתוך כל המרוץ הזה נדמה לפתע ששכחנו קצת את עצמנו, ושוב נסחפנו עמוק עמוק לשגרה יומיומית וחולית. אולם אין הדבר כך, לאותן הכנות מאומצות, התרוצצויות בלתי פוסקות וקניות ענק (את סוכות גומרים לשלם בפסח...) יש חשיבות רבה כפי שכתוב במדרש (ויקרא רבה ל'):

"ולקחתם לכם ביום הראשון" – "ראשון לחשבון עוונות".

בנוהג שבעולם אדם יוצא זכאי בדין זחה עליו דעתו וליבו שמח הרבה, אוכל ושותה ומבלה בנעימים ופורק מעליו מקצת מיגיעו; אבל ישראל אינם כן, אלא כיון שיצאו זכאים בדין אחר יום הכיפורים, מייד מתחילים להתייגע במצוות אלוקיהם ואינם פנויים לשמחה עד שבא חג הסוכות בחמישה עשר לחודש השביעי.

היציאה לסוכה מאותתת לאדם מה העיקר ומה הטפל

ההכנות המאומצות מביאות אותנו לסוכות, שחל דווקא בזמן בו האדם אוסף את התבואה לביתו ונהנה מהרכוש הרב והקניינים שצבר. והנה הוא יכול להרשות לעצמו לפתוח עוד מרפסת ולהוסיף עוד חדר, אך דווקא אז מצווה אותו התורה לצאת לסוכה, סמל הארעיות ולגור בה שבעה ימים. היציאה לסוכה מאותתת לאדם מה העיקר ומה הטפל, מה הקלף ומה בית המזוזה. רכוש, הון ועושר הם אמצעים לחיים נוחים אולם הם אינם מטרת החיים.

לכן נוהגים האשכנזים לקרוא בסוכות את מגילת קהלת, כדי להזכיר לנו את שאמר שלמה המלך: "הבל הבלים אמר קהלת... הכל הבל... סוף דבר הכל נשמע את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם".

על יעקב כתוב בפרשת וישלח: "ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות" (בראשית ל:ג י"ז). מסבירים המפרשים שהעולם הבא נקרא בית ששם דירת הקבע של האדם, והעולם הזה נקרא סוכה שהיא דירת ארעי, ולכן כתוב שיעקב בנה לנשמתו בית ולמקנהו עשה סוכות – העיסוק במקנה ובקניין היה אצלו טפל וארעי כסוכה שהיא דירת ארעי, ואת חייו הוא הקדיש לבנות לו בית על ידי לימוד תורה (מלבי"ם, תהילות ישראל).

הסוכה איננה בית, צפוף בה, לפעמים היא בחצר ואז הסיפור נעשה מורכב יותר, לרוץ הלוך ושוב לבית, לעלות ולרדת, אולם זוהי רק דירת ארעי, שבוע ימים וזהו.

היציאה מדירת הקבע לסוכה מזכירה לנו שמרוץ החיים בו אנו טרודים: העבודה, הדירה, הסידורים המנוחה והבילויים אינם העיקר, הם דברים משניים ותפלים כשם שסוכה אינה בית וכשם שבית מזוזה איננו מזוזה.

11/10/2008

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-3 דיונים

(3) אתי, 20/9/2010 13:46

קריאת מגילת קהלת

עפ"י מה שקראתי באחד המאמרים צויין שם שגם התימנים קוראים את קהלת - במנחה לפני כניסת חג הסוכות.

(2) , 12/10/2008 07:25

משל חכם

אשתמש בו ברצאה שאני אמור לתת לכבוד החג.תודה לאתר הנפלא על החורמים המעוררים.

(1) יהודי פשוט, 12/10/2008 07:11

ראשון לחשבון עוונות

לפי רבי לוי-יצחק מברדיטשב, ''ראשון לחשבון עוונות'' משמעותו - ראשון לחישוב העוונות שעליהם צריך למחול ולסלוח ולכפר.
כתוב בספר דברים ''לא יאבה ה'' סלוח לו''.
יאבה - לשון תאווה. מכאן שהקב"ה מתאווה כביכול לסלוח לישראל. כל מה שצריך הוא לבקש סליחה.
החיים כל כך פשוטים, למה לסבך אותם?

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub