רשימת תפוצה
האתר בעבודות תחזוקה מצטערים על אי הנוחות הזמנית, נשוב בקרוב!

סוכות

חולשה מול שמחה

י״א בתשרי ה׳תשע״ב י״א בתשרי ה׳תשע״ב 09/10/2011 | מאת אמונה ברוורמן

בחג הסוכות הזה, נתעלה מעל לחששות המתמידים, ונרגיש בטוחים ונינוחים בחיבוקו האמיץ והאוהב של א-לוהים.

כשבני ישראל נמלטו סוף סוף ממצרים, הם פתחו במסע ארוך במדבר, מסע אל הלא נודע, מסע הרה סכנות, מלא בקשיים ובאתגרים בלתי צפויים. מסע אפוף חשש ושמחה, ניצחון וייאוש, מסע החיים.

הם יכלו לשמור על האופטימיות שלהם למרות כל מה שעמד מולם, מתוך החוויה המתמשכת של הנוכחות הא-לוהית בקרבם. לאורך מסעותיהם, סוכך עליהם בורא עולם בענן, כשהוא מאפשר לאבותינו לחוש בטוחים, וכתוצאה מכך, שמחים.

למרות שהתגוררו בסוכות רעועות, הם ידעו שהם לא לבד; והם לא פחדו.

מבצרים וחומות הגנה

אנו לעומתם לא מתגוררים בסוכות רעועות, אנו מתגוררים בבתים גדולים העשויים אבן, מאחורי חומות הגנה גבוהות ומערכות אזעקה. ובכל זאת, אנו חשים חלשים יותר וחשופים יותר.

רבים מאיתנו לא מתעמתים עם אויביהם פנים אל פנים כמו שעשו אבותינו, ולמרות זאת, אנו פותחים את העיתון היומי וחשים פחד רב יותר. למרות כל הקדמה, אנחנו מתוחים, חסרי בטחון ובקושי שמחים.

למרות כל הקדמה, אנחנו מתוחים, חסרי בטחון ובקושי שמחים.

סוכות הוא ההזדמנות שלנו לפרוץ מבעד לכאב הזה ולהתעלות מעל לעצבנות שלנו. כשאנו יושבים בחוץ, מתחת לכוכבים, אנו זוכים בהזדמנות לחוות, מה שחשו אבותינו – תחושה ממשית של הנוכחות הא-לוהית, הידע האמיתי שאנו לא לבד, והרגשת השלווה והשמחה הנלוות לכך.

כשאנו שומעים את החדשות וחשים ברגשות בלתי נסבלים של כאב ופגיעות, סימן שאיבדנו קשר עם חווית חג הסוכות, עם מציאות הנוכחות הא-לוהית בחיינו. אפשרנו לחושך, לטרור ולרשע, לנצח. אנו זקוקים למיקוד מחודש. אנו חייבים להתעלות.

א-לוהים עדיין שומר עלינו. הוא עדיין דואג לנו. הוא עדיין האב היחידי שבאמת יודע הכי טוב.

אבל אנו הפכנו למוטרדים. אנו שומעים חדשות רעות 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ושוכחים להעריך את יופיו של העולם . אנו יותר מיד עסוקים בלהגן על הילדים שלנו מכדי ליהנות מהם. אנו צוברים כסף ובונים מבצרים; נאבקים בפחד במקום לחיות את חיינו.

הזדמנות לצאת לחופשי

סוכות הוא ההזדמנות שלנו לצאת לחופשי – להתרפות בידיו המרגיעות של האבא האוהב שלנו. לפעמים, בן השמונה שלי, זוחל למיטה בין בעלי לביני. "זה כייף ככה, נכון?" אני אומרת, והוא מחייך בשביעות רצון. לכולנו יש את הכמיהה הזאת לחמימות וביטחון, לברוח בחזרה הביתה. הדבר המפתיע הוא שאנחנו לא מבינים שזה אפשרי. אנו יכולים לחזור הביתה – אנו חייבים לחזור הביתה – הביתה אל תוך חיבוקו החמים של אבינו שבשמים. הוא רוצה שנחוש בטוחים תחת מגע ידו; הוא רוצה שנהיה חשופים ורגישים – אבל רק כלפיו וכלפי אהבתו, לא כלפי עליותיו ומורדותיו של העולם שמקיף אותנו.

קשה להשתחרר, הרגלי לחץ החיים שלנו הם כמו ידידים ותיקים, אבל קשה הרבה יותר לחיות חיים נטולי שמחה.

האתגר של סוכות, הוא לקחת אתנו את השלווה הזאת ואת השמחה הזאת, לתוך שאר השנה.

זה לא אמור להיות מוגבל לשבוע אחד בלבד בשנה. א-לוהים חושב בגדול, וגם אנחנו יכולים. האתגר של חג הסוכות, הוא לקחת איתנו את השלווה הזאת ואת השמחה הזאת, לתוך שאר השנה.

אנחנו לא צריכים להפסיק לעצב מחדש את המטבח שלנו, לחפש אחר המכירה האחרונה, לפקח על מקומות בהם נמצאים הילדים, או לנסות לשנות משהו בעולם קרוע הטרור. אבל, אנחנו יכולים לראות את העולם החומרי כמו שהוא – אשליה של ביטחון (רק עוד זוג נעלים אחד ואני לעולם לא אצטרך שום דבר אחר....); אנחנו יכולים להביט סביבנו ולשקוע בתקווה במקום בייאוש, אנחנו יכולים להזכיר לעצמנו, שבורא עולם עשה עבודה טובה עד עכשיו, ושאנחנו יכולים לעצור, לנשום עמוק, ולהרגיש את השמחה.

מאמרים נבחרים

1 2 3 576

Donnez du pouvoir à votre voyage juif

Inscrivez-vous à l'e-mail hebdomadaire d'Aish.com

Error: Contact form not found.

הצטרפו לניוזלטר השבועי

linkedin facebook pinterest youtube rss twitter instagram facebook-blank rss-blank linkedin-blank pinterest youtube twitter instagram דילוג לתוכן