לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




סוכות: קרבה אינטנסיבית

סוכות: קרבה אינטנסיבית

חג הסוכות מזכיר לי את התקופות המיוחדות בהן חיתנתי את בנותיי.

מאת

לפני שכל אחת מבנותיי התחתנה, בילינו זמן רב יחד. תמיד יש כל כך הרבה פרטים שדורשים טיפול – החתונה עצמה, קניית בגדים, ארגון הבית. שיחותינו נעו ברבדים שונים - החל בנושאים טריוויאליים (הנעליים האלה בדיוק בגוון האפור שאני צריכה?), וכלה בשיחות עמוקות על נישואין וכלים להצלחתם (לפחות הן תמיד מעמידות פנים כאילו הן מקשיבות לעצותיי!).

נראה שאין סוף לכל הדברים שצריכים, ושרשימת המטלות לא מתקצרת. ולאורך כל הזמן הזה, אנחנו חוות התקשרות מיוחדת של אם ובת, ברגע רגיש ומשמעותי במיוחד בחיי בנותיי.

אבל מה קורה אחרי שהן מתחתנות? כשכל זמן-היחד פתאום מתנדף בן לילה - פשוטו כמשמעו?

נוצר חלל גדול. פתאום נשאר כל הזמן שביליתי איתה, וכל האנרגיות הנפשיות, וכל הציפיות לשיחות הממושכות ולקרבה שנעלמו. היד שלי נשלחת מאליה אל הטלפון – רק כדי לשמוע מה נשמע, להרגיע את עצמי, לחדש את הקשר (שימו לב חתנים לעתיד: אל דאגה, אני לא מתקשרת, אני לא חמות מהסוג הזה!), ואני כל הזמן מתגעגעת אליה. אני מתגעגעת לקרבה הזאת. אני מתגעגעת לקשר המיוחד.

נראה לי שזה דומה מאוד למה שקורה בחג הסוכות. סוכות הוא זמן אינטנסיבי של התקשרות והתחברות לאלוקים – בלי הסחות דעת. זה לא שלא יכול להיות בינינו קשר נפלא במשך כל השנה, אבל זוהי הזדמנות מיוחדת. אף אחד ושום דבר אחר לא נחשבים. רק אנחנו והקשר הזה.

האנלוגיה עובדת גם כאן. זוהי תקופה מיוחדת רק לילדה הזאת - כולם צריכים לפנות את מקומם לזמן מה (ואני מקווה שבשמחה). הצרכים שלהם נדחים, ורק לזמן קצר זה, כל תשומת הלב ממוקדת באחותם. זה לא קורה הרבה, וזה עוצמתי. בדיוק כמו הקשר שלנו עם אלוקים בסוכות. אנו עומדים בשיאם של ימי ההכנות והעבודה, ומערכת היחסים הזאת ברגע הזה היא כל מה שחשוב. אנחנו נמצאים בסוכה מה שיותר, פשוט כדי ליהנות מהעונג והשמחה שבחג. אנחנו מתחברים לבורא שלנו – בדרכים טריוויאליות (קינוח מדהים!) ומשמעותיות (הכרה שאין עוד מלבדו).

ואז, פתאום, החג נגמר. אבל אנחנו לא יכולים לעזוב אותו בבת אחת. אנחנו לא יכולים לעמוד מול התהום הרגשית. אז אלוקים נותן לנו עוד חג – שמיני עצרת – יום נוסף. הוא נותן לנו תקופת מעבר, הזדמנות להסתגל לשינוי ולחשוב איך בדיוק להפוך את הקרבה החדשה הזאת לחלק מחיינו. מתנה כדי למלא את החלל.

וזה ממשיך הלאה. שלא כמו בנותינו מייד אחרי הנישואין, אפילו כשהחג נגמר, הוא מחכה בכיליון עיניים לשיחה מאיתנו (עכשיו אני יודעת בדיוק מה לעשות עם כל הרגשות העודפים!).

27/9/2012

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 2 תגובות ב-2 דיונים

(2) תהלה, 6/10/2012 18:14

איזה רעיון יפה!

זה משל יפה מאוד, רציתי רק להבין, למה שמיני עצרת מהווה את תקופת המעבר, ומהי העבודה שאנו צריכים לעשות בו? תודה רבה וחג שמח!

(1) שלמה, 4/10/2012 08:10

פשוט נכון...

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub