לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




מרתון תורה לילי

מרתון תורה לילי

מה משמעותו של לימוד התורה לעם היהודי והאם באמת שווה להישאר בשבילו ערים כל הלילה?

מאת

בחג השבועות נוהגים להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה. מדוע? בכדי להצהיר על סולם הערכים שלנו – התורה יקרה לנו מאוד ושווה להישאר בשבילה ערים לילה שלם!

לימוד התורה נחשב למצווה החשובה ביותר מכל המצוות. הלימוד פותח דלת, שתאפשר לנו לשמור ולקיים כראוי את כל המצוות האחרות. אומר התלמוד (שבת, קכ"ז עמוד א'): "ותלמוד תורה כנגד כולם" – ערכו של לימוד התורה שווה לערכן הכולל של כל שאר המצוות.

הרב עמנואל פלדמן, בספרו: "על היהדות", מסביר את חשיבותו של לימוד התורה:

לימוד התורה הוא מצווה ספציפית, המופיעה בחומש דברים ו',ז' (פסוק אותו אנו אומרים מידי יום בקריאת שמע): "ושִננתם לבניך..." – מה שמנחה אותנו להעביר את התורה לדור הבא; "ודברת בם (במילות התורה) בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" – מה שמנחה אותנו ללמוד תורה בעצמנו. הצורך להקדיש את עצמנו לידיעת התורה, להשקיע בה, לשאוף להבנתה, לתת לה עדיפות ראשונה – חוזר שוב ושוב לאורך התנ"ך.

ההיסטוריה שלנו ממחישה, שברגע בו מוזנח לימוד התורה, פולשת לתוכנו ההתבוללות וההיטמעות בסביבה.

ההיסטוריה שלנו ממחישה, שברגע בו מוזנח לימוד התורה, פולשת לתוכנו ההתבוללות וההיטמעות בסביבה. כל קהילה יהודית, ללא יוצא מן הכלל, שלא העמידה את עסק לימוד התורה והוראתה בעדיפות ראשונה, נמחקה מעל בימת ההיסטוריה.

מעבר לכל הסיבות ההגיוניות והרציונאליות, התורה היא אותו גשר מסתורי, שמחבר בין היהודי לאלוקיו ובאמצעותה מתממשת הברית בין הקב"ה לעמו – לשמור עליהם ולקיימם.

לכן, אין כל פלא, שלימוד התורה כל כך מרכזי עבורנו – זו הברכה הראשונה, שמתברך בה הרך הנולד: "שיגדל לתורה, לחופה ולמעשים טובים." גם הסידור גדוש בתחינות לאלוקים, לעזור לנו להבין את תורתו.

כל זה מסביר מדוע בקהילה היהודית המסורתית, האנשים המוערכים והמוערצים ביותר הם חכמי התורה – ולא בדרנים או ספורטאים...

כשאנחנו לומדים תורה, אנחנו לא לומדים טקסט מיושן ועתיק, שאריות מהעולם הקדום. אנחנו לומדים את הדרך לחיות בעולם הזה, כאן ועכשיו... ובעצם, אנו עוסקים בגילוי יסודות היהדות, שהם למעשה היסודות שלנו עצמנו.

כמו דג ביבשה

במשך הדורות הקריבו היהודים את חייהם פעמים רבות ובלבד שלא לוותר על לימוד התורה. התלמוד (מסכת ברכות, דף ס"א עמוד ב') מספר על גורלו של רבי עקיבא:

במאה הראשונה, ניסו הרומאים למחוק את היהדות מן העולם ואסרו על לימוד התורה. רבי עקיבא לא היה מסוגל לסבול רעיון זה ולכן היה אוסף את תלמידיו ומלמד אותם תורה. פפוס בן יהודה ראה כיצד רבי עקיבא מלמד תורה בציבור ושאל: "עקיבא, אינך מפחד מהשלטונות?"

ענה לו רבי עקיבא: "אסביר לך את הדברים באמצעות משל:

שועל טייל על שפת הנהר וראה שהדגים שם מתרוצצים מצד לצד. שאל אותם השועל: "ממה אתם בורחים?"

ענו לו הדגים: "מהדייגים שפורסים את רשתותיהם במים."

הציע להם השועל: "אם כן, למה שלא תעלו אל היבשה ונחיה יחד?"

ענו לו הדגים: "עליך אומרים שאתה הפיקח שבחיות?! לא פיקח אתה, כי אם טיפש. אם במים שהם מקום חיותנו אנחנו מפחדים, כמה נפחד ביבשה שהיא מקום מיתתנו?!"

זמן קצר לאחר מכן נעצרו רבי עקיבא ופפוס בן יהודה ונאסרו יחד בבית האסורים.

המשיך רבי עקיבא והסביר: "כך גם אנחנו היהודים. עכשיו, כשאנחנו עוסקים בתורה שעליה כתוב: 'כי הוא חייך (דברי התורה) ואורך ימיך' (דברים ל'), אנחנו חוששים, מה יהיה אם נעזוב אותה...?!"

זמן קצר לאחר מכן נעצרו רבי עקיבא ופפוס בן יהודה ונאסרו יחד בבית האסורים. רבי עקיבא שאל את פפוס מדוע הוא נעצר ופפוס ענה: "אשריך רבי עקיבא שנתפשת על דברי תורה! אוי לו לפפוס שנתפש על דברים בטלים...!"

הרומאים הוציאו את רבי עקיבא להורג תוך שהם סורקים את בשרו במסרקות ברזל. בזמן ההתעללות, קרא רבי עקיבא בשמחה את קריאת השמע – "שמע ישראל, ה' אלוקינו ה' אחד!"

תלמידיו המבועתים שאלו: "רבי עד כאן?!" איך אתה יכול לשבח את האלוקים בזמן כזה?

השיב להם רבי עקיבא: "כל חיי חיכיתי ליום שבו אוכל לתת לקדוש ברוך הוא את כל כולי, כמו שכתוב בקריאת השמע 'בכל נפשך' – אפילו נוטל את נשמתך – והנה סוף כל סוף זכיתי לקיים זאת!"

מובן שרבי עקיבא רצה לחיות. אבל בעבורו, חיים ללא תורה לא היו חיים. בדיוק כמו לצפות מדג שיחיה ללא מים.

מסיים התלמוד:

"יצתה בת קול (משמים) ואמרה: 'אשריך רבי עקיבא, שיצאה נשמתך ב'אחד' (בזמן קריאת השמע)!"

התורה היא 'החמצן' של העם היהודי. בלעדיה אין לנו קיום – פשוטו כמשמעו!

18/5/2004

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 1 תגובות ב-1 דיונים

(1) אריאל, 3/3/2012 18:34

רבי עקיבא

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub