לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




לבחור להיות מאושר

לבחור להיות מאושר

להפוך את שמחת חג הסוכות למרכיב יומיומי בחיינו.

מאת

מוזר שמכל החגים היהודיים, רק סוכות נבחר להיות "זמן שמחתנו". למה לא פסח, כשסוף סוף השתחררנו מעבדות מצרים? למה לא פורים, בו הופרה מזימת ההשמדה של המן? איך אפשר לצוות עלינו לשמוח דווקא בחג הזה, ובמיוחד כשאנחנו מצווים לעזוב את בתינו הנוחים ולגור בסוכה?

למעשה, חג הסוכות מראה לנו שלעולם לא נוכל למצוא את האושר האמיתי ברכוש, ואפילו בנכסים החומריים היציבים ביותר – כמו הבתים שלנו. לצערנו, ההתרחשויות הכלכליות הכואבות והסוערות של השנים האחרונות, לימדו אותנו באיזו מהירות יכול להיעלם עושר חומרי. בסוכות אנחנו חוגגים את ה"עושר" בר-הקיימא היחיד: הקשר הרוחני שלנו עם א-לוהים, ואהבתו התמידית לעם ישראל – דבר המחזק את העיקרון שאושר אינו תלוי במה שיש לנו, אלא בגישה שלנו.

האושר אינו תלוי במה שיש לנו, אלא בגישה שלנו

ענני הכבוד הא-לוהיים הגנו על בני ישראל במשך 40 שנות נדודים ארוכות במדבר. ענני כבוד אלה, והמן אותו אכלנו, היו גילוי מוחשי לדאגתו והגנתו של הא-ל. הקשר האישי והקרוב בין עם ישראל לא-לוהים הוא המקור לשמחה אמיתית ונעלה, ובסוכות יש לנו הזדמנות מיוחדת להגיע לאותו המקור ולשמחה הנובעת ממנו, אפילו ובמיוחד כשאנחנו ישובים בתוך סוכות עראיות.

האם ניתן לשמור על שמחת חג הסוכות ולהפוך אותה לחלק אינטגראלי מחיינו לאורך כל השנה כולה? ד"ר טל בן שחר - חוקר ומומחה בנושאי אושר ופסיכולוגיה חיובית, המלמד במרכז הבינתחומי בהרצליה - מאמין שאנחנו יכולים.

כשבן שחר למד באוניברסיטת הרווארד, הוא היה סטודנט מצטיין מבחינה אקדמית, ספורטיבית וחברתית, ובכל זאת הוא לא חש שמחה בחייו. בהתחשב בכל הטוב שהיה לו, "זה לא היה הגיוני", הוא מספר. "הייתי אמור לשמוח, ובמקום זה הייתי מבולבל. הבנתי שמשהו חסר, והחלטתי לבחון את חיי מקרוב." כחלק מחיפושו אחר תשובות, בן שחר עזב את מסלול מדעי המחשב ועבר ללמוד פסיכולוגיה ופילוסופיה. ובכך, לא רק שהוא מצא את המפתח לאושר, אלא גם קריירה שעוסקת בלעזור לאחרים למצוא את אותו המפתח בחייהם שלהם.

בן שחר המשיך ללימודי דוקטורט בהתנהגות ארגונית בהארוורד, ובמשך ארבע שנים מסר את אחד מקורסי הבחירה הפופולאריים ביותר בפסיכולוגיה חיובית. כפרופסור בהארוורד, בן שחר מצא שהסטודנטים של היום שותפים לאותה ההתמודדות שהייתה לו פעם, והבין שזה שאתה מספיק עשיר וחכם כדי להיכנס לאחד ממוסדות הלימוד היוקרתיים ביותר בעולם, לא מהווה מתכון בטוח לאושר.

"אושר ועצבות אינם עושים אפליות", הוא מסביר. "הם מפוזרים באופן אחיד בכל חתכי החברה, הגיל והמצב הכלכלי. ארה"ב מובילה את העולם בלחץ המופעל על סטודנטים להשיג ציונים גבוהים, ולחשוב תמיד על העתיד. מבוגרים בעולם העבודה מתמודדים עם אותו הלחץ. אבל עם כל הדגש הזה על העתיד, בסופו של דבר אנשים רבים מפסידים את ההווה."

בנוסף לקורסים שהוא מוסר, בן שחר חיבר כמה ספרים, וביניהם "באושר ובאושר" ו"אושר אפשרי". בספריו ובהרצאותיו, הוא משתף אותנו בדבר שהוא למד להשיג – מטרת האושר החמקמקה. חלק ניכר מעצותיו נוגד את ערכיה הרהבתניים של החברה המערבית, כמו את ההצלחה החומרית.

יותר כסף ותהילה מקצועית לא הופכים אותנו ליותר מאושרים, בעוד שיותר זמן איכות בו אנחנו מתענגים על הטוב שכבר יש לנו, עושה את זה

"עבודה של יותר שעות אולי 'עושה' לנו יותר כסף, אבל בסופו של דבר אנחנו נשלם על כך את המחיר", הוא מסביר. "המציאות היא, שיותר כסף ותהילה מקצועית לא הופכים אותנו ליותר מאושרים, בעוד שיותר זמן איכות בו אנחנו מתענגים על הדברים הטובים שכבר יש לנו, עושה את זה. היום, כולנו מרגישים יותר זמנים של לחץ. חלק ממנו כלכלי, אבל חלק ממנו כרוך בהחלטות שלנו כיצד לנצל את הזמן."

מחקרים רבים בנושא האושר מאשרים בעקביות את אותם הגורמים לשמחה, ובן שחר מציין שכולם מובְנים במארג החיים היהודי. אחד מהם הוא יום מנוחה. "אנחנו יודעים שאנשים שלוקחים לעצמם יום מנוחה, שמחים יותר ויצרניים יותר מאלה שלא - משום שאנחנו צריכים 'לעצור כדי ליצור'. זה לא רק ערך, אלא גם כלי להצלחה."

גורם נוסף בדרך לאושר הוא הכרת תודה. "מחקרים מראים שאנשים שמגלים הכרת הטוב על מה שיש להם, הם אנשים שמחים יותר ונדיבים יותר", הוא מבהיר. ומהרגע שיהודי מתעורר, יש לו אינספור אפשרויות לבטא הכרת תודה, מאמירת 'מודה אני' כשמתעוררים בבוקר, ועד הברכה על הגוף המורכב והמשוכלל אחרי שהולכים לשירותים, ברכות על האוכל, וברכות והודאות רבות הכלולות בתפילות היום, אפילו על דברים 'פשוטים' כמו היכולת לראות או לעמוד זקוף.

גם שמירת מצוות ורוחניות הופכים את האנשים ליותר מאושרים, מציין בן שחר. "הליכה לבית כנסת היא בעלת ערך רב, כמו גם ישיבה עם המשפחה סביב שולחן האוכל. מצוות ומנהגים מסורתיים מהווים חלק בחייהם של רוב האנשים המאושרים ביותר."

פילוסופים מסוימים בדורות הקודמים חזו בטעות שהחידושים המדעיים והטכנולוגיים יהפכו להיות האלים החדשים. אולם, למרות שהפיתוחים האלה אמנם הביאו עמם רווחה, הם לא הביאו אושר. "ויקטור פרנקל קרא לחיים בלי א-לוהים 'ואקום קיומי'", מציין בן שחר, ומוסיף שהאתאיסטים שאוהבים להשתמש בציטוטו המפורסם של ניטשה ש"שא-לוהים מת", פשוט לא הבינו אותו. "ניטשה לא אמר זאת מתוך תחושת סיפוק, אלא בפאתוס. הוא הבין שעבור אנשים רבים, משמעותם של חיים בלי א-לוהים היא ריקנות קיומית עמוקה."

הרב נחום ברוורמן, טוען שגורמי האושר אשר אין עליהם חולק: הכרת תודה, קהילתיות, שמירת יום מנוחה ובסיס רוחני, כולם בנויים על מסגרת חיים שמרוממת את האדם. "לחיות רק לעצמך ולגבי עצמך, זו צורת חיים פחותה ומצומצמת", הוא מסביר. "לכן אושר אינו מטרה, אלא תוצר לוואי של חיים נכונים. כשהוא הופך למטרה, זוהי רק צורה שונה של אנוכיות - הכל עוסק בי - ואם כך, לעולם לא נוכל למצוא אותו. ערכים והנהגות יהודיים, מספקים לאנשים מיקוד בתחום נרחב יותר מהאגו שלהם ומחיים פזיזים על פי תכתיבי הרגש. חיים בקהילה שמספקת הקשר חיים נכון, ומציעה מערכות יחסים משמעותיות עם אנשים בעלי ערכים משותפים, הם דרך בטוחה לאושר."

חיים מאושרים אינם חיים ללא צער

אבל חיים מאושרים אינם חיים ללא צער, מסכימים שני המורים. "היחידים שאינם חווים רגשות כאב הם או מתים או פסיכופטים", מסביר בן שחר. "בחיים מלאים יש עצב, כעס, קנאה, פחד ואכזבה. אם אנחנו לא מרשים לעצמנו לחוות רגשות כאב, הם מתעצמים, מזדהמים ומציקים. כשאנחנו מניחים להם לזרום דרכנו, הם נחלשים ומתפוגגים.

עם זאת, חוויית האושר סובייקטיבית מאוד, ובמידה מסוימת משום שאנחנו בוחרים כיצד להגיב לכאב ולאכזבה. "אני מאמין שאנשים יכולים להפיק את המיטב ממה שקורה", מציין בן שחר. "אנשים ריאליסטיים, מחפשים וצומחים מתוך מצבים קשים. אתה יכול לבחור אם להניח לאירועים להרוס אותך או להפיק מהם תועלת."

בסופו של דבר, אומר בן שחר, האושר נובע מתוך אינספור בחירות שאנחנו עושים, כולל הבחירה להרגיש הכרת טובה אפילו בזמנים קשים: "האם אני מתמקד בעובדה שאני בריא ושיש לי אוכל על השולחן, או שאני מתמקד בעובדה שאני צריך למכור את הפרארי שלי? התמקדות ביש מול התמקדות באין." בחג הסוכות, יש לנו כמה הזדמנויות טובות במיוחד להתמקדות מסוג זה - כשאנחנו אוכלים, ולרוב אף ישנים, בסוכות קטנות שמוקמות למטרות התבוננות.

הרב ברוורמן מוסיף שחיים משמעותיים מסייעים לנו להתמודד עם אבדן, ואפילו אבדן קשה. "כשהמשנה שואלת את השאלה המפורסמת, 'איזהו עשיר?' היא מתכוונת לכך שכל אחד מאיתנו קיבל נתח שונה בחיים, עם ניסיונות והזדמנויות אישיים. כשאנחנו מפסיקים להילחם נגד החלק שלנו, אנחנו יכולים לממש אותו על כל ההזדמנויות שבו."

אם תרצו להבטיח ששמחת הסוכות תשרוד זמן רב יותר מאשר קישוטי הסוכה שלכם, נסו כמה מהכלים לאושר שמציע בן שחר: התחילו לנהל יומן הכרת הטוב, תרגלו, התרכזו, למדו טכניקות ריפוי קוגניטיבי, פשטו את חייכם, הציבו מטרות, זהו את מעלותיכם וגלו את שאיפותיכם. לא מספיק? להלן עוד כמה רעיונות מאתר האינטרנט שלו:

  1. הרשו לעצמכם להיות אנושיים. אם נקבל רגשות – כמו פחד, עצב או דאגה – כטבעיים, יהיו לנו יותר סיכויים להתגבר עליהם. דחיית הרגשות שלנו מובילה לתסכול ועצב.

  2. האושר מונח בנקודת החיבור בין הנאה למשמעות. בין אם בעבודה ובין אם בבית, המטרה היא לקחת חלק בפעילויות שהן גם משמעותיות מבחינה אישית וגם מהנות. דאגו לזריקות עידוד של שמחה לאורך השבוע, שיספקו לכם גם הנאה וגם משמעות.

  3. אושר תלוי בעיקר בגישה שלנו, ולא במצב הכלכלי או החברתי. רווחתנו נקבעת על פי הדרך בה אנו בוחרים לפרש התרחשויות חיצוניות. לדוגמא, האם אנחנו רואים כישלון כאסון, או שאנחנו רואים בו הזדמנות ללימוד?

  4. בטאו הכרת תודה בכל מקום אפשרי. פעמים רבות אנחנו מתייחסים לחיים שלנו כאל דבר המובן מאליו. למדו להעריך את הדברים הנפלאים בחיים ולהתענג עליהם - מאנשים ועד למאכלים, מהטבע ועד לחיוך.

19/9/2010

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 14 תגובות ב-14 דיונים

(14) אנונימי, 7/10/2017 18:35

איזהו עשיר השמח בחלקו

כשאדם מודה על מה שיש לו הוא שמח בזה

(13) אנונימי, 3/10/2017 14:43

תודה על המאמר היפה! חג שמח לכולם!

(12) עבאס עבאס, 16/10/2012 09:19

ה' תאפשר לי להרגיש אנושי,

גם להרשות לעצמי להיות אנושי לא ביכולת שלי,ולקבל רגשות לא ביכולת שלי, לדעתי ,הרגשתי שהטוב בחיים הוא להרים ידיים בכל המובנים ש ה' רוצה למענו. אני חסום כשאני עסוק עם עצמי, ואני באין סוף כשאני עם ה'.

(11) נעמי, 9/10/2011 21:48

מקסים!!! תודה

(10) אבי ו., 3/10/2010 08:30

כפוי טובה לעומת הודיה

אלוקים נתן ונותן לנו ואלינו לראות בכל משהוא נותן לנו את החצי המלא של הכוס ולהודות ולהלל אותו. ולא להיות כפויי טובה על כל משהוא גמל לנו על אף שלא מגיע לנו כלום ואם היה מתבונן במעשינו במישור הדין מזמן לא היינו עלי האדמה. ההתחברות עם השי"ת נותן לאדם ראיה על חסדו ואהבתו אילנו גם שהסביבה עסוקה ועניני טפלים של מעשי עולם הזה. ומשחררת האדם לראות בטובו בכל מקום ובכל עת. תפילתי שמחסדו נחיה ושיהיה לנו מזה הכוח להלל ולשבח אותו ולספר תהילותיו.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub