לחצו כאן כדי לעבור לתחילת המאמר
הצטרפו לניוזלטר השבועי

לקבלת עדכונים באימייל




הסודות של חג השבועות

הסודות של חג השבועות

משמעותו העמוקה של המספר 50 ומדוע אין תאריך לחג השבועות.

מאת

כל חג יהודי חל ביום קבוע בחודש, להוציא חג אחד: שבועות, היום בו קיבלנו את התורה.

שבועות חל תמיד ביום החמישים לתחילת חג הפסח. במסגרת לוח השנה היהודי הבסיסי, שבו בית הדין היהודי היה קובע את ראש החודש על פי עדים שראו את הירח החדש, שבועות היה יכול לחול באופן תיאורטי באחד משלושה תאריכים – וזאת משום שמספר הימים בחודש היהודי יכול להשתנות משנה לשנה. השם "שבועות" רומז על עצמאותו של החג מלוח השנה הסטנדרטי – כשהחג מציין שבעה שבועות שחלפו, בלי קשר לתאריך.

מה מהותו היסודית של היום חסר התאריך הזה? רמזים לתשובה מונחים בתהליך המוביל לשבועות, בספר שאנחנו קוראים בחג השבועות ובמספר 50 בפני עצמו.

מטמורפוזה

המפתח להבנת חג השבועות מונח בתהליך שמוביל אליו. אנחנו מתחילים לספור את הימים מיציאת מצרים - לידתנו כעם - וממשיכים למנות עד לשבועות, היום החמישים. הספירה הזאת מציינת תקופת מטמורפוזה לאומית. עם ישראל היה שקוע כל כך במצרים, שהתורה מתארת את יציאת מצרים כהוצאת עם מתוך עם. כמו תינוק שרק נולד, היינו בחוסר אונים רוחני, ובתוך 50 יום בלבד הגענו למצב המרומם שאפשר לנו לקבל את התורה. הספירה שלנו מתחילה בקרבן העומר, קרבן שעורים פשוט, אוכל שמתאים בעיקר לבהמות, ומסתיימת בקרבן מיוחד של לחם, מזון אנושי, שמציין את הגעתנו כעם לדרגת קיום חדשה.

רות

תהליך ההתפתחות מאומה חדשה לאומה בוגרת, משתקף גם בסיפור רות אותו אנחנו קוראים בשבועות. רות היא נסיכה מואבית שנישאה ליהודי. כשבעלה נפטר, רות הצעירה הייתה יכולה לחזור בקלות אל עמה ולהפוך ל"כוכבת" בעלת רקע מלכותי. למרות זאת היא דבקה בעיקשות בנעמי, חמותה היהודית, ועמדה בנחישות על רצונה להתגייר ולקבל את היהדות, למרות הניסיונות להניא אותה מכך. היא הצטרפה ליהדות כשהיא חסרת פרוטה, וכשחברתה היחידה היא חמותה. ובכל זאת, בועז - בעל קרקעות עשיר ושופט חשוב, אשר בשדותיו רות ליקטה חיטים לעצמה ולנעמי - הבחין באיכותה ובמסירותה והקרבתה, ובסופו של דבר נישא לה. מהקשר ביניהם נולד ראש לשושלת המלכות היהודית, שבסופו של דבר יצא ממנה דוד המלך. המסורת מלמדת שהמשיח, לעתיד לבוא, יצא אף הוא מאותה שושלת. ומכיוון שדוד נולד בשבועות, אנחנו קוראים את סיפור ייחוסו באותו יום.

האירוניה במקורותיה של שושלת המלכות היהודית בולטת. מואב הייתה הפחותה שבאומות, ידועה באכזריותה, במיוחד כלפי היהודים. מוצאו של מואב עצמו היה מפוקפק. לא רק שהוא בא מגילוי עריות של לוט ובתו שהשקתה את אביה יין בכוונה ברורה, אלא עצם שמה של האומה מנציח את המעשה. הבת קראה לצאצאה "מואב" שמשמעותו מאב. ובכל זאת, דוד המלך יצא מצאצאיה של נסיכה מואבית, שלפחות במוצאה ייצגה את כל מהותו של מואב.

רות, לידתה המחודשת כיהודיה והמהפך שעשה דוד המלך, שנולד בשבועות, מקבילים לצעידתנו הלאומית מפסח לשבועות. בדיוק כמו רות, אנחנו מתחילים בנקודה הנמוכה ביותר, ומפלסים את דרכנו עד לנקודה שבה אנו יכולים לקבל את התורה.

משמעות החמישים

במבט מעמיק יותר, אנחנו יכולים למצוא שהמוטיב הזה משתקף בספירה אל חג השבועות, ובזהותו של יום החג בתור היום החמישים לספירה. הסוד מונח במספר 50 עצמו. על פי המסורת היהודית, עולם הטבע מבוסס על מערכות של שבע. בזמן, יש שבעה ימים בשבוע. במרחב, נקודת המרכז יכולה להתפשט לשישה כיוונים מנוגדים: ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה, קדימה ואחורה, כשנקודת המרכז עצמה היא הגרעין המרכזי שסביבו הכל ממוקם. המלה שבע עצמה בנויה מאותן אותיות כמו המלה "שָׂבֵעַ" - גדוש, המצביעה על עולם שמייצג פיתוח מלא של האפשרויות.

המספר 50 מסמל את היכולת לרומם את כל הפרטים ולהיכנס לתחום חדש ונעלה יותר

מכאן שכל מה שמעבר לשבע, מייצג עולם שמרומם את הטבע – מהות גבוהה יותר. המילה שמונה, קרובה למילה שָמן, ומייצגת דבר שחורג מגבולות עצמו. ולכן, ברית המילה שמציינת את הכניסה לברית עם א-לוהים, נערכת ביום השמיני, יום שמתעלה מעל לכל העניינים הארציים ומחבר את האדם עם הרוחני.

נמשיך להתקדם עם הרעיון. התרחבותה המלאה של ממלכת הטבע מתבטאת בהכפלת המספרים שבע בשבע, כשהתוצאה היא 49. אם נוסיף עוד אחד נגיע ל-50, מספר שמסמל את היכולת לרומם את כל הפרטים ולהיכנס לתחום חדש ונעלה יותר. אם כן, כיצד חופפת רמת החמישים הזאת לצעידתנו הלאומית מינקות לבגרות? ואיך זה קשור לצמיחתה של רות משפלות מואב לאם המלכות היהודית? המפתח להבין את משמעות הרמה החמישים, מונח בסיפור מהתורה העוסק באבינו יעקב.

ספירה יהודית

כשיעקב עשה את דרכו חזרה לישראל, הוא נפגש עם אחיו עשיו שבא "לקדם פניו" עם צבא של 400 לוחמים. על סמך החלטתו הקודמת של עשיו להרוג את יעקב, יעקב התפלל, התכונן למלחמה וגם שלח מתנות רבות בניסיון לרצות את אחיו. בתחילה, עשיו סירב למחווה, והשיב ב"יש לי רב". יעקב התעקש בכל זאת וענה "יש לי כל", ועשיו התרצה לקבל את כל המתנות.

על מה היה הדיאלוג הזה בעצם? כיצד ה"כל" שבבעלות יעקב, שכנע את עשיו לקבל את מתנותיו בכל זאת?

יעקב איחד את כל מה שהיה לו לשלמות נעלה אחת

התנגדותו הראשונית של עשיו נבעה מדבריו שיש לו "רב" – הרבה. ובאמת, עשיו מייצג עולם המבוסס על ריבוי - על כמות. כשמשפחתו של עשיו מנתה רק מספר אנשים, התורה מתייחסת אליהם כאל "נפשות", ברבים. לעומת זאת, כשמשפחתו של יעקב מנתה 70, התורה כינתה אותם "נפש", ביחיד. כוחו של יעקב, ומשמעות ה"כל" שהיה לו, היא שיעקב אינו אדם שפשוט צבר עושר; אלא, שהיה מוטיב שאיחד את כל מה שהיה לו, וכל יחידה אנושית במשפחתו התמזגה אל שלם גדול יותר לכדי אחדות נעלה. ליעקב באמת היה הכל, והמתנה התאימה לעשיו, שבשבילו תמיד, כמה שיותר היה יותר טוב.

בספירה שלנו אל השבועות, אנחנו שואפים להגיע לרמה של יעקב. אנחנו מונים 49 ימים, המייצגים את עולמו של עשיו, ממלכת הריבוי במלוא התפשטות המספר שבע שמייצג את הטבע, ומגיעים למקסימום הריבוי בעולם. לא מפתיע, שהגימטריה של "מואב", אומת המוצא של רות, היא 49, מספר המייצג עולם שכולו גשמי, עולם של צבירת כמות. והנה, אנחנו ממשיכים הלאה ומגיעים
ל-50, שמתואר ב"כל" שהיה ליעקב. ערכו הגימטרי של "כל" הוא 50. ה"כל" שלנו מאפשר לנו להתעלות מעל לפרטים ולהתיך אותם ליחידה כוללת ואחידה. זוהי הרמה הרוחנית שמובילה אותנו מינקות, וממצב התינוק הרך בו היינו, לבגרות, ומשנה כל התנסות שעברנו בדרך למוטיב יחיד. היא מאפשרת לנו להתקדם מהנקודה הנמוכה ביותר, אל שושלת בית דוד שיצאה, גם היא, מהמקורות העלובים ביותר, והגיעה למקומות הגבוהים ביותר.

קיבלנו את התורה ביום ה-50, ולא בתאריך קבוע בלוח השנה. באותו יום עמדנו למרגלות הר סיני כאיש אחד בלב אחד. לא היינו מיליונים אלא פשוט אחד. באותו אופן, התורה פונה לכל אספקט בחיים, ומספקת הדרכה לכל הנסיבות האפשריות. היא מאחדת כל פרט, מחברת יחד כל רכיב שונה. היא ה"כל" המוחלט. היא מאפשרת לנו לקחת את ההתנסויות הבסיסיות ביותר ואת מקורותינו העלובים, ולאחד אותם למטרה גדולה ונעלה יותר.

עד לימינו אלה, הכוח הזה נשאר. דרך תהליך חג השבועות והימים שמובילים אליו, אנחנו יכולים לרומם את עברנו, ולאחד את כל פרטי התנסויותינו הקודמות, לנקודה שבה אנחנו מרוממים את מה שהיינו והופכים למשהו נעלה יותר.

23/5/2009

אוהבים את האתר? עזרו לנו ליצור עוד מאמרים וסרטונים.
aish.co.il קיים אך ורק בזכות התמיכה שלכם.
התגובות למאמר הנן הדעות האישיות של כותביהן. התגובות מפורסמות בהתאם לשיקול הדעת של המערכת, אנא שמרו על שפה נקיה ואדיבה.

למאמר זה התפרסמו: 4 תגובות ב-4 דיונים

(4) שרית, 13/5/2013 10:25

פתר לי חידה

זו תשובה כה עמוקה ומקיפה הרבה משמעויות לשאלה מדוע לא מצוין תאריך החג בתורה. תודה רבה וחג שמח.

(3) אשר, 26/5/2009 02:48

חג השבועות

מאמר מעניין ומעמיק
נהניתי

(2) שמשון, 25/5/2009 07:42

משמעות וסודות החג

חזקו ואמצו , יישר כוח

(1) שוש, 24/5/2009 16:12

מרתק. נהניתי. תודה

תגובה למאמר:

  • כתובת האימייל לא תוצג.


  • 2000
שלח תגובה
stub