לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




בונים סוכה – בונים חיים

בונים סוכה – בונים חיים

שיעורים, לקחים והדרכות אישיות שקיבלתי מהמאמן האישי שלי: חג הסוכות

מאת

כל מי שטיפס בהתלהבות ובנחישות על האוורסט של חודש אלול והיה בטוח שיום כיפור הוא הפסגה שלו – יופתע לגלות שלא. הנקודה הגבוהה ביותר עדיין לפנינו! כי גם אחרי השיא של 'כל נדרי' ו'נעילה' יש שלב נוסף בסולם, כשכל התהליך שעברנו בארבעים הימים האחרונים הוא בעצם רק האמצעי כדי להגיע על ידו למטרה האמתית: סוכות!

לַמָה?

כי תהליך תיקון והיטהרות שנתי הוא אומנם הכרחי, אך היעד הסופי הוא החזרה אל החיים ואל העולם כדי לקדש ולהעלות אותם. לצאת אל הטבע ולבנות בו בית שהשכינה תהיה שרויה בו. זהו האתגר האמיתי!

הסוכה הקטנה והצנועה שלנו מלמדת כמה כללי זהב כיצד לבצע בהצלחה את המשימה המופלאה והמורכבת הזו.

 

מחיצות

במפגש עם החיים והעולם חייבים להעמיד מחיצות. הפתיחות היא ערך חשוב, אבל כדי שלא תהפוך לחרב פיפיות ותשטוף ללא אבחנה בזרם עכור, היא חייבת להיות מוגבלת ומכוונת למינון הנכון. יש הרבה ניצוצות מאירים בעולמו של הקב"ה שיהיה חבל אם לא נלקט ונצרף לסוכתנו, אך יש גם דברים רעים ושליליים שמחובתנו להישמר מהם. כמה אנחנו ההורים משקיעים כדי לשמור על ילדינו מדברים שיפגעו בהם פיזית ויזיקו לגופם, חלילה. האם מושקעת אפילו רבע מהאנרגיה הזו כדי להגן עליהם מדברים שיזיקו להם נפשית או רוחנית? (הורים אחראיים לא יתנו לילד עד גיל 9 לחצות כביש לבד. האם יכול להיות שהם יתנו לו סמארטפון?!...).

חג הסוכות מזמין את האדם להתיישב במקום שלו ולהקיף אותו במחיצות. אומנם, הסגירה אינה הרמטית. להלכה מספיק "שתיים כהלכתן ושלישית אפילו טפח", כדי לסמן את הגבול בין הפְּנִים לחוץ, ולהחליט מה לברור ולקחת אלינו ומה לדחות ולהותיר רחוק מאיתנו. אין צורך במחיצות מברזל אך לפחות כאלו שיוכלו לעמוד ברוח מצויה. שיאפשרו לנו לשמור על עמדה עצמית, ולא להתכופף בפני כל רוח רעה.

 

האושר והעושר

הסוכה נעשית מחומרים פשוטים, טבעיים וזולים. ענפים, קרשים, בד. אין צורך לקחת משכנתא כדי לקיים את המצווה כהלכתה. המסר חד, ברור ורלוונטי מתמיד: מידת האושר והאהבה שיִשְכּנוּ בבית אינה תלויה במספר החדרים שיכיל, באיבזור המרהיב ובסטייל העדכני שישררו בו. הם ינבעו בעיקר מן התוכן והרוח שאנחנו ניצוק לתוכו. העולם המודרני השבוי במירוץ למיליון, ובטירוף החושים של שדרוג המכונית/הסלון/הסלולארי כל כמה שנים (או חודשים...), נקרא לעצור לרגע את השגעון, לנשום את ריח הטבע הפשוט, הטהור והמתוק, ולגלות מחדש את היחס הנכון בין האושר והעושר.

 

לראות את הכוכבים

בין ענפי הסכך אנו משאירים חרכים מבעדם נוכל לראות את הכוכבים. כי אם לא נהיה קשורים לשמים ומחוברים ליושב במרומים שמנחה אותנו מלמעלה – אנו עלולים להיות ארציים, יבשים ומנותקים. בשיגרת היומיום הלוחצת והמהירה אנו חייבים למצוא את המרחבים בהם נוכל לקחת פסק זמן חיוני כדי 'לנשום אוויר'. זמנים בהם יתאפשר לנו להטעין מצברים ולהתמלא מבחינה רוחנית, כדי שלא נאבד את הכיוון שלנו בתוך העולם המבלבל הסוחף אותנו. השבת, החגים וזמני תפילה ולימוד יומיים הם חלונות הזדמנות כאלו שמאפשרים לנו לראות את הכוכבים. מעבר לזה כל אדם צריך למצוא את נקודות החיבור האישיות שלו, שיאפשרו להשתיק את הסלולארי ואת הרעשים החיצוניים ולהאזין בקשב לקולות הפנימיים...

 

דירת עראי

הסוכה אינה בית של קבע, יצוק מבטון וברזל, ששום רוח שבעולם לא תזיז אותו. היא מצטיינת בקלילות ובגמישות, ובדרכה המיוחדת מלמדת אותנו את סוד ה'עראיות'. את היכולת המופלאה להיות מסוגל כל הזמן להשתנות, להתפתח ולהשתכלל. לא להינעל על צורה אחת ולהתקבע בה לנצח. לא נדיר למצוא אנשים שכמו שהיו בבר מצווה יהיה בגיל עשרים וחמש וכך גם בגיל שבעים וחמש, מלבד תיקונים קוסמטיים ואופנתיים כאלו ואחרים. הם ישדרגו ללא הרף חפצים או עזרים טכנולוגיים שברשותם, אבל האישיות עצמה תישאר מודל ישן ולא עדכני. הסוכה מלמדת אותנו שזִקְנָה, יותר משהיא עניין של גיל, היא עניין של גישה לחיים. של דינאמיות, גמישות ורצון עז להתקדם.

 

יש דברים נסתרים

צילתה, כך מלמדים חז"ל, צריכה להיות מרובה מחמתה. זוהי תזכורת יקרה מפז שמעבר למה שגלוי לעיניים, שניכר באור החמה - יש עוד מרחבי חיים עצומים, שנמצאים בצל, בסתר, מתחת לפני השטח. אם נאמין בקיומם ונחתור לגילויים יש סיכוי שגם נזכה להיפגש איתם. גילוי הנסתר הוא עיקרון שנכון ללימוד תורה (אותה פרשת שבוע כל שנה מחדש. האם אנו מצליחים לחשוף כל שנה רובד נוסף ודברים שלא ראינו בה עד היום?), למערכות יחסים עם אנשים (עד כמה אנחנו ממהרים לשפוט אנשים על פי הרושם הראשוני והחזות החיצונית?), לזוגיות, לחינוך ילדים, לעבודת השם ולמה לא.

 

 

איזו מתנה נפלאה להתחיל שנה חדשה בתוך סוכה! האם נזכה לקלוט את האורות הגדולים שהיא מביאה אלינו?

4/10/2014

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 3 תגובות ב-2 דיונים

(2) יהודי, 7/10/2014 19:14

מאמר יפה, מחזק ונעים לקריאה. תודה וחג שמח לרב יוני לביא ולכל צוות האתר וקוראיו

(1) נויה, 6/10/2014 06:34

שאלה

בכתבה שקיבלתי: "האם אחרי השיא של יום כיפור והפסגות של 'כל נדרי' ו'נעילה' יש עוד לאן להתקדם? האם אחרי ימי ההתעוררות וההתחדשות הנשגבים של אלול ועשרת ימי תשובה – ישנם שלבים נוספים בסולם?" מדברים על שלבים נוספים בסולם... אני מרגישה שאחרי יום כיפור אני בכלל לא בסולם... ואני אסביר: הימים הנוראים בעצם מרוממים אותנו, ר"ה עשרת ימי תשובה, יום כיפור, התפילות בוקעות רקיעים ממש! ואז מוצאי יום כיפור--- צניחה חופשית: צ'וווווווווווווווווו (בוםםםם) הכל נהיה אחרת, התפילות, הכוונות, המעשים... -האם זה נורמאלי בכלל (או רק אצלי בראש)? -האם אפשר לעשות משהו? אם כן---מה?????

דני, עורך האתר, 6/10/2014 08:43

תשובה לשאלתך

שלום
שאלתך יפה ונכונה
בגלל חוסר הזמן אני מקצר, זה נושא לכתבה בפני עצמה
העיקרון בינתיים: דרך העלייה היא כמו ספירלה. לא קו לינארי אלא עליה וירידה, זה סדר הסולם.
שיהיה חג שמח והרבה הצלחה!

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub