_(hebrew).gif)
היו אלה הימים האחרונים לפני חג הסוכות. פועל הניקיון מטעם העירייה, אדם ערבי חביב, נראה נלהב לא פחות מאיתנו מהחג המתקרב. כולו שופע רצון טוב לסייע לנו בהכנות לקראת החג.
בתחילה הוא הצטרף לצוות הבנאים: "לא כדאי להעמיד את הקרש הזה ככה, זה לא מספיק חזק", הוא ניסה להסביר לנו בערבית מתובלת בכמה מלים עבריות. עצותיו היו כולן נכונות, אולם התייחסו לבניית מחסן, שיחזיק מעמד לאורך ימים ושנים. הוא הצטער מאוד כשלא תמיד קיבלנו את דבריו, והתקשה להבין למה בני אדם עובדים כל כך קשה על מבנה שלפי דבריהם מיועד רק לשבוע אחד.
למחרת הוא חזר אלינו בחיוך רחב, ובידו צרור ענפי ערבה – גדולים ועבים. "זה, כולם לוקחים." הוא הסביר, ואנחנו הודינו לו במאור פנים על עזרתו הרבה. קצת מאוחר יותר הוא חזר שוב, והפעם עם צרור ענפים בלתי מזוהים: "זה יותר טוב!" הוא אמר, "זה, יש ריח טוב!"
הוא לא הבין. ואכן, למה שיבין? כיצד הוא אמור לדעת שאנו בונים סוכה רק משום שלפני אלפי שנים ניתנה התורה לעם ישראל, ובתורה הזאת כתוב: "בסוכות תשבו שבעת ימים". לא ששה, לא שמונה – "שבעה". ולאחר ימים אלה, אין לנו עוד צורך במבנה שבחצר. איננו מתכוונים לאחסן בו חפצים, והימים ממילא מתקררים והולכים – הסתיו כבר הגיע.
כיצד אמור זר להבין, שאנו אוספים את ענפי הערבה ש"לבלוב" צעיר בראשיהם, על מנת לאגדם יחד עם אתרוג לולב והדסים, רק משום שבאותה תורה שקיבלנו בסיני כתוב: "ולקחתם לכם... וערבי נחל"? ומניין לו לדעת שאותם ערבי נחל הם דווקא אותם ענפים חסרי טעם וריח, אותם ענפים המתייבשים במהירות שבלעדיהם לא יוכלו ארבעת המינים שלנו להיות "ארבעה מינים"?
יש דברים שנראים למתבונן מבחוץ כמוזרים להחריד ("מה? אתם לא מדליקים אור בשבת? למה, מה הבעיה?), יש דברים שנראים מובנים מכוח ההרגל (ברית מילה? את זה כולם עושים. או - תפילין? גם אני הנחתי בבר מצווה.) אבל אם נשאל את עצמנו "למה?" – למה מוכנים לשלם כל כך הרבה כסף על אתרוג, שאחר כך קונים בשקל – לריבה? למה יושבים עטופים בסוודרים, בתוך סוכה רעועה, כשבבית חמים ונעים? למה מקדשים על היין ושרים בשמחה? ...
והתשובה נשארת זהה – "ככה! כי פעם, יצאו אבות אבותינו, וכך גם הם עשו... הם כולם, ישבו בסוכות, ונטלו ארבעה מינים, מלו את בניהם והניחו תפילין. כך הם לימדו את בניהם לעשות, ובניהם את בניהם הבאים אחריהם, וכך למדנו גם אנו, וכך נלמד גם את בנינו...
_(hebrew).jpg "סוכות בהארלם")
_(hebrew).jpg "סוכות: להפוך כלום למשהו")
_(hebrew).jpg "סוכות וסוד השמחה")
_(hebrew).jpg "דינים ומנהגים לחודש ניסן")
_(hebrew).jpg "נס או לא? מה זה משנה!")
_(hebrew).jpg "אַס נגד ג'וקר: מי הקלף המנצח?")
(13) שני, 30/9/2007
תגובה ל'מתלוננים' והמתאכזבים'
כתגובה - "למתאכזבים" מהמאמר - יש פירוט שלם במאמר אחרים של סוכות כמו המאמר 'על הקשר בין סוכות לקוהלת' וכן של המאמר 'מה עושים בסוכה' ועוד מאמרים - יש כאן גישה אחרת במאמר - גישה של 'נעשה ונשמע' במובן החיובי של מעשה אבות והליכה בדרכיהם היפות שהם קדושות... זה לא רק במובן הפשוט של 'ככה' אלא יש כאן עומק של אמונה ותמימות של אמונה מהבי=חינה של שלמות האמונה , תמים= שלם
(12) קרן אשכנזי, 27/9/2007
תשובה מיושנת
התפלאתי כשקראתי את הכתבה, הסיבה שפתחתי לקרא בה זה משום שחשבתי למצא תשובות ולא משום שכך עשו אבותינו.
על התשובות האלה גדלתי כי הורי באו ממשפחות הדוקות ומקיימות מצוות ונולדו לזה ובזמנם לא שאלו שאלות. אבל בזמננו שהאמונה היא דבר נרכש, עם הרבה הבנה ועומק תשובה כזו לא מתאימה. חבל כי היהדות מעניינת וממגנטת ולא ירדת לעומק העיניין.
(11) chensht, 7/10/2006
בס"ד
אני עדיין מנסה לאתר את "הפואנטה" שבמאמר מבלי לפגוע.
בעצם את מציגה שאלה, והמסר שאת מעבירה הוא שלא הצלחת להגיע לתשובה כל שהיא מלבד העובדה ש"זה כתוב בתורה".
כדי להבין את התורה טוב יותר, יש אין סוף פירושים שנכתבו כגון :חסידות], ספרי קבלה, וספרי יהדות שונים, אינטרנט וכו'
לאחר שתקראי ותתענייני מה הטעם - בטוחה אני שלא תשובי ריקם...
ולא לשם כתיבת מאמר אלא, ראשית, כדי שלא תשיבי את ילדייך היקרים ריקם...
(10) אביבית, 4/10/2006
האם אנחנו כבשים???
חבל שזה ההסבר שלך. אני חושבת שיש סיבה ולא רק כי אבות אבותינו עשו כך. המסורת היא מאוד חשובה אך עדיין זה מאוד שטחי. יש לך את הבמה להעשיר אנשים בידע, למה בחרת תשובה סתמית כל כך?
(9) גלעד, 4/10/2006
מאכזב
כמו תשובה לילד קטן כשלא מוצאים הסבר מניח את הדעת: "ככה". יש בחז"ל ובראשונים ואחרונים המון הסברים משכנעים מאוד - חבל שכאן מסתפקים ב-"ככה".