לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
  • פרשת השבוע: נח
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




להיאחז בשמחה: חג שמחת תורה

להיאחז בשמחה: חג שמחת תורה

חמש דרכים בהן התורה מכניסה שמחה לחיינו.

מאת

ג'ון קראקאור מתאר את ההגעה לפסגת האוורסט בספרו, "לתוך אויר דליל, מוות באוורסט".

"עמדתי על פסגת העולם. רגל אחת בסין והשנייה בנפאל, וניקיתי את הקרח ממסכת החמצן שלי, קימרתי כתף מול הרוח ובהיתי בלי משים מטה, אל מרחבי טיבט. הבנתי ברמה עמומה ותלושה משהו שמראה האדמה שמתחתיי מדהים. במשך חודשים דמיינתי את הרגע הזה, ואת גל הרגשות שיתלווה אליו. אולם כעת, כשסוף סוף הגעתי ועמדתי באמת על פסגת הר האוורסט, פשוט לא הצלחתי לאסוף את הכוחות הדרושים כדי שזה ישנה לי." (ג'ון קרקאור)

התיאור שלו כל כך הימם אותי, שהייתי חייבת לקרוא את הפסקה הזאת כמה פעמים. טלטל אותי לחשוב שאדם מסוגל להתאמן כמה שנים לקראת טיפוס כזה, לחלום על הרגע בו הוא יעמוד על פסגת ההר, לצפות באלפי המטרים שהוא הצליח לכבוש, ולהיות יותר מידי עייף מכדי שזה ישנה לו.

אולם למעשה זה קורה הרבה בחיים. אנחנו מדמיינים שברגע שנשיג את היעד שלנו נהיה מאושרים. אנחנו מדמיינים את רגע האושר. אולם הוא חמקמק, נשמט בקלות כה רבה מבין אצבעותינו, ומאכזב אותנו בדיוק ברגע שאנחנו עומדים על פסגת העולם.

כיצד נוכל לתפוס את השמחה בעולם הזה בלי שהיא תחמוק מידינו? חג שמחת תורה נותן לנו תשובה. כשאנחנו רוקדים עם התורה, אנחנו נהנים מהשמחה המיוחדת והנצחית שרק התורה יכולה להכניס לחיינו. "עץ חיים היא למחזיקים בה" (משלי ג, יח).

להלן חמש דרכים שבהן התורה מכניסה לחיינו חיות ושמחה עמוקים.

  1. היא נותנת לנו מטרות נעלות יותר. המדד האמין יותר לשמחה בת קיימא בחייו של האדם הוא מטרה שמביאה להתעלותו. כל המטרות האישיות שלנו, חשובות ככל שתהיינה, הן חלק מתפקיד גדול יותר המשותף לכל היהודים – להכניס אור לעולם, להפוך את העולם למקום רוחני יותר ולהעביר הלאה את המסורת הקדושה שלנו. התורה נותנת לנו שאיפות נעלות יותר.

  2. היא מראה לנו כיצד להכיר תודה. רוב האנשים מבינים מדוע הכרת תודה מעלה את רמות השמחה שלנו, אולם אנחנו לא בהכרח יודעים איך להרגיש הכרת תודה על בסיס יום יומי. התורה מנחה אותנו להודות מספר פעמים ביום. בשלש תפילות, ובברכות על אוכל ועל מצוות. היא מגלמת בתוכה מודעות מידית לכל הטוב והחסד שאנחנו מקבלים ממקור החיים, מהרגע בו אנחנו פוקחים את עינינו ליום חדש.

  3. היא מלמדת אותנו לקוות. החיים קשים והרבה פעמים בלתי צפויים. בפני רבים מאיתנו עומדים אתגרים שונים, שמקשים עלינו לראות את הדרך הלאה. אולם התורה מלמדת אותנו שאין דבר שאינו אפשרי; שאלוקים אף פעם לא נותן לנו ניסיונות שאיננו מסוגלים לעמוד בהם; שמחר יהיה יום חדש; שהישועה בוא תבוא, ושאנחנו לא מתמודדים לשווא.

  4. היא מחברת אותנו. בעולם שבו כל כך הרבה אנשים בודדים ותלויים בחברה וירטואלית, התורה מוציאה כל אחד מאתנו מבדידותו. היא מראה לנו כיצד ליצור קהילות ולקרב בין אנשים. היא מלמדת אותנו שאנחנו זקוקים זה לזה. היא עוזרת לנו לתת גם כשלא ברור לנו איך. היא מחברת בין סבים לנכדיהם. היא מגשרת על פערי התרבות שכל כך הרבה פעמים מפלגים אותנו. היא נותנת לנו שפה משותפת ואמת משותפת. היא מחברת אותנו זה לזה.

  5. היא סוחפת אותנו. הרגעים הכי שמחים שלנו מגיעים כשאנחנו "נסחפים", עסוקים ושקועים לחלוטים בפעילות כלשהי. אנחנו מתעלים מעבר לגבולות הגשמיים והרגשיים שלנו, על ידי שקיעה מלאה באנרגיה של הרגע. התורה נותנת לנו את תחושת הסחיפה הזאת כשאנחנו עושים מעשה טוב או מצוה שמאתגרת אותנו מחד, אך מאידך נמצאת בטווח השגתנו. אנחנו מבקרים חולים, אפילו אם בתי החולים מלחיצים אותנו. אנחנו מזמינים את האלמנה מהשכונה לסעודות שבת, למרות שאין לנו מצב רוח לאורחים. אנחנו נותנים צדקה למרות שאנחנו מוטרדים מהמצב הכלכלי שלנו. אנחנו בוחרים להתגבר על המגבלות הפנימיות שלנו וממשיכים הלאה, גם כשאנחנו נאלצים להכריח את עצמו לעשות את זה.

    התורה נותנת לנו את תחושת ההיסחפות הזאת גם דרך שירה וריקוד. זאת ההיסחפות של שמחת תורה, שמלמדת אותנו כיצד להתעלות מעל למגבלות שלנו, כיצד לשמוח, כיצד להתחבר. כיצד לשיר שירים שיוצרים מעגלים על מעגלים שעולים ומתנשאים מעבר לרוקדים עצמם. המלים שאנחנו שרים מחזירות אותנו אל המהות הפנימית שלנו, אל המטרות הנעלות, הכרת התודה, התקווה, השמחה הטהורה של התקרבות לבורא. עבור הרגע הזה הוא ברא אותנו. עבור השמחה הזאת הוא ברא את העולם. זאת השמחה שלא תחמוק מאתנו בין אם אנחנו עומדים על פסגת העולם או רק מתחילים את הטיפוס. היא נמצאת למעשה ממש בזרועותינו – התורה היקרה שהוא נתן לנו. אושר ושמחה שמרקדים מעל ומעבר לעצמם.

23/9/2015

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) מיכאל סג"ל, 11/10/2017 10:37

נכון!

שלום וחג שמח! תודה רבה על המאמר הנפלא שכתבת, בתור מי שטיפס על הר (נמוך וקל בהרבה כמובן) עליו חלמתי שנים רבות, אני מזדהה לגמרי עם מה שכתבת ;) גם לעניין המתנות שאנו מקבלים כיהודים מאמינים, הרי שכל מילה אמת. לעניין טיפוס הרים, הרי שזו דרכה של תאווה, וטיפוס הרים הוא תאווה לכל דבר ועניין, הרי שמשהו בפנים קורא לך לטפס והדרישה הזו תובעת מימוש ללא קשר להנאה שתבוא - או לא תבוא בסוף. חג שמח ותודה! מיכאל

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub