לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




קישוטי סוכה – היום ולפני 20 שנה...

קישוטי סוכה – היום ולפני 20 שנה...

קריאת הוואו שהפנתי אל עבר היצירה שהחזיקה בתי בת השנתיים וחצי בידה השבוע, החזירה אותי 20 שנה לאחור.

מאת

קריאת הוואו שהפנתי אל עבר היצירה שהחזיקה בתי בת השנתיים וחצי בידה השבוע, החזירה אותי 20 שנה לאחור.

אולי זה המקום להקדים ולומר כי העולם מתחלק לשני סוגי אנשים (אולי נכון יותר לומר נשים) אלו שגוזרות ומדביקות, עמלות, טורחות על הכנת קישוטים לסוכה מראש-חודש אלול ועד לערב החג – בסוכה שלהן ניתן למצוא כוכבים מעשרות סוגי בריסטולים שונים, שרשראות מרהיבות בשלל גוונים, פלקטים מעוטרים ועוד ועוד. ויש את אלו, בעלות הידיים השמאליות, המביטות לכל הצדדים, לוקחות נשימה עמוקה וקונות את מיטב הקישוטים המנצנצים, (made in china…) בבזאר הקרוב.

משחר ילדותי השתייכתי לקבוצה השניה. ביום שישי, היום בו התקיימו שיעורי המלאכה בביה"ס היסודי, השתדלתי לקום בבוקר עם "מיגרנה", "כאב גרון חריף" ועוד תופעות שהתרחשו תמיד באופן מפתיע ביום שישי. כתוצאה מכך רוב היצירות שלי היו חצי או רבע גמורות או גמורות לגמרי אך בצורה, איך לומר? שונה מרוב חברותי... .

כל מלאכה חדשה שהגיעה לכיתה התחילה אצלי עם רצון טוב לסיים אותה בצורה המושלמת כמו שהביאה המורה לבית הספר, אך כאמור כוונות לחוד ומעשים לחוד.

כך התקבצו אצלנו בבית אינסוף מפיות סרוגות למחצה, תמונות פיאטים בלתי גמורות ועוד ועוד.

אחת מ"גולות הכותרת" של המלאכות לאורך השנה הוא הקישוט לסוכה, מדובר בדרך כלל בתמונה המתארת את שבעת המינים/האושפיזין/שבעת ימי הבריאה וכו' וכו'. למרות אי מושלמותה, התקבלה תמיד היצירה שלי תמיד בקריאת "וואו, איזה יופי" וקיבלה תמיד מקום של כבוד בסוכת הורי.

שנים עברו, היצירות שלי הן או ספרותיות או גסטרונומיות, מזמן כבר השלמתי עם העובדה שאת סוכתי יעטרו קישוטים קנויים ומנצנצים. (עצה למשווקים: מכירה של קישוטים מנצנצים קצת פחות, שנראים כאילו נעשו בבית, יעלו את המכירות פלאים).

השבוע קיבלתי מגן הילדים של בתי מגוון קישוטים לסוכה שנראה כאילו הגננת עבדה קשה על ביצועם. כך נאלצתי גם אני לקרוא השבוע "וואו, איזה יופי" אל מול יונת השלום עקומת המקור, אל מול שלט ה"ברוכים הבאים" המקושקש בשלל גווני הקשת ועוד שלל יצירות מגוונות.

בגאווה תלינו את שלל היצירות בסוכתנו הצנועה, ובמבט של עשרים שנה קדימה ידעתי, כי אלו אלו הקישוטים היפים ביותר, שערכם עבורי לא יסולא בפז....
 

***

מצווה להדר במצוות, שנאמר:

"זה א-לי ואנווהו", ופרשו חכמים: "התנאה לפניו במצוות, עשה לפניו סוכה נאה ולולב נאה ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה".

ואמרו חכמים שמצוות הידור מצווה היא עד שליש(ב"ק ט, א). ושני פירושים נאמרו בזה, ושניהם נתקבלו להלכה. הראשון שאם ישנם לפניו שני לולבים, האחד כשר והשני מהודר, אף שמצד הדין אינו חייב לקנות את המהודר,ואם יקנה את הכשר יקיים בו את המצווה, מכל מקום מצווה לקנות את המהודר. וכל זה בתנאי שהמהודר אינו יקר מהכשר ביותר משליש. אבל אם הוא יקר ביותר משליש, אזי אין מצווה לקנות את המהודר. ואם בכל זאת החליט לקנות את היותר מהודר, מעבר למה שמצוות ההידור מחייבת , יזכה לברכה מאת הקב"ה...

26/9/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) יצחק קלפוס, 13/10/2008 06:51

משהו יהודי שעושה שמח בלב

אשריך אשריכם ואשרי שזכתי לחסות בסותכם

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub