לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




להתחיל מבראשית

להתחיל מבראשית

מחזור חדש של קריאת התורה עומד להתחיל.

מאת

בראשית, ברא אלוקים את השמים ואת הארץ.
והארץ הייתה תוהו ובוהו, וחושך על פני תהום,
ורוח אלוקים מרחפת על פני המים.
ויאמר אלוקים: יהי אור!
ויהי אור.
וירא אלוקים את האור כי טוב,
ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך...

תמה שנה, והחלה שנה. עברו וחלפו הימים הנוראים, וגם חג הסוכות מאחורינו, ובשמיני – עצרת.

שוב מתחילים לקרוא מבראשית.

ואני חושבת, כמה טובה הראשית הרעננה הזאת. איזו מתנה, איזו בריאה מיוחדת – התחלה חדשה ונקייה.

כי בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ – את הגשמיות ואת הרוחניות שבנו. את הארץ שקוראת לנו 'ליהנות מהחיים', שצועקת מעל לכל במה – 'אכול ושתה כי מחר תמות!' הארץ שמושכת אותנו מטה אל ההנאות הגשמיות – אל שקיעה בתוך מנה של פיצה, לצלילה בהבלי העולם, לאשליה של טיפוס אל פסגות העושר.

ואת השמים – את הנשמה האלוקית שמנסה לעורר אותנו ולהזכיר לנו לא לשכוח ממנה, שהעולם הזה נברא להתעלות ולצמיחה רוחנית. 'ותרו מעט על השטויות, הושיטו יד לחבר', מתחננת הנשמה, 'שאו תפילה אמיתית מהלב, שמחו את החלשים והנדכאים, הקשיבו טוב לילדים..."

אך הארץ הייתה תוהו ובוהו – 'ראש הממשלה הודיע...; האו"ם הקים ועדת חקירה לבירור מחדלי ה...; טעם החיים קוקה קולה; רק היום בזול; מניות המעוף...; מי אשם, הנשיא או קתרינה?; העתיד במנהל עסקים; לגור בפסגה; קנה מכונית היום, ושלם מחר; חופשה חלומית; הארי פוטר 6; מספר הפצועים בתאונות הדרכים; הנהגת החמאס בעזה...'. והאדם בוהה בה ותוהה – מה לעשות, מהיכן להתחיל, מה המטרה – ובכלל, מי אמר שיש תכלית?

וחושך על פני תהום – אנחנו צועדים בחשכת הבלבול, צעד ועוד צעד אל התהום שפרושה לרגלנו. צעד ועוד צעד במדרון הגשמי אל מצוקי האבדון הרוחני.

ורוח אלוקים מרחפת על פני המים – הרוח שנפח הבורא באפו של אדם הראשון, מהבהבת בליבותינו ומזכירה לנו כל הזמן שיש מוסר ויש אמת, שלא כדאי לקחת את העולם הגשמי יותר מידי ברצינות, כי יש לו סוף. הנשמה שולחת אותות שמנסים למנוע אותנו מלהמשיך לצעוד בחוסר דעת אל תהום המים הארצית, זו שמפתה אותנו לצאת לשחייה מרעננת במימיה – שחייה שאין ממנה דרך חזור.

והנה, ממש ברגע האחרון – ויאמר אלוקים: יהי אור! ויהי אור - ראש השנה מגיע, קולו של השופר חודר ומחלחל אל תוך תוכנו. צעד אחד לפני התהום שוטף את היקום אור נפלא, אור בראשית, אור שמבזיק ומגלה לנו את נתיבי החיים האמיתיים, ואת חשכת התהום שלמרגלותינו. אורה של תשובה. ואנחנו בוכים, ומתחננים, ומחליטים ומבטיחים. אנחנו ממשיכים לצעוד בנחישות אל יום הכיפורים. צמים, מתוודים ומבקשים – "בבקשה אלוקים, אנחנו כל כך זקוקים להתחלה חדשה, למחילה עוונות. עכשיו, כשראינו את האור אנחנו יודעים טוב יותר ממה להיזהר, אנחנו מכירים טוב יותר את הנשמה, אנחנו רוצים לנסות לצאת לדרך מההתחלה". כי האור, כל כך טוב, ונעים ומושך...

ויבדל אלוקים בין האור ובין החושך – 'סלחתי',אומר לנו הא-ל. ואנחנו, נכנסים לסוכות בשמחה, שרים ומאושרים. מי צריך בית? מי צריך רהיטים מפוארים? – תנו לנו כמה דפנות עץ, מעט סכך ירוק – ואת צל השכינה. כי החושך כל כך שחור, וסמיך וגשמי. והאור – מחייה נפשות.

ואז, רגע לפני שנכבים שוב האורות. רגע לפני שהקב"ה גונז את האור הנפלא לצדיקים לעתיד לבוא (לנו, שהרי הפעם לא נשכח!), אנחנו פותחים את ספר התורה, קוראים את המלים האחרונות בחומש דברים, גוללים, גוללים וגוללים את הספרים עד להתחלה - ומתחילים שוב מבראשית.

שתהייה לנו דרך צלחה!

6/11/2005

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 7 תגובות ב-7 דיונים

(7) דניאל, 29/9/2013 13:30

יפה מאוד !

עם ישראל חי !

(6) עבאס עבאס, 8/10/2012 11:35

כמה מילים שווי ערך

לדעתי המילים תקשורת כמו כל תקשוקת אחרת מ ה', לדעתי ה' מתקשר איתנו בכל הבריאה , והמילים והאותיות חלק מהבריאה, האור מחייה נפשות, שהנותן יתן לאני להבין ולחיות מצטט מסוף המאמר האור מחייה נפשות. שוב האור מחייה נפשות, עוד פעם עם צילים מחשבתי ,והקלטת רגש, האור מחייה נפשות תודה, ה' תודה.

(5) CINI MINI, 6/10/2012 18:31

וואו! וואו!

מממשש יפה! כמה שזה נכון. זה פשוט רק שאף אחד לא עוצר לחשוב על זה.. נפלא! תודה רבה!

(4) אנונימי, 6/10/2012 18:27

מקסים.

תודה רבה על הדברים. נהניתי מאוד לקרוא.

(3) יעקב, 18/10/2011 22:47

נפלא היטבת לציין את הבלבול והקושי לבחור בטוב האמיתי

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub