היהדות מיוחדת ומאופיינת בכך, שכל יהודי מצווה לדעת ולהכיר את התורה. המשפט הראשון שילד יהודי לומד הוא:

"תורה ציווה לנו משה, מורשה (ירושה) קהילת יעקב (לכל יהודי)".

התורה מיועדת לכולם. היא אינה רכוש בלעדי של קבוצת "אנשי דת". מעבר לכך, זהו מסמך חי ונושם – תמצית החיים של האומה היהודית, שאנו נדרשים לעסוק בלימודו בכל עת באופן אישי ופעיל.

כפי שכותב הרמב"ם (משנה תורה, הלכות תלמוד תורה א, ח-ט):

"כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה. בין עני, בין עשיר, בין שלם בגופו, בין בעל ייסורין, בין בחור, בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו. אפילו עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אישה ובנים חייב לקבוע לו זמן ללימוד תורה – ביום ובלילה, שנאמר (יהושע א, ח) "והגית בו (בספר התורה) יומם ולילה".

גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים, ומהן שואבי מים, ומהן סומים (עיוורים), ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה, והם מכלל מעתיקי (מוסרי) השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו".

מעניין לדעת, שבניגוד לתפיסה היהודית, הייתה לוותיקן עד לפני זמן לא רב, רשימה של "ספרים אסורים". הראשונה ברשימה זו הייתה – התורה – חמשת חומשי תורת משה. ההנהגה הנוצרית טענה, שהתורה מסכנת את האמונה ולכן אסור ללמוד אותה.

כוחה של טיפה

ישנם גורמים שונים, שבגללם נרתעים האנשים מלהתחיל וללמוד תורה. אחת הסיבות היא, שהם אינם מסוגלים לדמיין, שאי פעם יהפכו לתלמידי חכמים (למלומדים בתורה) – ואם כך, לשם מה להתחיל? אולם, אם נבחן דרך מחשבה זו נבין שהיא שגויה. כל טיפה של לימוד תורה היא בעלת ערך נצחי.

מספרים על רבי יוסף כהנמן, אשר חי בליטא, בעיר פוניבז'. בשנות ה-30 של המאה העשרים. כאשר האיום הנאצי התעצם, ברח הרב כהנמן ועשה את דרכו לפלשתינה. כשהגיע לחופי תל אביב, הוא קרא בשמחה: "הגעתי לכאן על מנת לייסד ישיבה."

אלה שבאו לקבל את פניו היו נבוכים: "ככל הנראה אתה לא מודע לכך שצבאותיו של רומל חונים כעת במצרים, ומתכננים פלישה טוטלית לישראל. הסוכנות היהודית משמידה מסמכים; הרבנים מכינים ברחבי הארץ מקומות קבורה לאלפי נפטרים. אנחנו עומדים על סף השמדה."

"זה לא ירתיע אותי". ענה להם הרב כהנמן. "אפילו אם אוכל להפיץ תורה במשך מספר ימים, גם לכך תהיה השפעה נצחית."

הרב כהנמן ייסד את ישיבתו בבני ברק וקרא לה על שם העיירה הליטאית, פוניבז'. היום זו הישיבה מהגדולות ביותר בישראל ולומדים בה אלפי תלמידים!

זה הזמן!

ישנם אנשים, שמשתמשים בתירוץ: "אני יותר מידי מבוגר בשביל להתחיל ללמוד." אבל רבי עקיבא – מי שהפך לגדול הדור, שהיו לו 24,000 תלמידים – לא זכה להכיר אפילו את אותיות ה-א', ב', בטרם מלאו לו 40 שנה!

בחג השבועות אנחנו נשארים ערים כל הלילה ולומדים תורה. בלימוד זה אנחנו מצהירים, כי לגבי לימוד התורה, אין זמן מתאים יותר מההווה.

וכפי שכותב הרמב"ם (משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ג, ז).

שבועות הוא הזמן לערוך התחייבות אישית ללימוד תורה בקביעות.

"שמא תאמר: '[אני אפסיק את לימודי] עד שאקבץ ממון [ואז] אחזור ואקרא. עד שאקנה מה שאני צריך ואפנה מעסקי ואחזור ואקרא...'

אם תעלה מחשבה זו על לבך, אין אתה זוכה לכתרה של תורה לעולם. אלא 'עשה תורתך קבע ומלאכתך ארעי' ולא תאמר: 'לכשאפנה [כשיהיה לי פנאי] אשנה [אלמד תורה], שמא לא תפנה!'"

שבועות הוא הזמן לערוך התחייבות אישית ללימוד תורה בקביעות. האפשרויות הן אינסופיות. אפשר למשל:

• לצאת לשיעור תורה שבועי או לקבוצת דיון.

• להקשיב לשיעורי תורה מוקלטים.

• ללמוד באמצעות האינטרנט ולקבל מאמרים באמצעות האי-מייל.

• למצוא חבר ללימוד.

והחשוב מכל, ללמוד משהו – ואפילו קטן – מידי יום!