לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




חיבוקה המנחם של הסוכה

חיבוקה המנחם של הסוכה

בימים חסרי יציבות ומפחידים אלה, הסוכה שולחת לנו מסר מרגיע.

מאת

בני בן השלוש נהנה לשחק איתי משחק חדש, שהתחלנו לשחק בראש השנה. הוא נוקב בשמו של רגש מסוים ואז שנינו מציגים כאילו ככה אנחנו מרגישים. הוא אומר "אמא, בואי נכעס!" ושנינו עושים פנים "כועסים" ואומרים "אררר" או "אמא, בואי נהיה מופתעים!" ושנינו פוערים את עינינו ופיותינו בהבעת תדהמה של איילה מול אורות רכב.

בעקבות אותו המשחק שמתי לב לדבר מעניין, שגם חימם את ליבי וגם עורר אותי לחשוב על תקופת החגים. כשהבן שלי רוצה לשחק "עצוב", הוא מבקש רק ממני להיות עצובה, "אמא, את תהיי עצובה". וכשאני עושה את הפרצוף הכי עצוב שלי, ומציגה כאילו אני בוכה (וכבוגרת בית ספר לדרמה, תאמינו לי שאני יודעת לשחק עצובה), הבן שלי כורך את זרועותיו סביבי בחיבוק הכי מתוק ואומר, "אל תהיי עצובה, אני איתך". ואם אני ממשיכה לבכות, הוא אומר, "אל תדאגי. אני כאן. הכל יהיה בסדר."

שיחקנו המון במשחק הזה בין ראש השנה ליום כיפור, ומצאתי שהוא נגע בי בצורה עמוקה מאוד. לא רק שאני מתרגשת שהבן שלי יכול לגלות כזאת אמפתיה חמודה כלפי הזולת כבר בגילו, למרות שזה כשלעצמו נפלא, אלא חשבתי שלמעשה אני באמת עצובה בתקופה הזאת - כשאני חושבת על כל השגיאות שעשיתי ועל האנשים בהם פגעתי במשך השנה. האם הם יסלחו לי באמת? האם אלוקים באמת יסלח לי? העבודה הרוחנית של ראש השנה ויום הכיפורים לפעמים מותירה אותנו עצובים, אבל בסוף יום הכיפורים, אם באמת עשינו תשובה והשתנינו, אז לאלוקים יש עבורנו מסר אחר - מסר של חיבוק.

כשהבן שלי חיבק אותי ואמר לי שהוא איתי ושהכל יהיה בסדר, הרגשתי כאילו זה מה שאלוקים היה רוצה שאני אדע. ופתאום, הבנתי שהוא באמת אומר לנו את זה - בסוכות.

סוכות הוא חג מדהים. אנחנו מצווים לגור בסוכות ארעיות מחוץ לבתינו החמימים והמפנקים, מחוץ לתחומי הנוחות הפנימיים החמימים והמפנקים שלנו, ולשמוח. כן, אנחנו מצווים לשמוח. איך זה יכול להיות?

הסוכה היא חיבוק של סליחה מאלוקים

למען האמת זה די פשוט. לפני כמה ימים אלוקים סלח לנו, וכמו שהרב שלמה קרליבך היה אומר, מאוד נחמד שסולחים לך, אבל כשסולחים לך ואז נותנים לך חיבוק גדול, אתה מבין שהסליחה היא אמיתית ומכל הלב. הסוכה היא חיבוק של סליחה מאלוקים.

הסוכה היא גם חיבוק של חידוש ההבטחה. אנחנו מוקפים במצווה שמחברת אותנו לאלוקים, לעבר ולעתיד. אנחנו יודעים שיהודים בכל העולם ובכל הזמנים בנו סוכות כדי להזכיר לעצמם שלמרות שכמעט כל דבר בחיינו ארעי, ה' תמיד נמצא איתנו.

כשאנחנו יושבים בסוכה עם המשפחה והחברים, אנחנו יכולים ממש לחוש שאלוקים אומר לנו, ובפרט בזמנים מטרידים וחסרי יציבות אלה, "אל תהיו עצובים, אני אתכם. אל תדאגו, אני כאן והכל יהיה בסדר."

15/9/2013

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 9 תגובות ב-9 דיונים

(9) מוריה, 4/10/2012 14:38

ואו! איזה יופי של מאמר! מחזק,אמיתי ונהדר!!

(8) עומר, 2/10/2012 09:55

ברכה

מאמר יפה,לומדים ממנו המון דברים.

(7) עדי, 17/10/2011 10:17

יציבות מול עראיות

באמת יפה לראות את הניתוח שלך לאירוע כ"כ מקסים עם בנך הקטן! נדיר! אך הרשי לי לתקוף את הסיפור מזוית אחרת - הייתי שולחת אותך לבדוק מהי הסיבה שהילד לא מעוניין להציג את "העצוב" והייתי פותחת את העניין איתו: מה זה עצוב? זה מפחיד אותך להיות עצוב? רק אימהות הן עצובות? וכו' ישר כח!

(6) לאה זמיר, 17/10/2011 09:04

המאמר מדהים

קראתי את המאמר והוא לי בטוב, לאור שיחה שהייתה לי עם חבירה שפתאום גילתה שהיא רוצה וצריכה חיבוק יותר גרול ממני וכן ,חיבוק -ויותר התייחסות ולהראות את ההתיחסות שלי ועל כך ישר כוח זה היה גורם מדהים ובא בזמן הנכון ובמקום הנכון זה משמים!!!

(5) רות, 7/10/2009 11:04

כל כך יפה!!

ממש ממש יפה!! אף פעם לא חשבתי ככה על החג המקסים הזה... רק אהבתי את עצם העובדה שיש המון אורחים, ושהסוכה הגדולה עמוסה תמיד!... לא חשבתי על החיבוק העצום הזה..!! תודה!!

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub