לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




סוכה זה נחמד – אבל למה?

סוכה זה נחמד – אבל למה?

פתאום, דווקא בראשית הסתיו, אנחנו בונים סוכות עץ, מקשטים אותן ומייפים אותן, אוכלים בהן (עטופים במעילים), ישנים בהם (עם שמיכת פוך עבה), ולאחר שבעה ימים בדיוק, חוזרים הביתה. למה?!

מאת

היו אלה הימים האחרונים לפני חג הסוכות. פועל הניקיון מטעם העירייה, אדם ערבי חביב, נראה נלהב לא פחות מאיתנו מהחג המתקרב. כולו שופע רצון טוב לסייע לנו בהכנות לקראת החג.

בתחילה הוא הצטרף לצוות הבנאים: "לא כדאי להעמיד את הקרש הזה ככה, זה לא מספיק חזק", הוא ניסה להסביר לנו בערבית מתובלת בכמה מלים עבריות. עצותיו היו כולן נכונות, אולם התייחסו לבניית מחסן, שיחזיק מעמד לאורך ימים ושנים. הוא הצטער מאוד כשלא תמיד קיבלנו את דבריו, והתקשה להבין למה בני אדם עובדים כל כך קשה על מבנה שלפי דבריהם מיועד רק לשבוע אחד.

למחרת הוא חזר אלינו בחיוך רחב, ובידו צרור ענפי ערבה – גדולים ועבים. "זה, כולם לוקחים." הוא הסביר, ואנחנו הודינו לו במאור פנים על עזרתו הרבה. קצת מאוחר יותר הוא חזר שוב, והפעם עם צרור ענפים בלתי מזוהים: "זה יותר טוב!" הוא אמר, "זה, יש ריח טוב!"

הוא לא הבין. ואכן, למה שיבין? כיצד הוא אמור לדעת שאנו בונים סוכה רק משום שלפני אלפי שנים ניתנה התורה לעם ישראל, ובתורה הזאת כתוב: "בסוכות תשבו שבעת ימים". לא ששה, לא שמונה – "שבעה". ולאחר ימים אלה, אין לנו עוד צורך במבנה שבחצר. איננו מתכוונים לאחסן בו חפצים, והימים ממילא מתקררים והולכים – הסתיו כבר הגיע.

כיצד אמור זר להבין, שאנו אוספים את ענפי הערבה ש"לבלוב" צעיר בראשיהם, על מנת לאגדם יחד עם אתרוג לולב והדסים, רק משום שבאותה תורה שקיבלנו בסיני כתוב: "ולקחתם לכם... וערבי נחל"? ומניין לו לדעת שאותם ערבי נחל הם דווקא אותם ענפים חסרי טעם וריח, אותם ענפים המתייבשים במהירות שבלעדיהם לא יוכלו ארבעת המינים שלנו להיות "ארבעה מינים"?

יש דברים שנראים למתבונן מבחוץ כמוזרים להחריד ("מה? אתם לא מדליקים אור בשבת? למה, מה הבעיה?), יש דברים שנראים מובנים מכוח ההרגל (ברית מילה? את זה כולם עושים. או - תפילין? גם אני הנחתי בבר מצווה.) אבל אם נשאל את עצמנו "למה?" – למה מוכנים לשלם כל כך הרבה כסף על אתרוג, שאחר כך קונים בשקל – לריבה? למה יושבים עטופים בסוודרים, בתוך סוכה רעועה, כשבבית חמים ונעים? למה מקדשים על היין ושרים בשמחה? ...

והתשובה נשארת זהה – "ככה! כי פעם, יצאו אבות אבותינו, וכך גם הם עשו... הם כולם, ישבו בסוכות, ונטלו ארבעה מינים, מלו את בניהם והניחו תפילין. כך הם לימדו את בניהם לעשות, ובניהם את בניהם הבאים אחריהם, וכך למדנו גם אנו, וכך נלמד גם את בנינו...

26/9/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 16 תגובות ב-16 דיונים

(16) אנונימי, 30/9/2012 10:06

התשובה האמיתית היא..

עפי הקבלה בונים סוכה על מנת שנזכור שאנחנו רק אורחים זמניים בעולם כמו סוכה בניגוד למבנה עם יסודות

(15) י, 9/10/2011 04:18

ככה זה לא תשובה

סיפור יפה אבל ככה זה לא תשובה לא לא אצלנו .הזכרון / לזכר ( נשמע הרבה יותר טוב) זו התשובה המדויקת יותר אם לא נזכור מאיפה באנו ומה עברנו לאן נילך ??!!לתשובה מפורטת יותר פנו לרב הקרוב ותנו כבוד אצלנו אין סתם ככה !!! חג שמח .

(14) מיכל, 20/9/2011 15:27

תודה

באתר זה יש מקורות מידע על הסוכות שזה משווו ממש כול הכבוד עזרתם לי בשעיורי הבית תודה <3

(13) שני, 30/9/2007 13:09

תגובה ל'מתלוננים' והמתאכזבים'

כתגובה - "למתאכזבים" מהמאמר - יש פירוט שלם במאמר אחרים של סוכות כמו המאמר 'על הקשר בין סוכות לקוהלת' וכן של המאמר 'מה עושים בסוכה' ועוד מאמרים - יש כאן גישה אחרת במאמר - גישה של 'נעשה ונשמע' במובן החיובי של מעשה אבות והליכה בדרכיהם היפות שהם קדושות... זה לא רק במובן הפשוט של 'ככה' אלא יש כאן עומק של אמונה ותמימות של אמונה מהבי=חינה של שלמות האמונה , תמים= שלם

(12) קרן אשכנזי, 27/9/2007 04:05

תשובה מיושנת

התפלאתי כשקראתי את הכתבה, הסיבה שפתחתי לקרא בה זה משום שחשבתי למצא תשובות ולא משום שכך עשו אבותינו.
על התשובות האלה גדלתי כי הורי באו ממשפחות הדוקות ומקיימות מצוות ונולדו לזה ובזמנם לא שאלו שאלות. אבל בזמננו שהאמונה היא דבר נרכש, עם הרבה הבנה ועומק תשובה כזו לא מתאימה. חבל כי היהדות מעניינת וממגנטת ולא ירדת לעומק העיניין.

הצג את כל התגובות

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub